תכולת הספרייה נושאי העניין שלי השתנו מעת לעת, ולכן הספרייה שלי אקלקטית במובן הטוב של המילה, וכוללת ספרים על נושאים שונים שהתעניינתי בהם מגיל התיכון ועד היום. יש בה עדיפות להיסטוריה והגות על פני ספרות יפה. הספרים נקנו על סמך המלצה או תוך כדי עלעול בחנויות ספרים בארץ ובחו״ל. ככלל לא קניתי ספרים לצורך מסוים אלא כי הספר מצא חן בעיניי או אתגר אותי.
מדף קרוב ללב אין לי ״מדף מועדף״, אולי משום שאני קורא שניים־שלושה ספרים במקביל (כרגע אלה שלושה ספרים על תקופת מלחמת העולם השנייה), וידי מושטת למדפים שונים ולספרים הזרים זה לזה. למעשה ״המדף הקרוב לליבי״ נמצא ליד מיטתי, כי שם מצויים הספרים שאני קורא עכשיו. המדף היחיד שאני שב אליו כל שבוע הוא ספרי פרשת השבוע, מכוחה של שגרה מבורכת.
שיטת מיון יש בספרייה אגף יהדות ובו ספרים הן בגישה דתית קלאסית והן בהיבט אקדמי ומחקרי. מולם שורת מדפים העוסקים במדינת ישראל מהיבטים שונים ובהם חברה, כלכלה, גיאוגרפיה והיסטוריה. אגף היסטוריה של עם ישראל והיסטוריה כללית, בעיקר של העת המודרנית, בדגש על ארה״ב ובריטניה אך גם על סין וגרמניה. בהמשך ישנה פינה עמוסה של ספרות צבאית – היסטוריה (בעיקר ממלחמת העולם הראשונה ואילך) והגות על נושאי ביטחון וצבא. אחריה שורת מדפים לא קטנה על אסלאם, מזרח תיכון ומודיעין. בקצה שוכנים לא הרבה ספרי פילוסופיה, מדעי החברה ומדע פופולרי, ולבסוף מעט ספרות איכותית, בעיקר עברית, בין אצ"ג לעגנון.
השפעת המלחמה אני מניח שאין אדם שלא הושפע מהמלחמה, אך השתדלתי שההשפעה תהיה קטנה ככל האפשר כדי לשמור על יכולתי לחשוב, וכדי שהפרשנות שלי תסביר את המצב לשומעיי באופן המיטבי. חשוב היה לי לשמור על כושר הריכוז שלי.
על ארבעה ספרים
הגיונות המקרא
ד״ר ישראל אלדד / סולם, תשי״ט
בביתנו לא היו ספרים על פרשת השבוע, מעבר לחומש עם רש״י. לבר־המצווה קיבלתי ספר שכולו עיסוק בפרשות, והוא שבה את ליבי. הספר ניתן לי על ידי רבקה אהרונסון, אחותה של שרה גיבורת ניל"י וידידתה של אימי. המחבר, ממנהיגי לח״י, ניגש לכל פרשה בראייה רחבה ומנסה להסיק ממנה מסקנות כלליות האמורות להשפיע על ההווה שלנו. מבחינה מתודית גישתו דומה לגישתו של הרב יונתן זקס, אם כי מסקנותיהם שונות בתכלית. הספר משמש אותי עד היום.
מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה
גרשם שלום / מוסד ביאליק, 1974
המאמר הראשון בספר, ״מצווה הבאה בעברה״, הומלץ לי על ידי המורה להיסטוריה בתיכון כשראה שאני משתעמם בכיתה. הוא פתח בעבורי את הדלת לעולם מופלא של מחקר היהדות באקדמיה, ובעיקר מחקר הקבלה. בזכותו עשיתי קפיצת מדרגה בחשיבה וביכולת העיון שלי. בהמשך נמשכתי לנושא שנים רבות וקראתי עליו לא מעט. איני מומחה בתחום, אבל אני חובב ברמה די טובה. גם היום אני מוכן להפסיק כמעט כל עיסוק כדי להתייחד עם מחקר מעניין בנושא.
אסטרטגיה של גישה עקיפה
ב.ה. לידל־הארט / תרגום: אלחנן אורן / מערכות, 1956
ספר קלאסי שכל איש צבא חייב לקרוא, אף שאינו חדש, והוא רחוק מרוחות פוסט־מודרניות. הכותב הוא איש צבא בריטי, מחשובי הוגי הדעות הצבאיים במאה ה־20. הספר נכתב כחלק מהמאמץ לנסח את עקרונות המלחמה המודרנית, והוא מסביר, תוך דוגמאות מההיסטוריה, איך נכון להפעיל את הכוח הצבאי. גישתו היא גישת ״התמרון ההתקפי״ שבליבו ״התחבולה״. הכותב הפנים את לקחי הכישלון במלחמת העולם הראשונה ואת הצלחת התמרון (בעיקר הגרמני) בשנייה, והתיאוריה שלו עדיין רלוונטית.
המבנה של מהפכות מדעיות
תומאס ס. קון / תרגום: יהודה מלצר / סימן קריאה והמכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה, 1977
הספר שינה את תפיסת עולמי על המדע וחידושיו. הוא מסביר כיצד המדע משתנה ואיך קהילות מדעיות משפיעות על התפתחותו, בעיקר כשהן חשות במשבר משום שההסבר המקובל נתקל בבעיות. עולה ממנו חשיבות ההסבר הפשוט, שכן מורכבות יתר מצביעה לעיתים על גישה לא נכונה – תופעה שמתקיימת לא רק בתחום המדעי. הספר יקר לליבי גם כי הוא עזר לי בשלב חשוב בחיי הצבאיים, להתגבר על היובש האינטלקטואלי כאשר שירתתי בחום של סיני.
