מהמאבק על ביתה בפרעות לוד ועד להובלת מהפכה בזכויות משפחות המילואימניקים, שבות רענן, נשואה ואם לארבעה, מוכיחה כיצד חוויה אישית יכולה להיות למנוף לשינוי חברתי מערכתי. כשפרצה המלחמה היא זיהתה מיד את הכשל שעלול להתרחש: אלפי משפחות של מגויסי מילואים שיישארו בלי מענה מספק מהמדינה. בעקבות התובנות שלה מאירועי שומר החומות, שם חוותה את הפער בין הצהרות המדינה למציאות בשטח, הקימה רענן את פורום נשות המילואימניקים. בתפקידה כראש תחום המדיניות תרגמה את צורכי השטח לשינויי חקיקה ומדיניות מהותיים. רענן מייצגת את הכוח של מנהיגות אזרחית להניע שינוי מערכתי עמוק גם בזמני משבר לאומי.
היא למדה משפטים בבר אילן, ולאחר נישואיה הצטרפה עם בעלה לשכונת רמת אשכול בלוד. הם השתתפו בהקמת הקהילה הדתית בשכונה, והיא שימשה חברה בוועדת הביטחון של העיר, שם קידמה שיתופי פעולה עם אזרחים ערבים. בשנה השישית למגוריהם בעיר פרצו פרעות שומר החומות בלוד, והיא מצאה את עצמה בלב העניינים בנושא ההגנה על הבית. "אף שאני אופטימיסטית חסרת תקנה, פתאום גיליתי שאנשים שאני בקשר יום־יומי איתם, שחשבתי שהם ערבים־ישראלים, אומרים לי 'לא, אני פלסטיני'. הבנתי שכשזה מגיע לרובד הלאומי הם לא ישראלים, והוויכוח הוא בכלל לא על גבולות 67', אלא על 48'".
"חוויתי שם משבר", היא נזכרת, "אף על פי שהייתי בקשר קרוב עם גורמי האכיפה והביטחון, בלילה הראשון היינו שם לבד. יום שלם צעקתי לכל עבר, ואיש לא הגיע. אנשים שביום־יום ענו לי בתוך שניות התעלמו מההתרעות ומתיעודי הווידאו ששלחתי להם. ככל שעבר הזמן, הסלימו הפרעות. בלילה השני הבנתי שאין מי שיציל אותנו, ושלחתי הודעות לעמית סגל, והוא הציף את הנושא בתקשורת".לדבריה, אירועי שומר החומות הכינו אותה ל־7 באוקטובר. "לא הופתעתי שהמדינה לא הייתה שם. הבנתי שמי שמוביל אירועים, גם ביטחוניים, הם קודם כול האזרחים, ואי אפשר לסמוך על הרשויות או על המדינה. בפועל האחריות היא עלינו, על עם ישראל".
חודש לאחר פרוץ המלחמה הבינו היא ונשים נוספות שנדרשת פעילות מהשטח כדי שהמדינה תבין מה משפחות המילואימניקים עוברות בעורף. כך הוקם פורום נשות המילואימניקים, שבו רענן משמשת ראש תחום המדיניות ומציפה צרכים שעולים מהשטח. המכתב שכתבו יחד היה לתוכנית הסיוע של משרד האוצר למשרתי המילואים. בין היתר קיבעו בעקבות המלצות הפורום את ימי ההיעדרות למשרתי מילואים ובני זוגם בהסכם קיבוצי, קידמו חוק הגנה מפיטורין והוצאה לחל"ת ונהלים מול ביטוח לאומי. היא הקימה גם מערך של עורכי דין מתנדבים להגנה משפטית על נשות מילואימניקים, לאחר שהבינה שמעסיקים איבדו את הסובלנות לקשייהן. לצורך התפקיד ויתרה על משרה במשרד עורכי דין, והיא ממשיכה לשמש בהתנדבות בתפקידה בפורום עד היום.