בבוקר שאחרי 7 באוקטובר מצאה את עצמה הרבנית שחם־רוזבי לבד בביתה שבדרום, העוטף של העוטף. אף שהיא אשת מילואימניק, ועל אף הצורך שלה להחזיק את המשפחה והמעגל הקרוב היא לא פסקה מהפעילות הקהילתית שלה. מהר מאוד מצאה את עצמה מעניקה אוזן קשבת, תמיכה ועוגן נפשי לשכנות, לחברות ומעגלים הולכים ומתרחבים.
שחם־רוזבי, נשואה למענדל ואם לחמישה, היא ילידת ירושלים. בתיכון היא למדה באולפנת אמנה בכפר־סבא ואת שנות השירות הלאומי עשתה במרכז להעמקת הזהות היהודית במעלה אדומים ובתנועת מבראשית בירושלים. משם פנתה ללימודים אקדמיים בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב וכיום היא מלמדת שם כמרצה. עבודת המאסטר שלה עסקה בדמותה של רחל אמנו במדרש ובפיוט, ועבודת הדוקטורט שלה עסקה בדמותו של אליהו הנביא בתרבות היהודית־אשכנזית בימי הביניים. מיד לאחר סיום הדוקטורט פנתה ללמוד את תחום כשרות המזון, ואף נבחנה וקיבלה הסמכה כמשגיחת כשרות. משם המשיכה ללימודים בתוכנית ליועצות הלכה בנשמת. את לימודיה התורניים מינפה לעשייה רבנית כיועצת הלכה מטעם נשמת וכרבנית משיבה בתוכנית "משיבת נפש" של רבני בית הלל, וכן לעשייה קהילתית בקריית גת, בין היתר הקמת שיעורי תורה לילדות, לנערות ולנשים והרחבת השיעורים הקיימים.
בעקבות השתלמות בתוכנית "מעגלי נפש" בראשות הרב יוני רוזנצוייג, הקימה בקריית־גת סניף של "מעלות בקודש" לנשים המתמודדות עם אתגרים נפשיים. התוכנית מעניקה לנשים אלו מרחב בטוח וליווי רוחני במסע ההחלמה האישי שלהן, המותאמים לאורח חייהן ולערכיהן. כמה חודשים לאחר פרוץ המלחמה הרגישה צורך לרתום את כישוריה ויכולותיה האישיות גם כאשת מילואים, אף שלא שירתה בצה"ל כחיילת סדירה. לאחר שבעלה שב מסבב המילואים הראשון הצטרפה ליחידת מודיעי הנפגעים בדרום. בתום תהליך ארוך של מיון וחיול הייתה לאשת מילואים מן המניין.
