אחרי שהתבררו הקונספציות שהביאו על ישראל את האסון הנורא בתולדותיה, נעמדה רעות בן־חיים, נשואה ואם לשמונה, על הרגליים האחוריות כדי לנפץ קונספציה נוספת הנוגעת למשלוחי הסיוע ההומניטרי לרצועה. עד אז הועברו המשלוחים בלי כל תמורה, ואילו היא הצליחה לקבע בתודעה הציבורית את המשוואה של סיוע תמורת השבת חטופים. תפיסה זו השפיעה גם על הפוליטיקאים הישראלים, ואף זיכתה אותה בפרס.
בן־חיים היא גננת בהכשרתה, וכיום לומדת תואר שני בעבודה סוציאלית. היא בעלת ותק של 12 שנים בהדרכת כלות, ומשמשת גם מדריכה לנשים ונערות שעברו פגיעות מיניות, ובמשך שנים רבות ליוותה אותן בעמותת תהל. בשל פעילותה הטיל הממשל האמריקני על בן־חיים סנקציות כלכליות, ובהן הוגבל עסק האופניים הפרטי שלה, וכן הוטלו עליה סנקציות מטעם אירופה על פעילותה נגד אונר"א. הסנקציות נמשכו כחצי שנה ובוטלו שעות ספורות לאחר השבעתו של טראמפ לנשיא.
בן־חיים זכתה בעת האחרונה בפרס חוסן לישראל של חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי על פועלה למען שחרור החטופים. "לא ברור מאליו שישראל שולחת סיוע הומניטרי בלי כל תמורה. לא ייתכן שישראל תעביר סיוע שמחזק את האויב בזמן שהיא שולחת את טובי בניה להילחם בו. אני חושבת שהיום גם מי שמשתמש בביטוי 'סיוע הומניטרי' כבר מבין שיש כאן טעות מובנית. ההצלחה שלנו הייתה להשמיע את העובדה שהמשאיות מגיעות לחמאס, ולגרום להפרדה בין המושג 'סיוע הומניטרי' לבין מה שנעשה בפועל בשטח, ולחבר את הכול להשבת החטופים והשמירה על החיילים".
