דווקא כשהבית הלאומי היה נתון בסכנה קיומית, וגם הבית הפרטי שלה עבר טלטלות, החליטה שיפי שלומוביץ שזה הזמן להתמסר למלחמה על בתים שעוד לא קמו. מגיל צעיר בוער בה רצון עז לחתן אנשים, כמה מחברותיה הקרובות חייבות לה את הזיווג שמצאו, ולפני כשנה היא החליטה לפרוץ בסערה לעולם השידוכים ולנער אותו מהיסוד. היא עובדת סוציאלית בהכשרתה וגם צלמת; את המצלמה הראשונה שלה קנתה מכסף שקיבלה על שידוך שעשתה בעבר. אך בתחילת המלחמה נקלעה הקריירה שלה למשבר. "הייתי בחופשת לידה, וגל בעלי יצא למלחמה. בהתחלה אמרתי לעצמי שזה לא הזמן לחפש עבודה. עכשיו זה הזמן להיות בדיכאון מטורף ובפחד, כי אני לבד עם שני הילדים. אבל גם הפעם, כמו בכל נקודת משבר בחיים, אמרתי לעצמי – תכל'ס, בא לי להיות שדכנית. הקומיקאי גיא הוכמן העלה לאינסטגרם באותם ימים הרבה סרטונים שלו עם חיילים. צפיתי ואמרתי: וואוו, אפשר לקחת את הגבר הכי בנאלי, לא בהכרח יפה, לשים אותו במדים – ופתאום הוא חתיך וחתין".
כך נולד מיזם השידוכים הקטן שלה, שבישר את בואו של משהו גדול הרבה יותר. "ידעתי שאנשים בציבור שלנו לא מתפרנסים משידוכים, אלא עושים את זה בנוסף לעבודה העיקרית שלהם. העליתי סרטון לאינסטגרם שלי וקיבלתי הרבה פניות. גם מחילונים, אגב. פתאום כולם רצו להתחתן, המלחמה עוררה בכולם את הרגש הקיומי".
את מבול הפניות היא סידרה לכרטיסים לפי קריטריונים וסעיפים, וכך הוציאה כמה זוגות לדייטים, אבל בתוך זמן קצר גילתה שהשיטה הזאת קוסמת לה פחות. "כולם נשמעים בכרטיסים אותו הדבר, חוץ מההגדרה הדתית. אחד הוא 'דתל"ש מחובר' והשני הוא 'דתי־לאומי־תורני פתוח'. מה זה אומר בכלל? הבנתי שזו לא הדרך שלי לפעול, ושאני רוצה לשנות את תחום השידוכים, כי הממד האישי הוא מה שחסר בו. בא לי לשבת ולהכיר אתכם, כדי שההתאמות יהיו מדויקות יותר.
"שדכנית אחת אמרה לי שהיא מחויבת להעביר למשודכים שלה הצעה אחת בשבוע. אני בחיים לא אתחייב לדבר כזה. אני מעדיפה לא להציע חצי שנה, שנה, ולהביא אליכם הצעה אחת טובה"
"אין תחליף למפגש אנושי. בחור שבחוויית השידוכים שלו כולם רואים אותו ככרטיס, פתאום מרגיש שרואים אותו כבן־אדם. במפגשים האישיים אני גם מצליחה לזהות גורמים מעכבים שיכולים להיות עילה לפסילת שידוך – נקודות רגישות שנושאות מטענים או תכונות אופי מרתיעות שיושבות למשל על מערכת יחסים עם אחד ההורים. כשאני מזהה את זה מתוך היכרות אישית, אני יכולה לשבת עם בחור לשיחה, לפרש באור אחר את הדייט או את הבחורה שהוא פגש, ולשכנע אותו לתת לזה צ'אנס. אני אומנם מדברת כל היום עם רווקים, אבל מחזיקה הרבה מאוד מהם קרוב ללב".
שנה אחרי שפתחה את עסק השידוכים שלה, שמה של "שיפי השדכנית מהאינסטגרם" כבר מככב בקהילת הרווקים והרווקות של המגזר. השמועה מספרת על שדכנית לא קונוונציונלית, משב רוח מרענן שטורף את הקלפים המוכרים.
אנחנו נפגשות בביתה בירושלים. שיפי שלומוביץ, אולי בניגוד לרושם שיוצר שמה, היא פצצת אנרגיה בת 32. אחד הסרטונים שלה באינסטגרם מבטא בדיוק את זה: "כשאתם שומעים 'שיפי השדכנית' מה אתם מדמיינים?", אומר הכיתוב, והיא פותחת את דלת הבית במראה שאפשר לקטלג כדוסי־ארכאי. "איך אני נראית במציאות?", ממשיכות הכתוביות, ואז ניבטת דמותה האמיתית, הצבעונית, בלוק צעיר ומודרני, במכנסיים ובכיסוי ראש חלקי. לכל אלה מצטרף חיוך רחב בין גומות חן, שמזמין את ותיקי מסע הרווקות לחוויה נעימה יותר משהכירו, ואת הצעירים להתחיל כבר עכשיו ולא להמתין.
את מספר החתונות שהיא יכולה לזקוף לזכותה היא אינה מגלה, אבל את מספר הלקוחות מהשנה האחרונה היא כן – ומדובר במאות. היחס בין גברים לנשים הוא מה שאתם מדמיינים: 70-30 לטובת הנשים, להערכתה. "אין מה לעשות, יש יותר רווקות מרווקים".
את מרגישה שאנשים עדיין שבויים בדימוי הארכאי של המושג "שדכנית"?
"ברור, ולכן לא מפחיד אותי שמגיעים אליי פחות גברים מנשים. אני רואה את זה כצירי לידה, אנשים עדיין לא יודעים איך לאכול אותי".
היא דואגת להאכיל אותם. "אם אני רואה חבורה של בנים חמודים, אני ניגשת, מחלקת להם כרטיסי ביקור שלי ונעלמת. גם בבתי קפה אני עושה את זה. בחתונות אני מצלמת חבר'ה ומעלה אותם לאינסטגרם שלי. כשבחור צעיר אומר לי 'אני לא צריך שדכנית, תעזבי אותי', אני עונה – אתה לא רוצה למצוא את עצמך בן 30 ועדיין מחפש. יש כאן מישהי שאומרת לך מה החוקים ומוכנה להדריך אותך בהתחלה. יכול להיות שאתה מקבל עכשיו הרבה הצעות, אבל כולן לא רלוונטיות. בוא נדייק יחד מה אתה מחפש".
שלושה ימים בשבוע שיפי נפגשת עם משודכים, בשאר הזמן היא יושבת על הרשימות שלה ומחפשת התאמות. חלק מהשידוכים היא עושה בתוך המאגר שלה, אחרים נרקמים באמצעות שיתופי פעולה עם שדכנים נוספים. את אלה היא פוגשת מיוזמתה פעם בשבוע, או במפגש חודשי של קרן "תכירו".
"בתחום הזה, לאיש אין מושג כמה את משקיעה", היא אומרת. "רווקה מגיעה אליי לפגישה, ואחר כך יכול להיות שאני לא מדברת איתה תקופה ארוכה, אבל אני עובדת בשבילה הרבה מאוד מאחורי הקלעים. אני יכולה להשקיע בה עשרות שעות, והיא לא תדע מזה, כי לא פניתי אליה בהצעה קונקרטית".
זו אחת הנקודות שחשוב לה לשנות במוסכמות של עולם השידוכים: לא להוציא זוגות לדייטים מיותרים. "שדכנית אחת אמרה לי שהיא מחויבת להעביר למשודכים שלה הצעה אחת בשבוע. אני בחיים לא אתחייב לדבר כזה. אני מעדיפה לא להציע חצי שנה, שנה, ולהביא אליכם הצעה אחת טובה. היתרון שלי הוא שאני יושבת על כמה משבצות – אני דוברת אנגלית מהבית ומכירה גם חוצניקים וגם ישראלים, היו לי תקופות דוסיות יותר ופחות, כך שהמעגלים שלי רחבים".
רוב הרווקים שפונים אליה שמעו עליה מפה לאוזן ("בעיניי זה אומר שאני עושה משהו טוב"). כדי להיכנס למאגר שלה הם מגיעים אליה תחילה לפגישה של שעה, בתשלום, ובמהלכה שיפי יוצאת איתם למעין דייט, ובאמתחתה קובץ שאלות מתוכנן היטב. "אני מתחילה בשאלות טכניות על מסלול החיים מהתיכון ועד הלום. מבקשת גם לשמוע בהרחבה על המשפחה, כי אנחנו מושפעים מהמקום שהגענו ממנו. למשל, יש הרבה גברים שאני מבינה שהם מחפשים את האמהות שלהם. לבחור כזה אני אומרת: פשוט שלח לי תמונה של אמא ונקצר תהליכים".
"אני שואלת אותם על הקשר עם א־לוהים. לא מעניינות אותי הגדרות, מעניין אותי אם יש לכם קשר איתו. בשיחה פנים אל פנים מישהי יכולה להגיד לי 'ברור לי שבבית שאקים אשמור שבת, אבל היום, ברווקות, אני מסתכלת בטלפון בשבת'. לכי תסבירי דבר מורכב כזה בכרטיס שידוכים"
בשלב הבא היא עוברת לפרטי אופי: "מה את רוצה שידעו עלייך? אם אשאל את החברות שלך, מה הן יגידו שהן אוהבות ומעריכות בך? מה מעצבן אצלך? אחר כך מגיעות שאלות על הקשר שלך עם א־לוהים. אני לא רוצה שתגידי 'אני תורנית' או 'אני דתייה שלובשת מכנסיים'. מעניין אותי אם יש לך קשר איתו, אם את שונאת או אוהבת אותו, אם זה קשר שהשתנה עם השנים. בגלל זה אני שונאת כרטיסים. הרי הקשר עם א־לוהים הוא הדבר הכי מורכב בעולם. בשיחה פנים אל פנים מישהי יכולה להגיד לי 'אני דתייה, ברור לי שבבית שאקים אני אשמור שבת, אבל היום, ברווקות, אני רואה טלוויזיה בשבת או מסתכלת בטלפון'. לכי תסבירי דבר מורכב כזה בכרטיס שידוכים".
ומה המסר שלך למשודכים בסוף הפגישה?
"אני אומרת להם: 'אף פעם לא תקבלו את מה שאתם רוצים. תסתכלו על רוב הזוגות שסביבכם – מבחוץ קשה להבין מה מחבר אותם'. אני אוהבת לקרוא לזה 'להשאיר מקום לקב"ה', שאגב, הוא שותף שלי בהכול. אין הכוונה שאנשים מוותרים על דברים מהותיים בעיניהם; פשוט לאורך הדרך הם מבינים שהדבר שהם חשבו שהוא מהותי, לא באמת כזה. אני מתמקדת בשלוש הנקודות המהותיות ביותר מבחינת המשודכים, ואם אני רואה את הדברים האלה בשידוך פוטנציאלי, אני מבקשת מהם שייתנו הזדמנות. לא מכוונת אקדח לרקה של מישהו, אבל אתם לא רוצים להיכנס לרשימה השחורה שלי", היא אומרת בציניות.
אחת התופעות המוכרות בשוק הפו"פ היא גברים שמחפשים בנות זוג צעירות מהם בהרבה. מה את חושבת על כך?
"ברמה המהותית, זה מעצבן אותי. מצד שני, הרבה נשים מוכנות לצאת עם גברים שמבוגרים מהן בהרבה, אז מבחינת הגברים – למה שיתפשרו? אני מנסה לשים את עניין הגיל בצד. שידכתי זוג שהיה ביניהם הפרש של עשור, והם התאימו מאוד בעיניי. הם יצאו הרבה זמן".
ומה לגבי גברים שמסרבים מראש לצאת עם מבוגרות מהם?
"כשמישהו יושב אצלי ואומר דבר כזה, אני נכנסת בו ומנסה לראות מה מידת ההתעקשות שלו בעניין. ברור לי שאם היא תיראה כמו דוגמנית, הגיל לא יפריע לו".
הם בוודאי אומרים לך שההתעקשות בנושא הזה קשורה לשעון הביולוגי.
"אז אני עונה שלנשים רבות מאוד יש בעיות פוריות. גם אם תתחתן עם בת 25, היא יכולה להיות כזאת. אני גם אומרת שאם מישהי עשתה שימור פוריות – שזו תופעה נפוצה היום – יש לה למעשה תעודת ביטוח. ומי שעדיין לא מוכן לשמוע, אני אומרת לו 'אתה מטומטם'. כן, אני מדברת ככה", היא מגיבה בחיוך להרמת הגבות שלי, "אני לא רואה בעיניים".
כשיש לה הצעה לשידוך היא לא מסתפקת בהודעה קצרה וטכנית, אלא מתקשרת ומפרטת. "אם אני לא רק אומרת 'יש לו חוש הומור', אלא מדגימה את זה באמצעות סיפור על המפגש שלי איתו ומתארת למה שמתי לב אצלו – ברור שזה שונה מלשלוח כמה מילים. היה לי בחור שרצה רק מראה מסוים, כי זה ישב על עניין בריאותי במשפחה שלו. לי הייתה הצעה הפוכה, בדיוק המראה שעליו הוא הטיל וטו. נתתי לו נאום על הבחורה ההיא, ובסוף שאלתי אותו: אז מה אתה אומר? הוא ענה שזה לא נשמע כאילו הוא יכול להגיד לי לא. אחרי כמה דייטים איתה הוא שלח לי הודעה חיובית מאוד".
על אף העוקצנות והדוגריות שנשזרות בתיאורי השיחות עם המשודכים, אפשר לראות שהכול מגיע מתוך כנות ואכפתיות. "אני מתמסרת ללקוחות שלי", אומרת שיפי. "כשאתה מגיע לשידוך דרך אדם שאתה סומך עליו, אתה מצליח לשחרר מהפנטזיה ולזוז קצת מאזור הנוחות. היום כדי שמערכת יחסים תצליח אתה חייב מישהו מבחוץ שיעזור לך. התקשרתי לזוג 'שלי' שיוצא כבר תקופה, רציתי לבדוק מה קורה, והבחור שיתף אותי במשהו שהיה לו קצת קשה איתה. הרגשתי שהוא מסכן, כי אין לו עם מי לדבר על זה. פירקתי איתו את הסיטואציה, הוא הרגיש שזה נורמלי, והם בטוב עכשיו. אגב, זו בעיה של רוב הגברים. הם לא מתייעצים עם חברים שלהם".
"בעידן שלנו מחפשים את הדבר המושלם, את הכאן ועכשיו. אגב, בעיית הרווקות עומדת להחמיר, כי התפיסה הזאת הולכת ומקצינה. אני אומרת: תפסיק לחשוב מה אתה רוצה, תתחיל לחשוב מה אתה צריך"
על שידוך מוצלח שיפי מקבלת סכום נכבד, ואותו היא לא מוכנה לחשוף כאן. "בעולם החרדי זה מקובל מאוד. אני אומרת – על חתונה, אירוע של ארבע שעות, אנשים מוציאים 100 אלף שקל. לא מתאים לכם להוציא עוד קצת בשביל לגרום לזה לקרות? סבבה, גם אני לא קונה בגדים במקומות מסוימים. אם זה לא מתאים לתקציב שלכם, אני מבינה".
היא לא עשתה סקר שוק לפני שקבעה את המחיר. "הגעתי למסקנה שאני פה לריצת מרתון, אני רוצה שיהיו אלפי תינוקות של זוגות ששידכתי, אבל אני צריכה לחשוב על סכום שאהיה שמחה בו ולא ארגיש מתוסכלת". חלק מהשדכנים לוקחים כסף רק אם יש חתונה, היא אומרת, אבל אצלה זה לא כך. "אני הרי לא אחתן את רוב הפונים, אבל אני משקיעה בהם הרבה. אני יכולה להשקיע בבחור, להפוך אותו לגבר ראוי, ובסוף אישה שתראה אותו במכולת תכיר אותו לבת שלה. אשמח מאוד לשמוע, אבל זו גם עבודה שלי ושל הקב"ה".
מה הם מדדי ההצלחה מבחינתך?
"חתונה כמובן, אבל יש עוד הרבה הצלחות קטנות. למשל, בחורה שגרמתי לה להבין שהיא צריכה לפתור כמה דברים רגשיים, ובעקבות שיחה איתי היא הולכת לטיפול, וזה יקדם אותה בסופו של דבר לנישואין. או מישהי שהיה קשה לה לקבל שטוב לה עם הבחור שהיא יוצאת איתו. אני פשוט צעקתי עליה שהטוב הזה מגיע לה, ושלא תהרוס אותו – והיא התארסה. היא סיפרה לי שבזכות הצעקות שלי היא הגיעה למעמד הזה. אני צועקת, אין מה לעשות. אבל זה מהלב".
היא שבה ומדגישה את חשיבות התקשורת הבין־אישית: "כשאנחנו שולחים לאנשים רק הצעות בכרטיסים, בלי לדבר איתם, אנחנו יורים לעצמנו ברגל. אפשר להמשיך להעביר הצעות מאותו סוג שלא הצליח, או שאנחנו יכולים לנסות להבין מה לא הלך שם, ולשנות כיוון. אם בחור יגיד לי אחרי הדייט 'התרשמתי שהיא בחורה פסימית מאוד', ומההיכרות שלי איתה אני יודעת שהיא לגמרי אחרת, אני אבין שדייטים מוציאים ממנה את כל המרמרה. ואז אני יכולה לדבר איתה על זה".
שיפי באה אומנם להצעיר את המוסד הוותיק של שדכנות, ובונה לעצמה פרסונה אינסטגרמית, אבל את הפלטפורמות הדיגיטליות והחדשניות של התחום היא רואה בביקורתיות רבה. "זה גורם לנו להסתכל רק על דברים חיצוניים, ונותן תחושה שקרית של שפע. איך גבר יכול להיות מאה אחוז בתוך הקשר, כשבראש שלו יש לו עוד הרבה אפשרויות?"
נשים מקבלות שם רושם הפוך – שאין שפע של הצעות. בפרט כשהן נתקלות שוב ושוב באותם גברים בכל האפליקציות.
"ברור, כי גברים בוחרים בך לרוב על פי התמונה שלך. אז אם את מהממת ורזה, ויש לך ג'וב מדהים – גם לך יהיו שפע הצעות. באפליקציות רואים את אותם אנשים כי עושים חיפוש מועמדים לפי אזור. אני לעומתן נותנת בעיטה למי שצריך, שיעשה את המאמץ וייסע לאן שצריך כדי להיפגש.
"ברור לי שיש גם הרבה אנשים שמאוכזבים ממני, כמו שמתאכזבים מהאפליקציות. כשאת פונה לשדכן, במידה מסוימת את בונה עליו שהוא מי שיגאל אותך. ואני אומרת, לא בטוח שנצליח. העבודה של כל אחד מאיתנו היא להיות במקום שבו אנחנו אוהבים את עצמנו. כשיהיה לי טוב עם עצמי, יגיע האדם הנכון ויצטרף לקרנבל. לא צריך להיות קשה כל כך למצוא זוגיות".
ולמה זה קשה כל כך?
"כי בעידן שלנו מחפשים את הדבר המושלם, את הכאן ועכשיו. אגב, בעיית הרווקות עומדת להחמיר, כי התפיסה הזאת הולכת ומקצינה. אני אומרת: תפסיק לחשוב מה אתה רוצה, תתחיל לחשוב מה אתה צריך. הרבה אנשים מחפשים מה שהם לא צריכים. למשל, מישהו מסוים שמחפש בחורה עדינה. חמוד שלי, נשים עדינות מפחדות ממישהו כמוך".
התקופה הנוכחית מציבה אתגרים מיוחדים בתחום השידוכים?
"המלחמה מצד אחד הגבירה את הרצון בזוגיות, ומצד שני חוסר היציבות התעצם. גם אם אתה רוצה מאוד, ייתכן שלא תצליח להיות שם ולהתחיל קשר, כי אתה לא יודע מתי יקראו לך למילואים. היה לי בחור שהגיע ממילואים בלבנון, יצא לדייט, והבחורה סיפרה לי אחר כך שכל הערב הוא נראה מבואס, וזה הפריע לה. אמרתי לה – 'חיים שלי, הבן־אדם חזר עכשיו מכמה שבועות של לחימה'. אני מודעת לכך שזה שם את הנשים בסיטואציה לא הוגנת, שוב הן צריכות להכיל. אבל את יודעת מה? זה המאמץ המלחמתי שלנו. מבאס, נכון, אבל כמו בהשקעות, זה ישתלם".
בהקשר זה היא נוגעת בנושא רגיש: אלמנות המלחמה. בשנה האחרונה הצטרפו למעגל הפנויים־פנויות לא מעט נשים שאיבדו בעל או ארוס, וכעת הן מבקשות לבנות לעצמן חיים חדשים. שיפי מספרת כי היא שומעת על רבים שמתגייסים לעזרת האלמנות ומנסים למצוא להן זוגיות. גם היא עצמה שותפה למאמצים כאלה, ויחד עם זאת היא מבקשת לא לדרדר בסדר העדיפויות את הרווקות שלא זכו עדיין לאהבה.
מה עוד היית רוצה לשנות בעולם השדכנות?
"החלום הגדול הוא לחזור מאתיים שנה אחורה, לבליינד־דייטים. יש משודכים שזורמים איתי לפגישות כאלה. יכול לבוא אליי בחור שבור, ואני אגיד לו: 'בא לי שתתלהב, שתתרגש ממה שאתה עומד לפגוש'. זה גם גורם לי לעבוד קשה יותר על ההתאמה. השאיפה שלי היא השיטה החרדית – בלי טלפונים, בלי כלום. כי זה עובד. הם מתחתנים יותר בקלות ויותר במהירות".
שאיפה נוספת שלה היא לעבוד יותר עם קהל חילוני. "כשרווקה דתייה מגיעה לאיזשהו מקום, מיד אנשים אומרים לעצמם 'צריך לחשוב עליה'. והרווקים החילונים, מי חושב עליהם? הציבור החילוני לא בווייב הזה. אגב, אני שונאת שאומרים 'אני לא טובה בשידוכים'. אני לא יותר טובה ממך מלכתחילה, אני פשוט עושה את זה שוב ושוב. כשאתה חוזר על משהו בפעם המאתיים, אתה תהיה טוב יותר מבפעם הראשונה".
ולמי שרוצה לנסות – יש לך טיפים ליצירת שידוך מוצלח?
"עולה לכם רעיון טוב? אל תשתפו אותו עם אף אחד. אם אתם מתקשרים למישהו אחר, שואלים מה דעתו והוא מפקפק ברעיון – השידוך יורד לטמיון. חבל, כי מסתובבים בינינו כל כך הרבה רעיונות גרועים שנשואים היום באושר. דבר נוסף: לא להציע בהודעה. להרים טלפון ולהפוך את זה לאישי יותר. וגם, לא להחליט בשביל אנשים מה מתאים להם. יכול להיות שאנשים שהכרתם לפני עשור השתנו, והיום מתאים להם דבר שונה. ובאמת לא להוציא את המשפט 'אני לא טוב בזה'. אין לנו פריווילגיה לא להתעסק בשידוכים. לא הולך, תנסו שוב. וגם אם אין לכם הצעה קונקרטית בשביל הרווק או הרווקה, פשוט תתעניינו. תהיו האור הקטן שעושה להם קצת טוב במסע הזה".
