אבישג שאר־ישוב התחילה את קריירת הצילום בגיל 19 בלבד, בלי ניסיון רשמי, והיום נחשבת לאחת מצלמי העיתונות המובילים בישראל. עבודותיה מתפרסמות בעיתונים רבים ברחבי הארץ, וגם בעיתון הניו־יורק טיימס, שלו היא מספקת תמונות אקטואליות מהנעשה בישראל. שאר־ישוב אחראית על תמונות רבות המנציחות רגעים היסטוריים בעלי חשיבות רבה, כולל ממלחמת חרבות ברזל. התמונות שצילמה, במיוחד של משפחות החטופים ושובם הביתה, קיבלו הד נרחב ברחבי העולם לאחר שפורסמו בטיימס.
היא נולדה וגדלה בחיפה. במהלך התיכון התמודדה עם הפרעות קשב שהובילו אותה להתעניין בצילום. כשהייתה בת 16 ארגנה יחד עם חברותיה לכיתה חתונה לזוג, ושם תיעדה את האירוע במצלמה ש"סחבה" מהוריה. לאחר שהתבוננה בתמונות, התאהבה במלאכת התיעוד והבינה את חשיבותה. היא למדה צילום בבית הספר לאומנות הצילום שבטכניון.
במהלך עבודתה העיתונאית, כמה מהתמונות שפרסמה קיבלו חשיפה רבה בציבור ובתקשורת הישראלית, וכך לפני שלוש שנים בעקבות המלצה עליה ולאחר ריאיון ראשוני לעיתון ניו־יורק טיימס היוקרתי התקבלה למערכת.
מאז, ובייחוד מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עבודותיה זוכות לחשיפה בעולם. בלטו במיוחד תמונותיה שלכדו את רגע שיבת החטופים בעדשה ופרויקט הניצולים שבו תיעדה את המשפחות ששרדו את טבח 7 באוקטובר. אחת מתמונות הפרויקט זיכתה אותה בפרס יוניסף של תמונת השנה לשנת 2024. בעבודתה על הפרויקט רבים מתושבי העוטף סיפרו לה את סיפורם והיא נקשרה אליהם. התמונה ששאר־ישוב זוכרת במיוחד מהתקופה האחרונה היא תמונתו של גיורא אלמוג חובק את נכדו אחרי 51 יום בשבי בעזה. תמונה זו הוצגה בתערוכה "עדות מקומית" וזכתה לפרסום נרחב בתקשורת האמריקנית.
בשנת 2017 הקימה את עמוד האינסטגרם המצליח "עוגלשבת", שבו תיעדה מדי שבוע את העוגה שהכינה לכבוד השבת, מנהג שייסדה לעצמה מאז תאונת אופנוע שעברה לפני יותר מעשור. הפרויקט קיבל חשיפה ועידוד רב מהקהל ברשת, ובעקבות ההצלחה הוציאה לפני כשנה את הספר "אסופה" (שמהר מאוד הפך לרב־מכר), ובו יותר מ־150 צילומים, 80 מתכונים ועשרות טקסטים מלווים שכתבה.
