רננה מאיר־כהן לא רצתה שנכיר אותה. הייתה לה ילדות שמחה ושלווה בעתניאל לפני שאמה דפנה מאיר ז"ל נרצחה בפתח ביתה בשנת 2016, בעיצומו של גל הטרור הפלסטיני שאירע באותה תקופה. היא לא רצתה להפוך לאחד מסמלי קורבנות הטרור, אך החיים החליטו בשבילה אחרת. היום מאיר מתחזקת עמוד אינסטגרם, ולו אלפי עוקבים, ובו היא חושפת את חייה האישיים אחרי האסון, ואינה מפחדת להביע עמדות נחרצות באשר לנושאים פוליטיים וביטחוניים הנוגעים בגורלה ובקיומה של מדינת ישראל.
כאמור, לא תמיד זה היה ככה. אחרי שאימה נרצחה ומשפחתה הייתה למוכרת בכל בית בישראל, רצתה מאיר־כהן רק קצת שקט ופרטיות כדי להתמודד עם האובדן. היא העדיפה להישאר אנונימית, עד שהרגישה מוכנה לשתף בתחושותיה עם כל העם. וכך עשתה. היא החלה לעלות תכנים לרשתות החברתיות, ובפרט לספר את סיפורה באינסטגרם, סיפור שהוא רכבת הרים של רגשות. החל מחתונתה העצובה עם אור שנה אחת בלבד לאחר האובדן הגדול, ועד ללידתה הראשונה – האירוע המאושר בחייה, הרגע שבו גברו החיים על המוות והיו לעוצמתיים מהכול.
היום מאיר־כהן, נשואה ואם לשלושה, אינה רק הבת של דפנה מאיר, אלא דמות בפני עצמה. לאחר טבח 7 באוקטובר, הוצף עמוד האינסטגרם שלה בפניות של נשים צעירות שחיפשו חיזוק ברגע הקשה בחייהן, כשהתייתמו מאם או מאדם אהוב אחר. מאיר־כהן נתנה מענה לכל אחת ואחת, ושימשה דוגמה אישית לכך שאפשר לקום גם ממשברים קשים.
לפני שנה, כמעט עשור לאחר האסון שפקד את משפחתה, הכירה מאיר בעצמה נפגעת פעולות איבה. במשך שנים ארוכות היא לא רצתה שהכותרת הזאת תגדיר אותה, אך לאחר שהוכיחה לעצמה שהיא יכולה להתמודד בכוחות עצמה ולבנות חיים חדשים, הסכימה שהמדינה תכיר בה בת למשפחה שכולה.
