ביום שלמחרת הטבח בשבעה באוקטובר, כאשר הבינה את גודל האירוע והקריסה המוחלטת של המערכות המדיניות, החליטה אורבך שעליה להיכנס אל תוך מעגל העשייה. כאשר שמעה על הקמת פורום תקווה על ידי משפחות החטופים הבינה שיש לה יכולות שעשויות לתרום לפעילות הפורום. "הפורום הוקם על ידי שלוש משפחות חטופים, אליהן הצטרפו עוד משפחות בהמשך, עם אמירה מוסרית ברמה שאף אחד מאיתנו לא היה מסוגל להגיד, ומצפן מאוד משמעותי לפיו שחרור החטופים צריך לבוא יחד עם שמירה על ביטחון ישראל. היה לי ברור שמשפחות חטופים יהיו זקוקים מאוד למענה נפשי-רגשי, וידעתי שעם הידע בפסיכולוגיה אני יכולה להעניק להן אותו. במקביל אני גם מגיעה עם ניסיון בעולם הארגוני ויודעת איך להרים מאפס ארגון שיהיה יעיל ואפקטיבי. יש לי את ההבנה בשדה הפוליטי של איך מניעים תהליכים ושינויים, ורציתי לתת את זה למשפחות כדי לעזור להן".
היא בעלת תואר ראשון פסיכולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה ארגונית חברתית ותעסוקתית. בשנים האחרונות משמשת כיועצת ארגונית למערכות חינוך. הייתה שותפה בהקמת הישוב כרם רעים בבנימין ויו"ר מזכירות היישוב. כנערה הייתה פעילה פוליטית בתקופת תוכנית ההתנתקות, שם למדה את הכוח של פסיכולוגיה חברתית על העולם הפוליטי. "הייתי מהנוער שהתנגד לגירוש. נחשפנו לניתוק המוחלט שהיה לחיילים במסגרת שטיפת המוחות שעשו להם. זה היה הטריגר לכך שהלכתי ללמוד פסיכולוגיה חברתית. הבנתי שאם אפשר כל כך להשפיע על אנשים, אז אני רוצה לדעת איך משפיעים לטובה על עם ישראל ועל הסביבה שלי".
בין היתר, אורבך אחראית על ארגון ההפגנות השונות. לדבריה, לעצם האמירה הייתה משמעותית והשפיעה על קבלת ההחלטות. "בבירור לא היו נכנסים לרפיח בלי ההפגנה שדרשה את זה, וברור שהיה גם מאוד קריטי שייכנסו. זו הייתה נקודה שבה הכוח של פורום תקווה היה מאוד עוצמתי והצליח להביא תוצאות. היו הרבה הפגנות שעשינו שלא הביאו תוצר ספציפי, כמו הפגנות יחד עם צו 9 נגד הסיוע ההומניטרי, אבל עצם השותפות בזה חשובה. גם ההפגנות נגד העסקה האחרונה לא היו מתקיימות ללא פורום תקווה, והיה מאוד חשוב שלא יעבירו כזאת עסקה מסוכנת בקונצנזוס, אלא שיהיה ברור שיש אלטרנטיבה".
גאוותה הגדולה ביותר נוגעת לעצם קיום הפורום ופעילותו, שלמרות שהוקם בתוך ימים ספורים, והיותו מבוסס על תרומות בלבד, מכיל מערך שלם של מתנדבים ואנשי מקצוע שתורמים מהידע והכישרון שלהם.
