אודהליה ברלין היא דמות יוצאת דופן בעולם המוזיקה היהודית. לא רק בזכות כישרונה המוזיקלי אלא גם בזכות הדרך שבה היא פורצת את גבולות המוזיקה. ברלין, ביתו של איש הכלייזמרים מוסא ברלין, התחילה את דרכה כזמרת לא מוכרת אך לאט לאט פרצה את הדרך עם קול ייחודי, שירים שנוגעים בלבבות והופעה סוחפת שמכניסה חיים למילים ולמנגינות.
במשך שנים ניגנה בהרקדות ובהתוועדויות לנשים, אבל חיכתה לפרוץ. בפגישה עם אתי אנקרי היא נתנה לה דיסק עם שירים שלה, ואנקרי התלהבה מהשיר "והאר עינינו". באותו רגע הבינה ברלין שהביצועים לשירים מהתפילה ומהמקורות הם לא "סתם חלטורה" אלא כוח שכדאי לנצל אותו."עולם המוזיקה היהודית היה שייך לגברים", תיארה פעם בראיון, "רוב החיים רציתי להיות ילדת פלא. הייתי שומעת את שרוליק הרשטיק ואומרת – כזו אני רוצה להיות. גדלתי במקום שלא היה לנו אופק, ויצרתי אופק יחד עם חברות מוזיקאיות". ההתחלה הייתה בקטן. הקפות שניות לנשים שהתקיימו לפני 20 שנה בשיתוף מדרשת הרובע. "באתי לראש המדרשה הרבנית דנה סליי ואמרתי לה: 'בואי נעשה הקפות שניות לנשים' ותלינו מודעות בקרית־משה. ניסיתי גם להרים מופעים לנשים, אבל זה לא צלח. יצרתי להקה שנקראה 'תפילת הדרך', ומשם התגלגל כל מה שקורה היום".ואז הגיע "אוחילה". פעם בשנה, רגע לפני יום כיפור, ברלין ממלאת אולמות בערב עם שירי הימים הנוראים, באירוע שהפך לסוג של בית כנסת שבו כל אחת יכולה להתפלל את התפילה הפרטית שלה, בזמן שהמוזיקה משמשת מנגינת רקע למסע הנפשי. הקהל מורכב מנשים על כל הרצף הדתי, מדתל"שיות ועד חרדליות, מצעירות ועד מבוגרות. "אני מרגישה שאוחילה הוא לא סתם מופע, הוא סוג של טיפול. נכון שאני כותבת תווים, אבל רוב העיסוק הוא לחשוב מה קרה לי ולכולנו בנפש השנה".
