סיפורה של שירה שאטו־אסולין הוא סיפור של פריצת דרך והובלת שינוי בחברה הישראלית. ממסעה המופלא מאתיופיה למגדל העמק ועד לתפקידה הבכיר כסמנכ"לית במשרד העבודה, היא מגלמת את כוחה של נחישות והרצון לשבור תקרות זכוכית. בתפקידיה השונים פעלה במסירות לקידום מצוינות בקרב צעירי הקהילה האתיופית. במהלך מלחמת חרבות ברזל הוכיחה את מנהיגותה בהירתמות בסיוע למפונים וביצירת גשרים חיוניים ביניהם לבין משרדי הממשלה. היא נשואה לשלומי ואמא לארבעה.
בגיל שלוש עשתה שאטו־אסולין את כל הדרך מאתיופיה למגדל העמק. היא הראשונה מבנות משפחתה שהתגייסו לצה"ל ואף יצאה לקורס קצינים. בשנים שלאחר מכן טיפסה מהר בשירות הציבורי, ואת תפקידה הראשון עשתה בנציבות שירות המדינה. היא בעלת תואר שני באוניברסיטה העברית במדיניות ציבורית ובוגרת תוכנית מנדל. את סיפורה האישי היא תרגמה לעשייה ציבורית בניהול תוכנית "זינוק בעלייה" של עמותת אלומה הפועלת למיצוי הפוטנציאל של בוגרי אתיופיה בשירות הצבאי והלאומי. לאחר מכן מונתה לסמנכ"לית מנהל והון אנושי במשרד הדתות, ובשנים האחרונות היא סמנכ"לית במשרד העבודה.
"גדלתי במשפחה חזקה מאוד, וזה מה שבעיקר תרם לחיי האישיים", היא מסבירה את הצלחותיה בקריירה, "מיעוט פורצות הדרך בקהילה אינו נובע מחוסר מסוגלות, אלא מאתגרים גדולים וחוסר בחוסן ובמעטפת משפחתית. אני אומרת על עצמי שבורכתי, אבל זה האתגר של הקהילה והוא לא פשוט".
במהלך המלחמה, יחד עם צוות מתנדבים, היא ריכזה את צורכי המפונים בירושלים, ובעזרת הקשרים הישירים לבכירים במשרדי הממשלה סייעו בקיצור תהליכים בירוקרטיים.
