עוד בטרם מלאו לה 35, הספיקה נעה מבורך להוביל מהפכות חברתיות שרבים לא העזו אפילו לחלום עליהן. מהעברת חוק הפללת לקוחות זנות ועד להנהגת מאבק נשות הציונות הדתית לשוויון בנטל – היא מערערת את הסטטוס־קוו בעוצמה שקטה ובנחישות. בדרכה הייחודית היא מסמנת דרך חדשה למנהיגות דתית־חברתית בישראל – כזו שאינה חוששת להתמודד עם הסוגיות הבוערות ביותר בחברה הישראלית, ומוכיחה שאפשר להיות גם גבאית בבית כנסת, גם פעילה למען זכויות נשים, וגם אם לארבעה בעיר מעורבת.
מבורך היא ממובילות המאבק של "שותפות לשירות" – פורום נשים מהציונות הדתית שמורכב מכ־5,000 אמהות ובנות זוג של חיילים הפועלות למען גיוס בני המגזר החרדי. היא מופיעה רבות בוועדת חוץ וביטחון, שם היא מנסה להעביר את מסר השוויון בנטל מתוך מקומה כאשת לוחם במילואים. "הבנתי שסדר היום אינו יכול להמשיך להתנהל ככה", ולצד חברותיה לפורום היא מקדמת מתווה גיוס חלופי, מעגלי שיח עם הציבור החרדי ופגישות עם אנשי ציבור ובכירים מהצבא. בעזרת ניסיונה הרב משנים של מעורבות חברתית כעובדת סוציאלית קהילתית הצליחה מבורך לגייס אישים וארגונים רבים מהמגזר הדתי לאומי למטרתה.
מאז ומתמיד הייתה מבורך בלב העשייה הקהילתית. היא נולדה וגדלה ביישוב אלעזר שבגוש עציון, ולמדה עבודה סוציאלית קהילתית. לפני שמונה שנים נחשפה למאבק ארגוני סיוע לנשים בזנות והבינה שעל החברה הדתית להיות שותפה במאבק מתוקף ערכי התורה, כך הקימה עם מיטל בנשק את קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בתופעה. אחרי עבודה מאומצת, ובשיתוף בכירי המגזר הדתי, הצליחו השתיים עם חברת הכנסת שולי מועלם להעביר את חוק הפללת הלקוח.
הבחירה לגור בעיר לוד נבעה מהרצון לחשוף את ילדיהם לאוכלוסיות שונות מהם. בלוד היא משמשת יו"ר הנהגת ההורים ופועלת למען חינוך ילדי הקהילה בעיר. נוסף על כך היא אף שימשה גבאית בבית הכנסת, בשאיפה להביא לנוכחות גדולה יותר של נשים וילדים בבתי הכנסת.
היא גם בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית ותכנון עירוני וכיום עוסקת בהתחדשות עירונית בעיריית רמלה.
