ארבעה מחזורי גיוס לשלב ב' של נשים דתיות יצאו לפועל עד כה בשנה האחרונה. כמאתיים נשים שהחליטו לוותר על הפטור מטעמי דת שהוציאו בשנות התיכון, ללבוש את מדי החאקי ולהתגייס למילואים בעת מלחמה.
יסכה וחברתה עינת אליאס לא רק חלמו על גיוס ותרומה לצבא, אלא פעלו בכל הכוח עד שהצליחו להתגייס ולסחוף איתן יחד מאות נשים נוספות.
אלישביץ גדלה ביישוב כרמל שבדרום הר חברון ובקריית־ארבע. החיילים והצבא היו חלק בלתי נפרד מחייה, אך בהגיעה לבגרות שירתה בשירות הלאומי, כמקובל בסביבתה. ואולם, צביטה קטנה בלב תמיד נשארה בה על שלא נתנה את תרומתה בצה"ל. עם השנים והמפגש שלה עם נשים איכותיות שפעלו בתפקידים חשובים בצבא, תחושת ההחמצה על שלא שירתה גברה עוד יותר. עם פרוץ המלחמה ראתה אלישביץ את גיוס ההמונים למילואים, וחשה שהיא נותרה בחוץ, ואינה יכולה לסייע לביטחון המדינה. מפגש אחד עם חיילים וחיילות בסדיר שחוו דברים קשים בימיה הראשונים של הלחימה הניעו אותה לנסות לפעול בנושא. יחד עם עינת אליאס מראשון לציון, שחלמה אף היא להתגייס, הן יצרו קשר עם הצבא כדי לבנות תוכנית מיוחדת – תוכנית הדומה לזו שנוצרה לגברים חרדיים – לנשים דתיות וחרדיות המעוניינות להתגייס למילואים.
משהצליחו להשיג קצה חוט לגיוס מטעם הצבא, פנו לחפש בעצמן נשים שיהיו שותפות ברצון להצטרף למילואים. את כמות התגובות וההתעניינות הרבה שהגיעו אליהן הן לא צפו. עם נציגי הצבא הן בנו תוכנית מיוחדת, ואליה התגייסו לטירונות נשים רבות בנות 25־,50 ולאחר מכן לשירות מילואים פעיל בתחומים מגוונים: קב"ניות, סמב"ציות, נשות מחשבים, תפקידי מודיעין, חובשות, קצינות נפגעים ועוד.
כיום אלישביץ משרתת במילואים ברבנות הצבאית במחנה שורה, בתחום עיסוקה – עיצוב גרפי – במדור שיוצר תוכן לחיילים וחיילות לחיזוק הרוח, ואליאס משרתת במודיעין.
