נבחרת ישראל בכדורסל סיימה השבוע את טורניר מוקדמות אליפות אירופה עם ניצחונות מול פורטוגל וסלובניה, המקום הראשון בבית המוקדם והכי חשוב – עם העפלה 15 ברציפות לטורניר אליפות אירופה, שיתקיים באוגוסט הקרוב בארבע מדינות שונות באירופה. שני המשחקים בשבוע החולף היו למעשה לפרוטוקול בלבד מאחר והעלייה הובטחה רשמית כבר בסוף נובמבר שנה שעברה ומי שניצל את ההזדמנות להופעות בכורה במדים הלאומיים הוא שחקנה של גלבוע/גליל גור לביא, עד כה הפתעת העונה בכדורסל הישראלי.
"התרגשתי מאוד לפני המשחק הראשון, זה משהו שלא חוויתי. הוותיקים קיבלו את החדשים בצורה מאוד יפה וזו הייתה חוויה נהדרת לייצג את ישראל ואני אסיר תודה על ההזדמנות" אומר לביא, "לשחק במדי הנבחרת בתקופה כל כך קשה של ישראל נותן תחושת אחריות ושליחות ואני מקווה שגרמנו לקצת גאווה, זה חלום שהתגשם ומשהו שכל ילד שמתחיל לשחק שואף אליו. אני לא מתבייש לומר שאני מרגיש ראוי להיות חלק מהסגל, חשוב היה לי לנסות ולהוכיח שאני אחד השחקנים המובילים בארץ ואני מקווה לקבל זימון בקיץ וגם בהמשך". לביא רשם הופעת בכורה נאה מול הפורטוגלים עם 14 נקודות, ו-4 נקודות מול סלובניה. ההופעות שלו הן המשך ישיר לעונה המצוינת שהוא מציג בליגת העל בה הוא כמעט ומכפיל את נתוניו משנה שעברה עם 16.4 נקודות בממוצע לערב, שכוללים אחוזים בלתי נתפסים של 61.2 אחוזי הצלחה לקליעות משתיים ו-65 אחוזים משלוש, בנוסף ל-7.8 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים ומדד 21 ב-30 דקות לערב, הנתונים הטובים ביותר לשחקן ישראלי בליגה. במחזור ה-13 קבע לביא שיא קריירה של 28 נקודות מול הרצליה, הוא קלע 4 שלשות במחזור 6 נגד עפולה וזכה בתואר הישראלי המצטיין בליגה בחודש אוקטובר.
"המעבר שלי השנה לגלבוע נעשה במטרה להמשיך את ההתקדמות שלי משנה שעברה בחיפה, שם הפכתי לשחקן מרכזי יותר, ואני שמח על המספרים שאני מספק ושהמועדון והשחקנים סביבי מאפשרים לי לעשות את מה שאני יודע", מצטנע לביא, "חשוב לי מאוד לעזור לקבוצה לנצח ואחרי התחלה מקרטעת של העונה לאחרונה נכנסנו למגמת התאוששות ואני רוצה להשפיע כמה שיותר בדקות שאני על המגרש".
"אני מקווה שהרמה רק תלך ותעלה ושכמה שיותר קבוצות ישחקו בליגות הכי בכירות באירופה. זה גם יעזור להשאיר את הכישרונות הישראלים כאן כי אפשר יהיה לשלם להם בהתאם והכול רק ישתבח"
מי שנותן לו רוח גבית להצלחה הזו הוא המאמן שרון אברהמי אותו הכיר במסגרת נבחרת העתודה, עשה חיל תחתיו בליגה השנייה בקריית אתא וחזר לשתף פעולה השנה בגלבוע. "החיבור ביני ובין שרון הוא טוב מאוד, הוא מאמין בי ודוחף אותי קדימה ואני שמח שאני מצליח להחזיר לו, כרגע אולי אפילו יותר ממה שהוא ציפה בתחילת העונה" אומר לביא, "במקצוע הזה ביטחון הוא חלק מאוד משמעותי מההצלחה. יש הרבה אלמנטים להצלחה אבל ברגע שאתה מקבל חופש פעולה בלי ביקורת יתר או עין שבוחנת כל צעד שלך, אז דברים טובים קורים. אני עדיין בשלב בו אני מתפתח וחשוב לי מאוד לעבוד תחת מאמן שמאמין שמגבה אותי וידעתי שברגע שתהיה אפשרות אשמח שנשוב ונשתף פעולה".
אלמנט נוסף שמסייע לפריחה הזו היא הבחירה של לביא לחתום בתחילת השנה בגלבוע גליל, קבוצה שידועה כחממה נהדרת לשחקנים צעירים וממוקמת כרגע תשיעית בליגה עם 7 ניצחונות ב-17 מחזורים. "יש לי לא מעט חברים שהיו חלק מהמועדון ושמעתי הרבה על האנשים החמים שמנהלים אותי ועל השקט המקצועי והתעשייתי לעבוד וכשהגעתי מהר מאוד למדתי באיזה יתרון גדול מדובר", מחמיא לביא, "אני גר במושב גן נר מרחק הליכה מהאולם שלרוב פנוי לעבודה, נמצא בעיקר עם החברים לקבוצה וחוץ מכדורסל אין הרבה מה לעשות פה, נתון שהוא מאוד חיובי עבורי. אני מקבל מעטפת מקצוענית מצוינת ויחד עם החיבור עם אברהמי והצוות המקצועי, אני באמת לא יכול לבקש יותר".
גור לביא, בן 23, מתנשא לגובה 1.98. הוא נולד וגדל במושב בת שלמה למרגלות רכס הכרמל. כמה חודשים לאחר שנולד פגשו הוריו בשדה התעופה את גור שלף, שהיה אז קפטן מכבי תל אביב וחזר איתה מאחד המסעות באירופה. "ההורים שלי הם אוהדי מכבי ויש לי תמונה של גור מחזיק אותי על הידיים", צוחק לביא, "עבורם זה סימל את העתיד לבוא והם ראו בשלף דמות מובילה, צנועה, עם יכולות של מנהיג על המגרש".
ספורט היה חלק בלתי נפרד מילדותו של לביא. "ההורים שלי מעולם לא עסקו בספורט מקצועני אבל היה חשוב להם שהאחים שלי ואני נעסוק בספורט בגלל הערך המוסף שהוא מעניק בעבודה בקבוצה, שאיפה למצוינות, התמודדות עם ניצחונות או כישלונות וגם הפן הפיזי הבריאותי. יש הרבה יתרונות בספורט קבוצתי להתפתחות אישית", קובע לביא, "גדלתי במושב והייתי כל היום בחוץ עם הרבה אנרגיות רק מחפש מה לעשות. בתור ילד אין לך הרבה סבלנות אתה רוצה כל הזמן לעשות דברים חדשים ולעשות מה שהחברים שלך עושים. אז עסקתי במגוון חוגי ספורט ואפילו עשיתי חוג קרמיקה. למזלי זכיתי להורים עם הרבה סבלנות שהיו מסיעים אותנו לכל החוגים והפעילויות ובכיתה א' הצטרפתי לחוג כדורסל במרכז מרב קרוב לבית ופשוט נשארתי שם. קשה לי לשים את האצבע למה בדיוק בחרתי להישאר אבל זה מה שקרה".
לביא שיחק במרכז במסגרת ליגות הילדים ובגיל 13 החליט לעבור למחלקת הנוער של זיכרון יעקב. "בשלב הזה התחלתי לחפש משהו רציני יותר, המליצו לי לבדוק את זיכרון ופגשתי אנשים מאוד אדיבים שאני עדיין בקשר איתם כי הם נתנו לי הרבה וממשיכים לעקוב אחריי ולפרגן. עברתי לשם ובאמת הכול היה יותר מקצועי ותחרותי אבל לא הייתי שחקן יוצא דופן בשלבים האלה ולא חשבתי לרגע שיום אחד אהפוך למקצוען".
התחושה הזו לא נעלמה מלביא בשנים הבאות למרות שהפך לשחקן מפתח בקבוצתו בזיכרון, אותה הוביל בעונה האחרונה בנוער לעלות מהליגה הלאומית לליגה הבכירה. "הייתי שחקן מוביל בקבוצה שלי אבל לא באמת ידעתי אם אתאים לרמה המקצוענית. אני אדם שמאוד אוהב את אזור הנוחות שלו, ותמיד כשאני חושב קדימה המחשבה על דברים פחות מוכרים קצת מפחידה אותי ובגלל שהיה לי כל כך טוב בזיכרון היה לי גם טוב להישאר במסגרת חצי מקצוענית ולא לעשות את ההקרבה בכדי לעלות לרמה הבאה. עם הזמן הבנתי כמה אני אוהב את הספורט הזה וכמה אני רוצה לעשות הכול בכדי להמשיך ולשחק וכשזה קרה וויתרתי על שירות ביחידת שירות במודיעין קרבי שהתקבלתי אליה ויצאתי לשנת שירות".
"בגלל שאין לי נתונים פיזיים או אתלטיים יוצאי דופן מגיל צעיר הבנתי שאני צריך לחפות על כל זה בעבודה קשה. דברים לא קורים במזל או פתאום ובשנים האחרונות כמקצוען בליגת העל אני עובד אפילו קשה יותר"
במהלך שנת השירות חתם לביא בהפועל חיפה והצטרף לראשונה לקבוצה מליגת העל. "לעבור מנוער לאומית לליגת העל היה שוק גמור בשבילי. זו הייתה פעם ראשונה ששיחקתי לצד אמריקנים בקבוצה שמדברים בה בעיקר אנגליתהעם שחקנים מאוד אתלטים וחזקים, בעונה טובה שלנו שהסתיימה במקום השישי. זה זרק אותי למים העמוקים וחייב אותי ללמוד לשרוד. במהלך העונה תמיד הייתי בין עשרת הראשונים באימון וזה עזר לי להשתפר ולבנות את הביטחון", הוא נזכר, "ידעתי שלא אשחק הרבה באותה עונה למרות שהיו משחקים שקיבלתי דקות. עבדתי קשה, התחזקתי פיזית וזו הייתה כניסה חלקה למדי לעולם הבוגרים ויש לי רק זיכרונות טובים מהשנה הזו". בסוף אותה עונה הצטרף לביא לאימוני נבחרת העתודה, הנבחרת הראשונה במדיה שיחק ובה גם פגש את שרון אברהמי, שהיה אז עוזר המאמן.
"הגעתי לאימוני הסגל המורחב לאחר שביקשתי מהאנשים בזיכרון שיעזרו לי לקבל זימון ובשלב הראשון הייתי קצת מבוהל כי לא הכרתי את השחקנים האחרים ולא ידעתי אם אתאים לרמה. מה שסייע לי באופן מוזר היא העובדה שהיינו אז בתקופה שבה פרצה הקורונה, אז האימונים היו קצרים ומצומצמים יותר מה שבסופו של דבר עזר לי לנחיתה רכה יותר וכשהתחלתי להרגיש בנוח הצלחתי להראות את עצמי יותר".
לביא לקח חלק עם העתודה בטורניר בצ'לנג'ר, שהחליף בקיץ 2021 את אליפות אירופה המסורתית ובחמשת המשחקים תרם מהספסל 8.4 נקודות, 4.2 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים וכמות דומה של חטיפות. עצם ההופעה בנבחרת העניקה לו מעמד של ספורטאי מצטיין בצבא ובסיום עונת הבכורה בחיפה הושאל לקריית אתא מהלאומית, שהפכה באותה עונה להפתעה גדולה לאחר שהצליחה להעפיל לליגת העל, בעוד הוא רשם עונת פריצה וזכה בתואר תגלית השנה.
"עברתי לקריית אתא בעקבות אברהמי שאמר שהוא צריך שחקן בתפקיד שלי ומאוד מאמין בי, כאשר במקביל בחיפה שמחו להשאיל אותי כי ידעו במערכת שזה צעד נכון עבורי מקצועית כי הייתי צריך דקות משחק. היינו קבוצה צעירה, רעבה ומגובשת אבל אף אחד לא האמין בשלב הראשון שנצליח להעפיל לליגה הבכירה. שיחקנו עם אמין סטיבנס, שחקן נהדר שלא נגמר שמשחק היום במכבי רמת גן שנתן לי הרבה עצות ועזר לי מאוד בהתפתחות שלי באותה עונה", הוא נזכר, "לקראת סיום העונה המטרה לעלות ליגה הפכה ריאלית יותר והצלחנו בצניעות ועבודה קשה להפתיע את כולם ולעמוד במטרה למרות שסיימנו את העונה הרגילה רק במקום הרביעי. זה הישג שקשה לי לעכל עד היום כי בניגוד להיום אז עלתה רק קבוצה אחת ליגה וזו הייתה משימה מאוד קשה לביצוע".
לאחר ההצלחה בקריית אתא חזר לביא להפועל חיפה וליגת העל ולמרות הציפיות לא זכה לקרדיט גדול על המגרש. "זו הייתה אכזבה גדולה מבחינתי כי אחרי שהוכחתי את עצמי בליגה הלאומית ציפיתי ליותר, אבל זו הייתה עונה קשה למועדון שהתקשה מאוד והתמודד עם לא מעט לחץ", הוא נזכר, "בשורה התחתונה זו הייתה חוויה טובה עבורי כי זה נתן לי כלים וניסיון ראשון להתמודד עם אי הצלחה והיום שמח שחוויתי את זה בשלב צעיר, מה שהפך לשיעור מנטלי חשוב מאוד בשבילי. למדתי איך לצלוח רגעים כאלה, להמשיך לעבוד קשה גם אם הקרדיט שאתה מצפה לא מגיע וללמוד להכיר בעצמך בדברים טובים שאתה עושה, מה שמחזק לך את האמונה.. בסופו של דבר זו הייתה שנת חישול בסיטואציה פחות מתאימה ואני מברך גם על זה".
אחד המאפיינים של לביא, שמשחק כפרוורד בעמדה 4 על המגרש היא שבכל שנה הוא משפר את הנתונים הסטטיסטיים שלו ומציג אלמנטים משופרים על המגרש. "בגלל שאין לי נתונים פיזיים או אתלטיים יוצאי דופן מגיל צעיר הבנתי שאני צריך לחפות על כל זה בעבודה קשה. דברים לא קורים במזל או פתאום ובשנים האחרונות כמקצוען בליגת העל אני עובד אפילו קשה יותר, במהלך העונה וגם בקיץ", הוא מסביר, "בתחילת הפגרה אני נח קצת אבל אז חוזר לעבוד עם מאמנים אישיים, פעמיים שלוש ביום, בנוסף לעבודה בחדר כוח ומפתח אלמנטים שאני צריך לשפר. זה לא משנה מה עשיתי במשחק נתון וכמה הצלחתי, כל פעם הכול מתחיל מחדש וחייבים להמשיך להתקדם". מי שהפך בשנים האחרונות למעין מנטור עבורו הוא תומר גינת, שחקנה של הפועל תל אביב וקפטן נבחרת ישראל. "אני מקושר לגינת דרך שרון שאימן גם אותו בתחילת הקריירה. יש לנו סגנון משחק דומה אז אני עוקב אחריו רואה קליפים שלו, לומד ממנו והוא נותן לי השראה", מחמיא לביא, "יש לנו אותו סוכן וכשהוא שיחק בצרפת הוא חיבר בינינו ובמשך תקופה היינו מדברים. שלחתי לו קליפים והתייעצתי לא מעט ועד היום אני שמח מאוד כשאנחנו נפגשים ומעריץ את הדרך שבה הוא עובר בקריירה". בשלוש השנים האחרונות לביא הוא גם חלק מנבחרת ישראל בכדורסל של שלוש מול שלוש, לה סייע להעפיל בקיץ החולף לאליפות העולם במונגוליה. "באליפות עצמה לא יכולתי להשתתף בגלל שהליגה כבר החלה אבל הנבחרת הזאת נתנה לי המון בכל מה שנוגע לעבודה אישית, קליעה וקריאת מצבים", מנתח לביא, "זו אותו כדורסל שאנחנו אוהבים אבל משוחק בדרך קצת שונה ומאפשר לי להתרענן, לגוון את העשייה שלי ולבוא לעונה החדשה עם כל מיני רעיונות חדשים למשחק שלי". גם אחיו הצעיר של לביא, עוז בן ה-21 הוא כדורסלן שמשחק העונה במגדל העמק מהליגה הלאומית. "הקשר בינינו התחזק מאוד בשנים האחרונות אנחנו מדברים הרבה מאוד על כדורסל וזה כוח עצום שיש לנו אחד את השני. לאחרונה הוא קלע 31 נקודות במשחק ושבר את השיא שלי בלאומית ואני מאוד גאה בו".
מה עוד תרצה לשפר במשחק שלך?
"הפיזיות, האתלטיות את ההגנה, לגוון את התנועות וראיית משחק ולהמשיך לשפר את הקליעה ואת האחוזים. אני מאמין שדווקא בתקופה טובה חשוב להמשיך לעבוד קשה, להיות קשוב לצוות המקצועי ולעזור לקבוצה להתקדם".
מה דעתך על הכניסה של אדלסון בירושלים וינאי בהפועל תל אביב לכדורסל שלנו?
"אני חושב שזה הופך את הכול לתחרותי יותר, מה שטוב לקבוצות עצמן אבל גם לקבוצות האחרות ולשחקנים. אני אוהב לשחק מול קבוצות ברמה כזו כי זה מבהיר לך מה נדרש ממך מקצועית ואילו התאמות צריך לעשות ואני מקווה שהרמה רק תלך ותעלה ושכמה שיותר קבוצות ישחקו בליגות הכי בכירות באירופה. זה גם יעזור להשאיר את הכישרונות הישראלים כאן כי אפשר יהיה לשלם להם בהתאם והכול רק ישתבח".
מה השלב הבא מבחינתך?
"אני חתום בגלבוע לשנתיים ולא ממהר לשום מקום. חשוב לי להרגיש שאני ממשיך להתפתח בעצמי ויחד עם הקבוצה והמטרה בסופו של דבר היא למצות את הפוטנציאל בדרך שבה אני מאמין. אני רוצה לשחק במפעל אירופי וקורץ לי מאוד לצאת יום אחד להרפתקה חדשה באירופה. כמו שאמרתי לך יש בי חשש ראשוני ממקומות כאלה, אבל אני לא שולל כלום ומאמין שזה יקרה".
איך תעביר יום פנוי?
"קודם כל אשמח להתעורר ב-12 בצהריים בלי לשים שעון. לאכול ארוחת בוקר טובה, לפגוש את המשפחה, בטח עכשיו כשעזבתי את הבית בפעם הראשונה. אני אוהב לבלות זמן עם חברים, לשחק עם אחי עוז בסוני, לצאת לטיול בהרים כי אני אוהב טבע ולצפות בטלוויזיה בנחת. יום אחד אשמח גם להצטרף לסבא שלי בטיולי האופנועים שהוא עושה ברחבי העולם. הספורט הוא דבר מאוד דורשני ואם יש חופש אני רוצה פשוט רוצה להתנוון לרגע בכדי לאגור כוחות להמשך".
