"אני כותבת על נחמה אבל ממאנת להינחם": המשוררת מהעוטף שמתארת את הגעגוע
ספר שיריה השני של כנרת סמואל, חברת קיבוץ סעד שבעוטף, הוא ניסיון לאסוף מחדש את המילים שאבדו לה נוכח זוועת 7 באוקטובר. היא מתארת בבגילוי לב את רגעי הכעס ואובדן המשמעות, מסבירה מדוע חלון הממ"ד בביתם נשאר סגור גם לאחר שהם חזרו אליו, ומדברת גם על כובעה כאשת טיפול שעוסקת בהדרכת כלות שעברו פגיעה מינית
כנרת סמואל. צילום: לירון מולדובן
לצפיה או התחברות לכתבות מקור ראשון
