01 זיכרון ילדות תרבותי. אמי מרים קוראת לי לפני השינה את הספר "היער השאנן" של רוזה וול. אני מציע לעצמי מדי פעם לחזור ולקרוא אותו, לראות בעיני מבוגר מה מצאתי בו אז. בינתיים, אני מעדיף לשמור בליבי את זיכרון אמא שלי הקוראת לי בספר.
02 ספר שקראת פעמיים. "מישהו לרוץ איתו" שמספר על נער וכלבה אהובה. קניתי את הספר למרום כי הייתה לו כלבה ששמה פליים. כשחזר לצבא בלי שהספיק לקרוא אותו, סיפרתי לו את הסיפור בקצרה ואמרתי לו: אתה הוא מישהו ששווה לרוץ איתו.
03 דמות שמעניקה לך השראה. זו מילה גדולה, המחייבת אותי לנסות להיות מישהו "גדול", ואין לי רצון וצורך לכך. כן המשכתי את דרכם של הוריי ושנים רבות ניהלתי את הרפת שלהם לצד עבודתי במשרה מלאה כמורה לתנ"ך וכמחנך בתיכון האזורי באר־טוביה. פרשתי מההוראה לפני כשלוש שנים, אבל תקופה ארוכה עבדתי כמו שני אנשים גם כמורה וגם ברפת ולא לקחתי פועלים, "עבודה עברית" מה שנקרא. שנתיים אחרי שמרום נפל, סגרתי את הרפת.
04 מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. אני מתבייש לומר, אבל ימים אלה לא קשים לי יותר מימים אחרים. מקום המפלט הרגיל שלי הוא המחשב, שם אני בורח מכל עניין, בעיקר רפואי. אני חי ב"הכחשה" – שהתחילה בתקופה שבה מרום שלי נפל; לא השלמתי עם זה עד היום. ברציונל זה ברור שהוא לא פה. אבל בלב אני עדיין מסרב לקבל את זה שהוא לא יחזור.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם מרום, ובמחשבה שנייה, המחשבה שאצטרך להיפרד ממנו שנית לעולמים היא בלתי נסבלת. הייתי שמח לפגוש את הנביאים עמוס וישעיה, כי הם היו משוררים גדולים. כשלימדתי תנ"ך עסקתי בהיבטים ההיסטוריים והדתיים של יצירתם. היום, כשאני עוסק בשירה, אני נדהם מהכישרון הפואטי שלהם.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. בנימין זאב הרצל, שלפי המסורת המשפחתית ההונגרית שלי הוא בן משפחה. שמעתי גם שהמשפחה שלו הייתה די "מופרעת", באופן כזה או אחר, וזה יכול להסביר הרבה דברים גם לגביי. הייתי רוצה להיכנס לרוחו של חוזה המדינה היהודית.
07 מי מצחיק אותך. שחקני וכותבי "ארץ נהדרת" – זו התוכנית היחידה שאני לא מחמיץ, ודווקא בתקופה האחרונה של המלחמה הם מצליחים בגאונות להעביר ביקורת מושחזת וצינית מצד אחד, ומצד שני להצחיק את הצופים בבית. תקופה מוזרה.
08 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. "איש מביט בבנו" של נתן יונתן. את השיר הזה קראתי כמה חודשים לפני שבני מרום נפל, והוא מדבר על האופן שבו האיש מביט בבנו ולא יודע מה יקרה לו. וכשנפרדתי ממרום, השיר הזה עבר לי בראש בלי הפסקה ונפרדתי ממנו כמו בשיר. אני חושב שאפילו כתבתי לנתן יונתן תודה, על שבאמצעות השיר שלו אפשר לי להיפרד כך מבני.
