שיי גילג'ס־אלכסנדר הוא אחד הכדורסלנים המוכשרים, יוצאי הדופן והמפתיעים ביותר בליגת ה־NBA בשנים האחרונות, לאחר שהפך משחקן ליגה יעיל שהתקדם משנה לשנה לכוכב ולאול־סטאר אמיתי. תחת הנהגתו הפכה אוקלהומה, שסיימה את העונה הרגילה עם המאזן הטוב בליגה של 68 ניצחונות, 14 הפסדים בלבד ובמקום הראשון במערב הצפוף והאיכותי, למועמדת אמיתית ללכת עד הסוף ולזכות בתואר אליפות היסטורי בעוד כמה שבועות.
צעד ראשון עשתה הקבוצה ביום ראשון השבוע כשהביסה במשחק הראשון בפלייאוף את ממפיס גריזליס בתוצאה היסטורית, 131-80. אלכסנדר, שמשחק בתפקיד הרכז והקלעי, סיים את העונה עם מספרי שיא של 32.7 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו־5.1 אסיסטים בממוצע לערב, בנוסף למנהיגות שקטה ויעילה ואופי יוצא דופן, שהפך את אוקלהומה להיות אחת הקבוצות המהנות ביותר לצפייה בליגה. היכולת הזו הציבה אותו בעמדת זינוק גבוהה לזכות בתואר השחקן המצטיין של העונה הרגילה, תואר שגם הוא יוענק בשבועות הקרובים. "התחרות על תואר שחקן העונה השנה היא בלעדית בין אלכסנדר לבין ניקולה יוקיץ' ואף שהסרבי סיים עם ממוצע טריפל דאבל (נתונים דו־ספרתיים בקליעות, כדורים חוזרים ואסיסטים) עם מספרים היסטוריים חסרי תקדים, סיכוי גדול שהוא יזכה בו", מנבא ערן סורוקה, עיתונאי מוערך ופרשן ה־NBA של ערוץ הספורט. "שיי הוביל את אוקלהומה לשבירת שיא הניצחונות העונתי ולשיא הניצחונות בהפרש דו־ספרתי באזור המערבי הקשוח, אחרי שלוש שנים שבהן הוא קולע יותר מ־30 נקודות לערב בממוצע. אם זה יקרה, רף הציפיות ממנו יעלה לרף אחר כי עכשיו יבקשו לראות אותו לא רק שומר על הרמה האישית שלו אלא מצליח להוביל קבוצה לאליפות, מה שלא צלח עד כה לדוגמה עם שחקן כמו ג'ואל אמביד, שזכה בתואר לפני שנתיים אבל עדיין מדשדש עם קבוצתו פילדלפיה 76'".
שיי גילג'ס־אלכסנדר, 26, 1.98 מטרים נולד בטורונטו קנדה. אמו שרמיין גילג'ס היא אתלטית עבר שייצגה את אנטיגואה וברבודה, מדינת איים במזרח הקריבי, בריצה ל־400 מטרים באולימפיאדת ברצלונה, 1992 ואביו ווהן אלכסנדר היה כדורסלן בעברו ואימן אותו בגיל צעיר. לאחר גירושי הוריו, כשהיה בן 10, עבר גילג'ס־אלכסנדר עם אחיו תומאסי ועם אמם להמילטון הסמוכה, שם עבדה האם כעובדת סוציאלית והתקשתה לפרנס את המשפחה עם משכורת אחת. הבעיות הכלכליות הובילו לכך שהשלושה עברו לא מעט בתים בשנות ילדותו, מה שלא העיב על החינוך הנהדר שהעניקה האם לשני ילדיה. היא הקפידה שישקיעו בלימודים ויעשו שיעורי בית לפני כל פעילות אחרת, דאגה שיאכלו אוכל בריא ויתלבשו יפה וכך כנראה תרמה גם לעובדה שהיום גילג'ס־אלכסנדר נחשב גם לאושיית אופנה ובעל טעם מיוחד בענייני לבוש. בסופי שבוע הייתה האם לוקחת את השניים ברכבת לטורונטו, מרחק של 45 דקות בכל כיוון, כדי לעשות סיבוב חלונות ראווה יוקרתיים, שיראו מה יוכלו לקנות לעצמם אם יעבדו קשה.
"התחרות על תואר שחקן העונה השנה היא בלעדית בין אלכסנדר לבין ניקולה יוקיץ' ולמרות שהסרבי סיים עם ממוצע טריפל דאבל, סיכוי גדול שהוא יזכה בו"
דרכו של גילג'ס־אלכסנדר בעולם הכדורסל הייתה מאתגרת מהרגע הראשון ואחת הבעיות המרכזיות שהתמודד איתן בגילים צעירים הייתה גובהו, שהיה אז רק 1.78 מטרים בנוסף לממדי גופו הצנועים שיצרו עבורו קושי להתמודד מול שחקנים גדולים וחזקים ממנו. הוא כשל בניסיון להתקבל לקבוצת הכדורסל הבכירה בתיכון המילטון שבו למד ונאלץ לשחק בקבוצת המשנה, מה שרק העלה עבורו את המוטיבציה לעבודה קשה. הוא היה מגיע לתיכון בכל יום בשש בבוקר לעבוד באולם הכדורסל ועם הזמן פיתח סגנון ייחודי שבנוי על הטעיות, עצירות ויציאות מהירות מהמקום מה שסייע לו להתגבר על החולשות מהן סבל. גילג'ס־אלכסנדר פרח בקבוצת המשנה וסיים את העונה הראשונה בתיכון עם תואר MVP משם הוא עבר לתיכון אחר ולעוד אחד ובשנתו האחרונה כתלמיד תיכון כבר העמיד ממוצעים נאים של 18.4 נקודות, 4.4 ריבאונדים ו־4 אסיסטים, ובמקביל צמח לגובה של 1.98 מטרים.
האימונים עם אביו על קואורדינציה ושליטה בכדור אפשרו לו לעבור את קפיצת הגובה הזו בלי לאבד את היכולות הטכניות המרשימות שלו. בנוסף ניצל גילג'ס־אלכסנדר את התיכון כדי ללמוד איך לשפר את עצמו בזכות המדע, ובשיעורי פיזיקה למד כיצד בזכות האצה, האטה ותזמון נכון הוא יכול ליצור לעצמו מרחב פעולה על המגרש. בשיעורי ביולוגיה הוא למד טכניקות נשימה, בשיעורי גיאומטריה על זוויות מסירה ועד היום הוא מנתח מראש את השומרים שלו במשחק הבא, כדי למצוא נקודות חולשה במשחק שלהם שיוכל לנצל לטובתו. הפריחה של גילג'ס־אלכסנדר בתיכון הובילה אוניברסיטאות רבות לפנות אליו ולהציע לו מלגת לימודים. תחילה הוא התחייב לשחק בתוכנית הכדורסל של פלורידה, שזכתה לאחרונה באליפות, אבל אז התחרט ובחר לבסוף בקנטקי. הוא החל את קריירת המכללות שלו כשחקן ספסל אף שקיבל 30 דקות בממוצע לערב, ולאחר שהציג יכולת נפלאה בניצחון מול UCLA הפך לשחקן חמישייה לצד ארבעה שחקני שנה ראשונה נוספים, שהובילו יחד את המכללה לטורניר הארצי, שם הצליחו להעפיל ל־16 הגדולות, במסע שהסתיים בהפסד מאכזב לקנזס לאחר שהחמיץ שלשת ניצחון בשניות הסיום. לאחר ההדחה החליט שימיו במכללה תמו והעמיד את עצמו לבחירה בדראפט וב־21 ביוני 2018 נבחר במקום ה־11 בידי שארלוט, שהעבירה אותו עוד באותו הערב ללוס־אנג'לס קליפרס.
עונת הרוקי שלו בליגה הטובה בעולם הייתה מוצלחת, הוא הפגין יכולת טובה ב־26.5 דקות שקיבל בממוצע שבהן תרם 10.8 נקודות ו־3.3 אסיסטים למשחק. בסיום העונה הוא נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה וב־10 ביולי 2019 העבירה אותו הקליפרס לאוקלהומה כחלק מעסקה שהעבירה את פול ג'ורג' לעיר המלאכים. "באותו קיץ הקליפרס החתימו את קוואי לנארד, שזכה עם טורונטו באליפות ובתואר ה־MVP ואחת הדרישות שלו הייתה שפול ג'ורג', שהיה אז בפיק של הקריירה שלו, יצטרף גם הוא, והקליפרס, שהעריכו את אלכסנדר והאמינו שיתפתח לשחקן טוב, הסכימו לוותר על העתיד כדי לחזק את ההווה של המועדון במטרה לזכות בתואר האליפות", סורוקה מנתח את המהלך. "כבר בעונה הראשונה של אלכסנדר בליגה ראו שיש בו כישרון גולמי ויכולות של ווינר ושלא כדאי להתעלם ממנו אבל עדיין צריך לקרות הרבה שממקום כזה יתפתח שחקן שהוא סופר־סטאר, וספק אם הם האמינו שזה מה שהולך לקרות".
בפועל עבר אלכסנדר למקום הטוב ביותר ששחקן צעיר עם פוטנציאל גבוה יכול לקוות לו. "לאוקלהומה יש את אחת ממחלקות פיתוח השחקנים המוצלחות בליגה עם שם נרדף ליכולת לפתח כוכבים ולשם כך הם שכרו אנשי מקצוע מעולים כגון צ'יפ אינגלנד, מאמן קליעה אגדי אולי הכי טוב בליגה ב־20 השנה האחרונות, שהגיע מסן־אנטוניו", מסביר סורוקה, "הג'נרל מנג'ר שלהם סם פרסטי הסכים במשך שנים לקחת כל חוזה גרוע בליגה בתמורה לבחירות דראפט, מה שהוביל את הקבוצה לצבירת עשרות בחירות כאלה ועזרו למועדון לבנות את עצמו מחדש אחרי עזיבתו של ראסל ווסטברוק ב־2019. כאשר ראשי אוקלהומה בחרו בגילג'ס־אלכסנדר הם האמינו שהוא יוכל להפוך לשחקן מפתח, אולי לא ברמות שהוא הגיע אליהן, אבל בהחלט הבינו שיש כאן משהו מיוחד. הוא תמיד היה שחקן שעבד קשה בשני צידי המגרש, עם הזמן הוא הפך משחקן רוטציה לקלעי מצוין ואז גילו בו יכולות של מנהיגות שקטה ובקיץ 2022 החלו לבנות את הקבוצה סביבו וסביב הפרופיל שלו בכדי לגייס עבורו צוות מושלם שיעזור לממש את הפוטנציאל שלו".
מאז העונה הראשונה שלו בקבוצה משחק גילג'ס־אלכסנדר באיזו ה־35 דקות לערב אבל מבחינת נתונים הוא ממשיך לספק יותר ויותר. בעונה הראשונה סיים עם 19 נקודות בממוצע, 5.9 ריבאונדים ו־3.3 אסיסטים ואילו את שלוש העונות האחרונות כבר סיים מאז עם 30 נקודות בעונה עם שלל נתונים סטטיסטיים מעולים. "הוא שחקן נהדר בשני צידי המגרש עם עבודת רגליים מצוינת, כדרור ברמה הכי גבוהה שיש וארסנל מטורף של הטעיות ומהלכים, דרכים שונות לפנות לעצמו מקום לקליעה, יכולת להיכנס לסל, יד נהדרת מחצי מרחק, קליעה מרשימה בסיבוב, אחוזים מצוינים מהשדה וקשה מאוד לעצור אותו", מחמיא סורוקה, "הוא שחקן הגנה פנטסטי, חוטף במספרים שלא נראו מאז ימי מייקל ג'ורדן, מאוד מחושב ויציב ויודע לשחק עם הראש של היריב וסוחט עברות בלי סוף. המשחק שלו אולי לא מהנוצצים ביותר אבל הוא תורם לקבוצה שלו כל הזמן ואם תוסיף לזה את העובדה שהוא לא נותן לעצמו הנחות, כל הזמן שואף לשיפור, ואת זה שאור הזרקורים, הכסף הגדול והתהילה לא סנוורו אותו, ותקבל שחקן שכל קבוצה חולמת עליו".
עוד הוכחה לקפיצת המדרגה והמעמד של גילג'ס־אלכסנדר היא שהחל מעונת 2023 הוא נבחר למשחק האולסטאר באופן קבוע ובשנתיים האחרונות נבחר גם לחמישיית העונה הראשונה של הליגה, שאליה תצטרף קרוב לוודאי בחירה נוספת בזמן הקרוב.
"במשחק האולסטאר האחרון אדטוקומבו שאל אותו אם יוכל לקבל קצת מהאאורה שלו, שכל פעם שהוא עולה למגרש זה נראה שהוא קצת מרחף לו באוויר״
אף שגילג'ס־אלכסנדר נחשב לבחור שקט למדי הוא המנהיג הבלתי מעורער של שחקני אוקלהומה הצעירים, שכבר הפכו את הראיונות אחרי המשחקים לפסטיבל אחד גדול. בשעה שאחד השחקנים בעמדת הראיונות, חבריו מקיפים אותו, מלבישים את המראיין בבגדי הקבוצה, שרים, צוהלים ושמחים. "אחד הדברים הכי מקסימים בו הוא הדרך שבה השחקנים האחרים בקבוצה מתייחסים אליו וההשפעה שלו על הקבוצה היא מאוד חיובית וטובה וזה יוצר סביבם אווירה מאוד מיוחדת ונראה שלמרות ההצלחה ולמרות שהוא מאוד פעיל ברשתות החברתיות הוא מצליח לשמור על צניעות", מספר סורוקה, "במשחק האולסטאר האחרון יאניס אדטוקומבו ממילווקי שאל אותו אם יוכל לקבל קצת מהאאורה שלו, שכל פעם שהוא עולה למגרש זה נראה שהוא קצת מרחף לו באוויר".
עונת ה־NBA היא אחת הקשות והמפרכות בעולם הספורט המקצועני ו־82 משחקי ליגה (ועוד לפחות עשרה משחקי הכנה) מתקיימים בה. עכשיו מגיע שלב ההוכחות בפלייאוף, שם תפגוש אוקלהומה בסיבוב הראשון את ממפיס למפגש של הטוב משבעה משחקים. אחת השאלות המסקרנות היא האם תצליח הקבוצה לממש את היתרון האיכותי שהפגינה במשך חודשים ארוכים, תעשה את הבלתי ייאמן ותוביל את המועדון לאליפות ראשונה מאז נרכש מסיאטל ב־2008.
"אין ספק בכלל שאוקלהומה יחד עם קליבלנד היו הקבוצות הטובות ביותר בליגה בעונה הרגילה, אבל אין תקדים בהיסטוריה של הליגה שקבוצה כל כך צעירה, שלא צירפה שום כוכב־על ולא הפסידה בעבר בגמר אזורי או בקרב על התואר זכתה בתואר האליפות", קובע סורוקה, "אוקלהומה היא הקבוצה הצעירה בליגה ואני לא חושב שהסיכוי שלהם לזכות גבוה יותר מהאלופה בוסטון, שמשחקת נהדר בחודשים האחרונים. יש הבדל בין עונה רגילה לבין פלייאוף, ולאחרונה ראינו במפגשים שלה מול הלייקרס ויוסטון, שניתן לנצח אותה כשיש ליריבה עדיפות בכל מה שנוגע לגובה ולפיזיות. הם עדיין מועמדים אבל יצטרכו לנצח קבוצות כמו הלייקרס עם לברון ולוקה, או גולדן סטייט עם קרי ובאטלר, ונכון לעכשיו עבורי היא המועמדת לאליפות הכי לא מוכחת שראיתי בשנים האחרונות".
על הת'אנדר: "אין תקדים בהיסטוריה של הליגה שקבוצה כל כך צעירה, שלא צירפה שום כוכב־על ולא הפסידה בעבר בגמר אזורי זכתה בתואר האליפות"
בנוסף לאוקלהומה גילג'ס־אלכסנדר הוא חלק מנבחרות קנדה מאז 2016 אז זכה עם הנבחרת עד גיל 18 באליפות של נבחרות מיבשת אמריקה ולאחר מכן צורף לנבחרת הבוגרת, שהפסידה בגמר הטורניר הקדם אולימפי לצרפת ופספסה הזדמנות להשתתף במשחקי ריו. ב־2022 הוא היה אחד מ־14 השחקנים שהתחייבו לשחק עבור הנבחרת הקנדית שלוש שנים לפחות במטרה לשבור בצורת ארוכת שנים ולהעפיל למשחקים האולימפיים.
ב־2023 הוא זכה עם הנבחרת במדליית ארד באליפות העולם מול נבחרתה של ארצות הברית, ובקיץ הקודם אכן העפיל עם קנדה למשחקי פריז, שם נוצחו ברבע הגמר, שוב בידי נבחרת צרפת, שעליה גברו בשלב הבתים.
יהיה מסקרן לראות את המשך ההתקדמות המקצועית של גילג'ס־אלכסנדר, שחקן שאיש לא בחר או סימן כמי שיוביל בעתיד קבוצה, מה תהיה תקרת הזכוכית עבורו ואם ייחשב בעתיד לאחד הגדולים ששיחקו את המשחק. "מה שיקבע בשורה התחתונה זו כמות האליפויות שיזכה בהן. בעידן של ה־NBA היום הרבה יותר קשה לקחת אליפויות, בטח כמה ברצף, וקשה לי לראות אותו מגיע למספר הזכיות של ג'ורדן או קובי בראיינט שזכו יחד ב־11 תארים, ואני לא רואה מישהו בדור אחרי קרי ולברון שיצליח לקחת 4 אליפויות ב־20 עונות, אם כי עד כה במובן מסוים הוא עושה את הבלתי ייאמן וייתכן שהוא ימשיך במגמה הזו", סורוקה מסכם, "אין ספק כלל שהוא בדרך להיכל התהילה אם הוא ימשיך ככה, ואם יצליח לזכות בשתי אליפויות בקריירה אני מאמין שיזכרו אותו כאחד מ־20 הגדולים ששיחקו בליגה".
