"אם הייתי במקומך, הייתי על סף שבץ", אמר הזמר גלעד כהנא – אחד השופטים בריאליטי השירה החדש "דה פור" – לאחד המתמודדים, רגע לפני שהמתמודד עלה לשיר. מה שברור לארבעת השופטים בתוכנית, כולם זמרים מפורסמים, זה שהם בחיים לא היו עושים את זה לעצמם ומשתתפים בקרב גלדיאטורים שכזה בפריים טיים.
"דה פור" היא תוכנית המבוססת על פורמט שהומצא בישראל, אך שודר קודם בארה"ב, מה שמטעין את האווירה באולפן בזוהר בינלאומי שמתברר בכלל שמקורו אצלנו. נחמד. הפורמט פשוט: עושים הכול הפוך – התוכנית מתחילה כשכבר יש ארבעה זמרים שהגיעו לגמר, ומביאה מולם זמרים שמבצעים גם הם ביצועים, שמתיימרים להיות גדולים מהחיים, במטרה להדיח זמרים מהרביעייה.
הדחה במעמד גמר מהווה עליית מדרגה בהתעללות בזמרים כדי לגרום לגירוי הצופה בבית. ספינת דגל עתירת נצנצים ומרשרשים בערוץ. "קרב! קרב! קרב!" זועק הקהל, ומקבל את מבוקשו. נקווה שבקרב לא יהיו נפגעים בנפש – כאלה שיתייאשו מלעסוק במוזיקה בגלל רגע קרקסי אחד שחוו בפריים טיים המצלק.
אחד מארבעת המתחרים הוא יהונתן אבידני, כוכב רשת צעיר שצמח מצמד שביצע יחד גרסאות כיסוי מצליחות. אך כבר בתוכנית הראשונה הוא התמודד מול שירז לנציאנו, חיילת כריזמטית במיוחד מראשון־לציון, שהדיחה אותו אחרי שנתן ביצוע אחד בלבד ועלתה לתוכנית הגמר במקומו.
שני המתחרים הנוספים הם הזמרת הים תיכונית שרית אביטן ושיר לוי, בנו של הזמר ישי לוי. מאחורי אביטן ולוי יש כבר אלבומים וקילומטראז' לא קטן בתעשייה והם אף השתתפו יחד בעונה השנייה של הדוקו ריאליטי "חי בלה לה לנד". עם זאת, התחושה היא שמדובר בחבר'ה מוכשרים שהקהל לא קיבל מהם מספיק ויכול להכיר אותם עוד במסגרת התוכנית.
לא כך אפשר לומר על המתמודדת הרביעית, הזמרת מיי פיינגולד, ששיחקה בתפקידים בולטים במחזות הזמר הכי מצליחים בארץ, ובהם: "שיער", "קזבלן" ו"עלובי החיים". פיינגולד הייתה גם אחת מהפיינליסטים בעונה השביעית של "כוכב נולד" וגם הנציגה הרשמית ששלחה ישראל לאירוויזיון בשנת 2014, אך היא לא העפילה לגמר. לאירוויזיון היא אמנם נבחרה על ידי ועדה מקצועית של רשות השידור ולא על ידי ריאליטי, אבל התחושה שמתקבלת כשרואים אותה שוב בתוכנית שכזו היא שפיינגולד – זמרת בעלת גרון ענק – כבר קיבלה את ההזדמנויות שלה בפריים טיים, ואולי היה מקום לפנות את הכיסא שלה מלכתחילה למישהו בעל פחות הספק משלה.
כך או כך, מרבית הזמרים שהגיעו לנסות לאתגר את הרביעייה בתוכנית הראשונה לא היו מספיק כריזמטיים ובעיקר סיפקו מופע חימום לעתיד לבוא. פרט ללנציאנו וליובל לב־נבון, סטודנט מבית ספר רימון שהוא זמר מחונן עם תסמונת אספרגר, יכלו הפיינליסטים לנוח בכיסאם ולא לשיר.
השופטים בתוכנית הם פאנל אינטליגנטי: מארינה מקסימיליאן שכל פעם מוציאה שירים בכסות אחרת, מוקי שהוכיח שהוא לא רק זמר ויוצר אלא גם שחקן רגיש, והזמרת דקלה שהייתה שנים בגלות כזמרת נשמה למביני עניין. נוכחותו בפאנל של הזמר גלעד כהנא, סולן להקת "הג'ירפות", קצת מפתיעה. הוא בדיוק הטיפוס שריאליטי נדמה כקו אדום עבורו, ובכל זאת גם הוא שם ומהווה סוג של דוד רוקיסט שמעמיד פני סנוב קשוח אבל בעיקר מפזר לעבר המתמודדים מחמאות.
מעל כולם מתנוססת ההברקה הליהוקית של התוכנית: הזמרת אסתר רדא כמנחה יחידה, כריזמטית ואינטליגנטית. השילוב של כל הזמרים האלה, שלכולם יש במקביל קריירה פעילה שיודעת עליות ומורדות, עושה הן מפאנל השופטים והן מרדא המנחה, סוג של אחים גדולים ומנוסים יותר מהמתמודדים, שיכולים לתת להם עצה או שתיים.
נראה שריאליטי השירה, המתבסס על כישרון, משלים עוד שלב בהפיכתו למטחנת בשר שבחריציה עובר רק מי שמצליח להעיף איכשהו את הסכך גם לשופטים וגם לקהל, מה שהופך להיות קשה משנה לשנה, אחרי שכבר נדמה שראינו ושמענו הכול. במקום שבערוצים המסחריים יפנימו שתוכניות ריאליטי השירה נמאסו על הציבור, הם מפתחים בכל פעם מחדש פורמט ציני שיסייע בעוד שלב להקהות את חושינו. מצד שני, בפורמט מתעלל מקביל, "הכוכב הבא לאירוויזיון", שבו מתמודדים זמרים שצריכים במחי ביצוע אחד לגרום למסך להתרומם ולהתפוצץ, גילינו את נטע ברזילי – אשת מוזיקה שהביאה אמירה ייחודית ומעניינת למסך. אז לכו תדעו מה יקרה.
דה פור רשת 13  
