ממש כמו בהלצה היהודית על פרשיות השבוע שלנו, אם לא נח לך – אז לך לך, גם נח גמליאל, מנצח בינלאומי עטור תהילה, עוזב מסיבות שאינן ברורות דיין את אולמות הקונצרטים באמריקה הגדולה – והולך. נח (ליאור אשכנזי) חוזר הביתה, אל התיבה המתפרקת. להפתעתו אביו (דובל'ה גליקמן) כבר לא בבית – הוא עבר לדיור מוגן לתשושי נפש, ואמו (לאורה ריבלין) נותרה לבדה. הילד, כפי שמכנים אותו הוריו שוב ושוב, בן חמישים, יש לו חום גבוה והוא חוזר אל חדר נעוריו.
"המנצח" היא סדרת דרמה חדשה, פרי יצירתם של יוצרי "שטיסל" (אורי אלון כתב ויצר יחד עם יהונתן אינדורסקי, ואלון זליגמן ביים), וממש כמו הבחירה בשכונות החרדיות של ירושלים, כך גם כאן הסדרה ממוקמת הרחק מתל־אביב – אי שם בערבות פתח־תקווה, מעוז הישראליות הסתמית, הקטנה והפרוורית. חבורת הזמר במתנ"ס המקומי, שאביו של נח לקח בה חלק עשרות שנים, נותרת ללא מנצח. נח מנדב עצמו למשימה, אך נותר זוהר בחו"ליותו מול חברי המקהלה. כמו בתיאטרון הרומי בעולם העתיק, שהיה בנוי משחקן ראשי יחיד וממקהלה מלווה, כך גם נח גמליאל וחבורת הזמר שלו, שמורכבת מקאסט שחקנים נהדר (שי אביבי, אפרת בן־צור, שירה האס, דולב מסיקה ודליק ווליניץ עם פאה שופעת).
אז יש מנצח אבוד, מקהלה, דרמות זעיר־בורגניות והמון סנטימנטליות. ויש גם פסקול נהדר עמוס בשירי ארץ ישראל הישנה והטובה. אם שטיסל הייתה שיר הלל שטוף חמלה ואנושיות לחברה החרדית, המנצח היא הספד עצוב למשפחה הישראלית החילונית – זו הבורחת, המסתפקת בילד וכלב ובהתרפקות לירית על שירי עבר של חוה אלברשטיין.
דובל'ה גליקמן, שכיכב גם ב"שטיסל" כראש המשפחה, קורע את הלב במשחק מדהים של האב חולה האלצהיימר. לאורה ריבלין מרגשת בתפקיד האם המבוגרת, יחד עם בתה הביולוגית נינה קוטלר, שמשחקת אותה בצעירותה בקטעי הזיכרונות מן העבר. וליאור אשכנזי – כיאה למנצח – מתעלה על כולם בדמותו המרוחקת שבה משתקפים כולם. לפחות על פי הפרק הראשון, המנצח נראית כסדרה מבטיחה, ומהווה שיר פרידה לישראליות הישנה.
המנצח, מוצ"ש, 22:00, yesEDGE ו–yesVOD
