שמעון פרנס, בן 64, נשוי ואב לשלושה, סב לשלושה נכדים, מתגורר בהר–אדר. איש תקשורת, מנחה טלוויזיה, שדרן ועורך בגל"צ. ינחה מופע בפסטיבל אשדודשירה שיתקיים ב–18-24 בנובמבר.
זיכרון ילדות תרבותי. הסרט HELP בהשתתפות הביטלס. לא בגלל איכותו, אלא בגלל המוזיקה וקסמה האישי של החבורה. אחרי הצפייה הפכתי לפריק של הביטלס.
יוצר שאתה אוהב במיוחד. מתחום הרוק: מארק נופלר וואן מוריסון. במוזיקה היוונית: ואסיליס ציצאניס ומאנוס חג'ידאקיס.
דמות שמעניקה לך השראה. ישעיהו ליבוביץ, כי הוא עבורי סמל לחיבור בין הראציו לאמונה, בין איש המדע ואיש הרוח, בין היהודי לישראלי. גם יוסי בנאי, בגלל החיבור בין הקהלים שאהבו אותו, בין העממי לאליטיסטי, ובגלל הירושלמיות הישנה והקוסמופוליטית שהייתה בו עד יום מותו. ואורי אבנרי המוקדם, מפני שהוא בעיניי אבי העיתונות החופשית והלוחמת בישראל, ובגלל יכולת הניתוח והראייה ארוכת הטווח שלו את הסכסוך הישראלי פלסטיני עוד בשנות ה־60 וה־70. בערוב ימיו חלקתי על דעותיו ועל האופן המקובע שראה בו את הסכסוך.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? עם בן־גוריון, לשוחח איתו על אודות החלום ושברו. הוא דמות נערצת בעיניי. סך כל טעויותיו נופל מסך כל החלטותיו הגורליות והנחרצות שבזכותן קמה המדינה. מנהיג, מדינאי בעל חזון ופוליטיקאי מושחז שידע להוביל, לקבל החלטות קשות וידע לשמש דוגמה ומופת, בלי לדבוק בכיסא.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? טוב לי עם עצמי, אני מסתדר עם בעיותיי. לא הייתי מתחלף ולו ליום.
ספר שקראת פעמיים. היו כמה כאלה במהלך השנים. הראשון הוא "כמעיין המתגבר" של איין ראנד – מרתק, מעורר מחשבה ומצריך עיכול חוזר. ספר נוסף הוא "שיער צבוע אדום" של קוסטאס מורסלאס. וגם את "זורבה פורטה" המרתק, שעוסק בהיסטוריה, בתרבות, בטיפוסים ובפוליטיקה של יוון בין שנות ה־20 ועד לשנות ה־80 של המאה הקודמת.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. פלאפל בלאפה עיראקית. אם הוא איכותי וחם, עם טחינה וחמוצים – אני טורף.
מי מצחיק אותך? שייקה אופיר – כן, עדיין. הגששים – כן, עדיין. ואסי כהן, שאני ממש מצדיע לו.
עם מה אתה נרדם? עם ספר טוב שבא עם עייפות של יום עבודה מספק. או עם טלוויזיה משעממת.
מה מתנגן באוטו שלך? מוזיקה, מוזיקה ומוזיקה. ישראלית, יוונית, פופ, רוק, מוזיקת עולם וכל מה שיש בו נשמה. אם לא, אני מעביר ומדלג.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? "הפרנסים".
