"ילד יפה", סרטו החדש של הבמאי הבלגי פליקס ואן כרונינגן, מלווה שני גיבורים: דיוויד שף (סטיב קארל), עיתונאי מצליח הנשוי באושר בשנית, ובנו הבכור והאהוב ניק (טימותי שאלאמה). יום אחד מגלה דיוויד כי בנו היפה, המוכשר והחכם מכור לסמים, ומכאן מלווה הסרט את התמודדותן של הדמויות – דיוויד (ומשפחתו) המנסים לעזור ולתמוך ונסחפים למעגל בלתי נסבל של ניצחונות קטנים ונפילות כואבות, וניק, המבין את מצבו אך אינו מסוגל להילחם בהתמכרות שעלולה לעלות לו בחייו.
שניים מסרטי ההתמכרות החזקים ביותר בעשורים האחרונים הם "טריינספוטינג" ו"רקוויאם לחלום". בשניהם גייסו היוצרים את אמצעי המבע הפלסטיים של המדיום – קומפוזיציה, עריכה וסאונד מסוגננים ומניפולטיביים כדי לשאוב את הצופה היישר לתוך עומקה של חוויית ההתמכרות האינטנסיבית והמטלטלת.
"ילד יפה" מציע טיפול מסורתי יותר מבחינת אמצעי המבע, אך אין זה אומר שאין באמתחתו מניפולציות משלו. לאורך הסרט, והדבר מורגש במיוחד בחציו הראשון, הנרטיב מקפץ כרונולוגית הלוך ושוב בין ההווה לבין קטעי זיכרונות שונים במערכת היחסים בין האב לבנו בניסיון ליצור את החיבור החזק ביניהם. יש משהו מסוכן בטכניקה הזו כיוון שהניתוק החוזר ונשנה מהעלילה המרכזית, שמתאפיין באקראיות גמורה, משיג בהתחלה את המטרה ההפוכה ודווקא מעכב את היכולת להיטמע בסרט ובמיוחד את תהליך ההזדהות עם הדמויות.
אבל מתברר שלהשקעת הזמן הזו יש "פייאוף". ברגע מסוים החיבור הזה בין הצופים לגיבורים, עם דגש על האב דיוויד, פשוט מתממש. הסרט כאילו מסיים את זמן הטעינה של הצופים ובבת אחת הם שם – במאה אחוז. מרגע שהשיג זאת, מצליח ואן כרונינגן ליצור למעשה סיפור התמכרות נוסף – זה של הורה לילדו. גם כשדיוויד כבר מבין שהפתרון אינו נמצא בידיו, שכפי הנראה התמיכה שלו בניק – שרוצה להחלים אך ממשיך ליפול – רק מזיקה לו ומפריעה לפוטנציאל ההחלמה, הוא עדיין מנסה, מבקש להפסיק בכל מחיר את מעגל הסבל.
כמו בהתמכרות לכל סם חזק, תהליך הגמילה הוא כואב ובלתי נסבל, והרגע הזה, שבו האב מצליח סוף־סוף "להיגמל" מבנו ולשחרר אותו לגורלו, מספק חוויה עוצמתית שמעט סרטים מצליחים להעניק. מול נקודת המבט של דיוויד, זו של ניק קצת פחות אפקטיבית, בטח אם אתם כבר בוגרי הז'אנר. יש משהו מוּכּר ומעט קלישאתי בתיאורן של התחנות במסעו הפתלתל של נרקומן המנסה לשוב אל האור, ולמעשה, הרגעים החזקים גם כאן הם אלו המתועלים דרך האב והמחשבה על שברון הלב שבוודאי היה חווה לו ראה את מצוקת בנו.
זוהי עדות נוספת להזדהות החזקה שהסרט יוצר עם דיוויד, ושותף חשוב להצלחה הזו הוא סטיב קארל האדיר שממשיך לחזק את מעמדו כאחד משחקני האופי המדויקים, החמים והאנושיים ביותר הפועלים כיום. "ילד יפה" דורש סבלנות ואינו תמיד קל לצפייה, אבל הקתרזיס שממתין לכם בסופו שווה את המאמץ.
ילד יפה, ארה"ב 2018, במאי: פליקס ואן כרונינגן 112 ד'
