נובמבר עכשיו, וחלק מילדי כיתה א' כבר מתחילים, לאט ובמאמץ, לצרף עיצורים ותנועות לפשר כלשהו. ואחרי יגיעה כזאת, כל מילה שנפקחת אליהם בשלמותה מעוררת בלב, בצדק, נהרה וגאווה. לכבודן, ולכבוד הקוראים הצעירים, נראה שהגיעה השעה גם לתת את הדעת לחומרי הקריאה. כי עם כל הכבוד לדנה שנמה, ואז קמה, יש עוד סיפורים שאפשר לספר, שיהפכו את עמל הקריאה למוצדק בהרבה.
סדרת "הספריה שלי", שהשיקה הוצאת טל־מאי בספטמבר האחרון, מכילה בינתיים שלושה ספרים נהדרים, שנכתבו בדיוק עבור קהל הקוראים הטריים הזה. כל ספר בסדרה עומד אמנם בפני עצמו, והוא בעל עלילה, מחברת ומאייר/ת משלו. אבל נראה שאת שלושתם קושרים כבוד והערכה אמיתיים לקהל הקוראים הצעיר, ולעולם הילדי שהוא מנת חלקם, על מריבותיו, פחדיו, משאלותיו ושמחותיו.
כך בין אם העלילה היא חגיגית וגרנדיוזית – כמו בסיפורה של תמר הוכשטטר "לא תמצאו אותי", שבו כלת יום ההולדת מתעקשת לשחק במחבואים עם כל העיר; או אם העלילה מלאת תנופה כמו ב"אבא אתה עוד אוהב אותי" של מירב משולם לוי, שבו ילדה קטנה בוחנת ללא הרף את גבולות האהבה של אבא שלה; או אם העלילה ביתית מאוד, ריאליסטית ויומיומית, כמו בספרה המתוק של מאירה פירון "הבית שלי", שמתאר שעת צהרים שגרתית של ריבים ופיוס בין אח לאחות – בשלושתם הפנייה אל הקוראים היא בגובה המבט, וההישג שבפענוח מילה אחר מילה, ובצליחת עמוד אחרי עמוד, הופך למתגמל בהרבה כשהעולם הפנימי של הקורא זוכה להד חכם ורגיש.
כל ספר בסדרה ראוי להרחבה ולפירוט משלו, אבל בהכללה ניתן לומר שבשלושתם קיימת התייחסות קשובה וקרובה לסוגיות מהותיות, שבאמת מלוות ילדים (כמו בחינת אהבת ההורים, יחסים עם אחים, חרדת נטישה, גבולות הכוח שלהם ועוד ועוד) . ועל אף חשיבותן, הן מתווכות בכמות עצומה של חן וקלילות, שמאפשרות גם לקוראים רכים להישיר אליהן מבט.
מעל לכל אלה, ניכר שיוצרי "הספריה שלי" מודעים לגמרי לפתח הרך שנוצר כשילד או ילדה לומדים לקרוא. הפתח הזה אינו שווה ערך לרווח שיתקבל משום מיומנות נרכשת אחרת (אולי למעט היכולת לדבר). הוא דומה יותר לפיתוח חוש חדש, שדרכו ניתן, מעתה, להיפגש עם העולם. עם רעיונות גדולים, עם עולמות חסרי גבולות ומגבלות, עם דמויות שילוו אותם כל חייהם, ואולי בעיקר, עם המקום הזה שבו מצוי האדם הקורא: מעל לכל הווה ולכל מה שרוחש וספציפי, ובכל זאת אחוז בתוך סיפור, המקרין עמוק עמוק לתוכו.
סדרת "הספריה שלי" למתחילים ולמתחילות לקרוא / טל־מאי / עורך: יותם שווימר
אבא אתה עוד אוהב אותי?
מירב משולם לוי / איורים: אביאל בסיל
לא תמצאו אותי
כתבה ואיירה: תמר הוכשטטר
הבית שלי
מאירה פירון / איורים: ענת פרי טל
