"כשפנו אליי עם הרעיון להפוך את 'ביקור התזמורת' למחזמר, זה נשמע לי רעיון רע. מחזות זמר תמיד נראו לי כמו משהו מגוחך", מודה ערן קולירין, שכתב וביים את הסרט הישראלי המצליח. אבל חששותיו של קולירין התבדו כאשר "ביקור התזמורת – המחזמר", עלה על הבמה לראשונה בניו־יורק, לפני שנה בדיוק. "שמחתי לגלות שטעיתי, שאפשר ליצור גם דברים אחרים בז'אנר הזה. הם עשו שם עבודה יפה שנאמנה למקור, ואני מאוד אוהב את התוצאה הסופית. הדבר שהכי משמח ומרגש אותי בהפקה הזו, הוא החיבור והשיתוף הערבי־יהודי־לבנוני על הבמה".
ביקור התזמורת, סרט הביכורים של קולירין שיצא לאקרנים ב־2007, הוקרן בפסטיבל קאן, זכה בפסטיבלים רבים בעולם ובשמונה פרסי אופיר, והפך לאחד הסרטים הישראלים המצליחים ביותר אי פעם בארצות־הברית, עם הכנסה של 15 מליון דולר בקופות.
במרכז העלילה עומדים, בסרט כמו במחזמר, חברי תזמורת המשטרה של אלכסנדריה. הם מגיעים אל מעבר הגבול בטאבה, מצרים, במטרה להגיע אל ההופעה שאליה הוזמנו – טקס הפתיחה למרכז לתרבות הערבי־יהודי בפתח־תקווה. אלא שאי הבנה בינם לבין הנציג בגבול שולחת אותם ל"בית התקווה", עיירת פיתוח מדברית ושוממה, שבה נרקמים קשרים בינם לבין תושבי המקום.
ביקור היוצרים
הדרך של "ביקור התזמורת" לבמות בברודוויי החלה לפני ארבע שנים, כאשר איתמר מוזס, מחזאי יהודי אמריקני צעיר, החליט לעבד לבמה את הסרט. מוזס, בן למהגרים ישראלים, נחשב לכוח עולה בתיאטרון בארצות־הברית. בהמשך חבר לדיוויד יאזבק, מוזיקאי יהודי אמריקני לבנוני ולבמאי דיוויד קרומר.
"אני הייתי שותף לאורך כל הדרך של ההפקה, בעיקר בנקודות המשמעותיות", מספר קולירין, "איתמר היה שולח לי טיוטות של המחזה, גלגלו איתי רעיונות, וכשהיוצרים הגיעו לארץ הם ביקשו שאלווה אותם בביקור ואקח אותם לראות את המקומות שבהם צילמתי את הסרט".
לפני כשנה עלה המחזה לראשונה על בימות אוף־ברודוויי והתקבל בהתלהבות על ידי הקהל והמבקרים. האתר "דדליין הוליווד" הכתיר אותו כמיוזיקל הטוב של העונה, ב"וול סטריט ג'ורנל" קבעו כי מדובר ב"מחזמר קטן עם לב ענק", מבקרי הניו־יורק טיימס בחרו בו כמחזמר השנה באוף ברודוויי, ובנוסף הוענק לו את פרס ה"אובי" (Obie) היוקרתי.
ההצלחה הגדולה הובילה את המפיקים להעביר אותו לבמה הראשית והמכובדת של ברודוויי, שם הוא עלה בבכורה מחודשת בנובמבר החולף, ומאז הוא מוצג שמונה פעמים בכל שבוע. מאכזב לגלות ששמו של קולירין מופיע על התוכניה בפונט זעיר, כמעט בלתי ניתן לקריאה. "כשחתמתי על החוזה, היה כתוב שם שאקבל את הקרדיט הסטנדרטי הנהוג בתור מי שיצר את הסיפור", הוא מספר, "אז לא ידעתי בעצם מה זה אומר, ובאמת גיליתי בשלב מסוים שמדובר בכיתוב קטן למדי. אבל האמת שזה פחות משנה לי ואין לי זמן וחשק להתעכב על זה. אני מאוד עסוק, וכבר עובד על הסרט הבא שלי. מה שחשוב הוא שעד עכשיו ההפקה היא הצלחה גדולה, ובניו־יורק טיימס כתבו שהוא המחזמר הטוב ביותר של העונה, מה שעשה עבורו שירות מצוין".
את תפקיד מפקד התזמורת המצרית שגילם בסרט ששון גבאי מגלם במחזמר טוני שלהוב, שחקן ותיק ומוכר ששיחק בעבר ב"מונק", "משפחת אדמאס" ו"גברים בשחור". שלהוב הוא בן למהגרים לבנונים, שזכה במהלך הקריירה הענפה שלו בפרס גלובוס הזהב ושלושה פרסי אמי. את תפקידה של רונית אלקבץ ז"ל מגלמת קטרינה לנק. לצידם צוות שחקנים שמורכב מאמריקנים וישראלים, כאשר מלבד אנגלית, נשמעים על הבמה לא מעט משפטים בעברית וערבית, חלקם ללא תרגום כלשהו.
הצגות מכורות מראש
אחד השחקנים הוא איתי בנסון (30), בן לאב חיפאי ואם מבוסטון שהתאהבו בארץ, חיו כמה שנים בישראל ובארצות־הברית לסירוגין, ולבסוף התמקמו בדרום קליפורניה. "כשהייתי בתיכון גיליתי את המשחק על הבמה, התאהבתי בזה והחלטתי ללמוד דרמה באוניברסיטת מישיגן", מספר בנסון בריאיון שערכנו בניו־יורק, "לקראת סיום הלימודים, חוג התיאטרון שלי ערך מופע מיוחד במטרה להציג אותנו בפני סוכנים, מלהקים ובמאים, ובזכות הערב הזה פגשתי את הסוכן שלי. זמן קצר אחרי שסיימתי ללמוד עברתי לניו־יורק, התחלתי ללכת לאודישנים וקיבלתי את התפקיד הראשון שלי בברודוויי, במחזה המצליח Wicked. זה חסך ממני את השלב של לעבוד במלצרות בכדי לשרוד".
איך הגעת לביקור התזמורת?
"לפני ארבע שנים עבדתי על פרויקט אחר עם איתמר מוזס, ודרכו הגעתי לקריאה הראשונה של המחזה, מול הכותבים והמפיקים. משם זה עבר לבמאי אחר, עם חזון שונה, וכשהעלו את המחזה באוף־ברודוויי, לא הייתי מעורב בהפקה, ויצאתי למסע הופעות בארצות־הברית עם הצגה אחרת. כשהחליטו להעביר את ההצגה לברודוויי גיליתי שהתפקיד שגילמתי בקריאה התפנה. עברתי שוב את כל שלבי האודישן, וההודעה שהתקבלתי הייתה אחד הרגעים המשמחים שהיו לי בקריירה. מעולם לא דמיינתי אפילו שאוכל להשתמש בעברית ובישראליות שלי על במה בברודוויי. זו הייתה הגשמת חלום".
איך התנהל תהליך החזרות?
"מעולם לא שמחתי בתהליך החזרות כמו במקרה הזה. רוב השחקנים בהצגה כבר שיחקו בהפקה הקודמת, כולם הכירו היטב את הסיפור והעובדה שההצגה קיבלה כל כך הרבה מחמאות מהקהל והרבה ביקורות טובות השרתה אווירה מאוד רגועה ועזרה לנו פשוט להתרכז בסצנות ובחידוד הפרטים הקטנים".
במחזמר משחק בנסון את "פאפי", נער ביישן מבית התקווה, שאותו מגלם בסרט שלומי אברהם. פאפי הוא חלק מהסצנה המוכרת והמרגשת ביותר בסיפור, שבמהלכה חאלד, צעיר שרמנטי מהתזמורת המצרית, מסייע לו ליצור קשר עם בחירת ליבו בצורה שובת לב. "מלבד הסצנה הזו, שבה יש לי גם שיר סולו, אני מאוד אוהב את שיר הסיום, 'ענה לי'. זו הפעם היחידה שכל הקאסט שר יחד, וזה רגע מאוד עוצמתי עבורי".
איך הקהל מגיב להצגה?
"עד עכשיו כל ההצגות מכורות מראש. הקהל מגיב נהדר להצגה, אוהב את קטעי המוזיקה, מוחא כפיים ונעמד על הרגליים בסיום כל הופעה. אני חושב שמדובר כאן ברגע חשוב מאוד בהיסטוריה של ברודוויי, ושהקהל מאוד נהנה להכיר תרבויות שמעולם לא ראה על במות התיאטרון כאן, ולשמוע מוזיקה ברבעי טונים. הסיפור בהצגה מאוד אנושי וכל אחד יכול להתחבר אליו, למרות שהוא מתרחש במזרח התיכון".
יש תחושה של עברית על הבמה, כולם באמת דוברים את שפת הקודש?
"יש ארבעה שחקנים בקאסט שיודעים לדבר עברית, השאר לא ידעו אף מילה לפני שהגיעו להפקה. הם למדו את השורות שלהם בשביל המחזה ואני חושב שהם עושים עבודה טובה. יש משהו מאוד אותנטי ונכון בשילוב הערבי־יהודי בהצגה. אני שמח שעברית וערבית הן חלק מההצגה, ולמרות שלפעמים אין תרגום, הקהל עדיין מבין מצוין מה קורה".
מה לדעתך הסיכויים של המחזמר להאריך ימים?
"אם היה איזה מתכון שהופך מחזה ללהיט, אז כולם היו משתמשים בו. קשה לדעת לאן זה ילך, מה שכן – הבאזז סביב המחזה חזק, הביקורות נהדרות, וכל מי שראה את שתי ההפקות, טוען שהוא אפילו נהנה יותר בחדשה. אני מאמין שיש סיכוי טוב שההפקה תרוץ לאורך זמן".
ומה בנוגע לעתיד שלך?
"בעתיד הקרוב הלב שלי שייך לביקור התזמורת, ונראה לאן ההפקה תתפתח. בעתיד אשמח לשלב בקריירה האמנותית שלי בין תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע".
מתי נראה אותך בישראל?
"לאורך השנים אני משתדל להגיע פעם בשנה אבל כרגע אני מאוד עסוק. יש לי משפחה בישראל – סבא וסבתא, דודים ובני דודים, והרבה חברים שהם כמו משפחה. כרגע אני מקווה שהם יבואו לראות אותי כאן על הבמה".
