אל תניחו לכותרת המשנה של הספר (מדינה ודת במאבק קיומי) להטעות אתכם. אל תטעו לחשוב לרגע שהספר הזה הוא מדריך למלחמת אחים. ממש לא. נהפוך הוא: ד"ר אריק כרמון חרד חרדה עמוקה ממאבק פנים ישראלי. הוא מתאמץ לנסח הסכמה לאומית, אמנה כלל ישראלית. ספרו הוא קריאת השכמה לכל נאמני העתיד המשותף, דתיים וחילונים, במדינת ישראל.
המדינה הוקמה כדי לממש תקומה לאומית לעם היהודי. תקומה לאומית, לא דתית. שהרי במשך אלפיים שנות גלות – חרף שואה אחת ואין ספור פוגרומים, גזרות, פרעות ומעשי טבח – הצליח העם היהודי לשמור על דתו. הוא שמר על דתו אף ולאחר שאיבד פעמיים את מולדתו. הציונות, לפי כותב הספר שהוא ציוני מובהק, היוותה מרד בהווי היהודי הגלותי. היא שאפה, בלשונו של דוד בן־גוריון, ליטול את גורלנו מידי שמים לידי אדם, לידינו שלנו. כל עוד לא הייתה לנו מדינה, היינו "ציוויליזציה במשרה חלקית".
אם הבנתי נכון את שקראתי, הספר איננו מבקש להפריד דת ממדינה, אבל בהחלט כן להפריד דת ממדיניות. אם ישנם כאלה, וישנם, הסבורים למשל שכל נסיגה שהיא משטחי ארץ־ישראל אסורה על־פי ההלכה – הרי שיש בזה איום אמיתי וישיר על האמנה הכלל ישראלית, על החוזה הפנימי.
מתואר בספר כינוס למדני עם משתתפים מכובדים, דתיים וחילונים, שבו עלתה השאלה: אם במשאל עם יוכרע שיש לפנות חלקים מיהודה ושומרון – מה תהיה עמדתך? אישים כמו השר לשעבר הרב יצחק לוי, בנצי ליברמן ופנחס ולרשטיין אמרו שהם יקבלו את ההכרעה. היו רבנים שאמרו: לא! משום שההלכה אוסרת זאת, משום שערבים ישראלים ישתתפו במשאל, או בגין שניהם.
אויבי ישראל טוענים שאין עם יהודי אלא דת יהודית בלבד. הפטריוטים שבינינו, דתיים וחילונים, טוענים ובצדק שקיים אף קיים עם יהודי. גם אלה המאמינים שהעם היהודי הוא "עם נבחר" ו"אור לגויים" חייבים להסכים שכדי להתייצב על מסלול ההיסטוריה, כדי לתפקד כציוויליזציה במשרה מלאה, על העם היהודי להיות גם ככל העמים – הווה אומר, בעל מדינה. מדינת עם המתיימר להיות "נבחר" ו"אור לגויים", כדאי מאוד שתתבסס על הרבה יסודות טובים, אנושיים, הוגנים, חומלים. היא צריכה להתנהל על פי חוקיות מדינית ולא על פי פסיקה הלכתית. היא חייבת להיות דמוקרטית.
לדבר ציונות, מדינה ודת במאבק קיומי, אריק כרמון, ידיעות ספרים, 2018, 272 עמ'
