1. ניסוח. ישראל לפני הכול. ממש הכול? כי קודם מופיעה המילה "גנץ" ורק אחריה "ישראל".
2. צבעים. שחור וחאקי. הבחירה בצבעים הצבאיים מפתיעה ולא שגרתית, בוודאי אל מול הכחול והאדום החזקים של רוב המפלגות האחרות. אבל מה אנחנו יודעים בינתיים על בני גנץ? שהוא היה רמטכ"ל. וידוע שאנחנו אוהבים את הרמטכ"לים שלנו. הצבעוניות של "חוסן לישראל" טריקית: היא מבדלת את המפלגה, אבל קשה לראות את תמונתה של מיקי חיימוביץ' בצבעי הכאסח האלו. מה שטוב לגנרל בדימוס לא בהכרח ייטיב עם מגישת חדשות בדימוס שמקדמת צמחונות. ואם כבר צבאיות, השילוב שחור־חאקי מזוהה עם ההסוואה של חיילים בפעילות מבצעית, והקו שמתחת למילים ובלוגו מזכיר מריחת צבע כמו־ידנית. האם גנץ מציג את עצמו או מנסה להסתוות מאחורי הוואסח.
3. פיסוק. אחרי "גנץ" מופיעה נקודה עגלגלה, ואחרי "הכל" מופיעה נקודה בצורת מגן דוד. מעצבי המודעה סגרו בכך שתי פינות: גם הנקודה הקלאסית של הסלוגנים הפוליטיים (ד"ש מראובן אדלר), וגם המגן דוד הלאומי. אבל המשחק הלך צעד אחד רחוק מדי כשגם בלוגו המפלגה, בתוך הסמ"ך העגולה, מפציע שוב מגן דוד. מיותר. מרוב מסרים רמוזים הידרדרנו לקישוטיות ולקיטש חובבני.
4. הטיה. מחלה מוכרת בכרזות פוליטיות היא ההטיה: דחיפה של החלק העליון של האותיות אל עבר לא ידוע. גם גנץ נופל בפח, ומניע שמאלה את גגות האותיות בסלוגן ובלוגו. המטרה היא להביע תנועה דינמית, אבל בסוף זה רק מזכיר את סמלילי המפלגות העייפות והוותיקות, הליכוד והעבודה. לוגו העבודה, אגב, נוטה דווקא לימין, ואילו זה של הליכוד – לשמאל.
5. טיפוגרפיה. ומילה על סידור האותיות ועיצובן, מה שמכונה טיפוגרפיה. הפונט לא מוכר, ההטיה מעוותת אותו והאותיות הצמודות מדי עלולות להקשות על הקריאוּת. דמיינו את המודעה בשלט מרוחק בנתיבי איילון: המילים הלא מוכרות לכולם נדבקות והופכות לגוש אחד בלתי מפוענח.
6. ג'יימס בונד. צילום התקריב של גנץ (לובש מדים? עוטה חליפה? לא סתם נתקשה להבחין) שמגיח מהאפלה במראה ג'יימס בונדי, נחוש להושיע את ישראל, הוא בהחלט מקורי. במבט תכלת אחד הוא יכבוש אותנו כמו ש(לא) כבש ב"צוק איתן" את עזה.
7. עיניים. אבל מהו צבע העיניים שלו? לגנץ אכן יש עיניים בהירות, אבל התכלת העזה בכרזה היא כנראה ממש לא הגוון שהוא רואה במראה בכל בוקר. די לחפש כמה תצלומי עבר שלו כדי לשער שמישהו השקיע כאן בעבודת פוטושופ.
8. המשכיות. כן, רק עין אחת יש פה, ודי בה כנראה כדי שהמצביעים הפוטנציאליים והפוטנציאליות יימסו אל מול מראהו וגובה קומתו של הרמטכ"ל לשעבר. אגב, אם תתבוננו היטב תראו שאין כאן חיתוך מדויק של חצי פנים: גנץ מטה את פניו אלינו, לימין, והחריץ במרכז הסנטר שלו לא נחתך בקצה אלא מופיע במלואו בתמונה. חצי פנים במודעה כזו – זו לכאורה בחירה גרפית מעניינת ושונה, אלא אם נזכרים שרק לפני חודש מסע פרסום אחר נקט באותו עיצוב: חצאי פנים של נתניהו, שקד ולפיד הוצגו לראווה ברחבי הארץ בשלטי חוצות בקמפיין "הגיע הזמן להתגרש מהפלסטינים" של, ניחשתם נכון, "מפקדים למען ביטחון ישראל".
