שלוש סבתות יהודיות אמריקניות – באבי'ס ביידיש – יושבות בבית כנסת ודנות איזה גבר יתאים לעלמה הרוצה סוף־סוף להקים בית בישראל. לכאורה זו לא סיטואציה חריגה, אבל כשהופכים זאת לסדרת ריאליטי בועטת, זה כבר סיפור אחר.
"Bubbies Know Best", או בתרגום חופשי, "סבתות יהודיות יודעות הכי טוב", היא סדרה חדשה שעלתה בערוץ הטלוויזיה JLTV היהודי בארה"ב. הסדרה מתיימרת לקחת את החוכמה וגם את העוקצנות שצברו סבתות יהודיות בנושאי זוגיות, ולהעניק אותה לדור הבא שמראה סימני מצוקה בכל הקשור למציאת אהבה. ההצלחה לא איחרה לבוא ותוך חודשים ספורים נחתמה עונה נוספת, שהצילומים עבורה יתחילו בקרוב.
הסדרה, איך לא, מצולמת בבית כנסת, כאשר מצד אחד של ארון הקודש מוצב דגל ישראל, ומצד שני דגל ארה"ב, כנהוג בבתי כנסת יהודיים באמריקה. הפורמט עבר גיור כהלכה מתוכניות שידוכים אחרות, כך שבכל פרק תפגשו גבר או אישה שמחפשים את אהבת חייהם, או במילים של הבאביס – את "הבעשערט" (המיועד). שלוש הסבתות – באני גיבסון, לינדה ריץ' ואס־ג'יי (סנדרה ג'ין) – לא יעשו חיים קלים לאף אחד, ויגידו בפנים דברים שאנשים מתביישים לחשוב.
רגע לפני שאני נכנס לקו האש ומראיין אותן, צפיתי בפרק הראשון, ובו שמה של הרווקה הנבחרת הוא ציון. המנחה מתקשה לבטא את שמה וקוראת לה "סִיון", ומוסיפה בהתלהבות חסרת מודעות ש"היא מלצרית, ולצערה לא חגגה בת מצווה בגיל 13". ציון נחקרת ביסודיות. גיבסון שואלת בלי למצמץ: "קראתי שהיו לך שתי מערכות יחסים ארוכות, למה הן הסתיימו?". ציון מסבירה שהן הסתיימו פעמיים בגלל שנאלצה לעבור למדינה אחרת מעבר לים, וגיבסון ממשיכה: "אז אם אנחנו מוצאים לך את נסיך החלומות, את לא הולכת לשום מקום. נכון?"
ציון אומרת שהיא מעוניינת בבחור גבוה וכהה, והסבתות יחד מנסות להבין עד כמה תהיה מוכנה להתפשר. לאחר מכן הן עוברות לדון במועמד המתאים. אס־ג'יי וגיבסון תומכות בצעיר בשם אלי, ריץ' מתנגדת. הרוב קובע. המנחה מכנסת את שלושת הבחורים יחד עם ציון, והסבתות מרעיפות על כל אחד מהם שבחים. "אין ספק ששלושתכם 'מענטשים', אך רק אחד יֵצא לדייט עם ציון שלנו". הן בוחרות באלי, או "איליי" כמו שהן קוראות לו. "הוא גבוה, שחום וחתיך, וגם מדבר ספרדית, זה כאילו ציון הזמינה אותו מאמזון", מסבירה גיבסון.
יום לאחר מכן יוצאים ציון ואלי לדייט, והבאביס צופות בו מהאולפן – בבית הכנסת כמובן. ציון שואלת את אלי, "אם היית זוכה ב־100 אלף דולר, מה היית עושה עם הכסף?". הוא עונה שדבר ראשון הוא היה קונה לעצמו אופנוע חדש. היא מספרת לו שהייתה רוצה לטייל בעולם. אס־ג'יי מאוד לא מרוצה. "אף אחד מהם לא רוצה לקנות לעצמו דירה בעידן של היום?!", היא שואלת בכעס, ואילו גיבסון מתערבת: "אוי באבי תהיי בשקט, אני מתה על הכימיה ביניהם". ריץ', שמלכתחילה לא אהבה את השידוך, חושבת שהם לא מתאימים, והיא חוזרת על כך בשלב שהן מסכמות את היציאה. שתי הסבתות האחרות דווקא בעד דייט נוסף.
עם כל הכבוד למתמודדים ולציון, ברור לגמרי שהכוכבות האמיתיות של התוכנית הן שלישיית הסבתות המדליקות, שכמו המוירות, אלות הגורל במיתולוגיה היוונית, או המכשפות של מקבת, גם הן נשים מבוגרות שמביאות את חוכמת החיים שלהן כדי לעזור לצעירים למצוא את גורלם. אלא שהן, בניגוד לשלשות המיתיות, עושות זאת בהמון הומור ובחביבות רבה. אחרי שהבנתי את הקונספט של התוכנית, שוחחתי עם שלושתן כדי להבין את הטכניקה לשידוך, לשמוע על הרקע היהודי של כל אחת וכדי לקבל טיפים לזוגיות ארוכת שנים. בכל זאת, סבתא יהודייה יודעת הכי טוב.
סיפורי סבתא
הסבתא הראשונה שאני משוחח איתה היא אס־ג'יי, והיא מתאימה בדיוק לסטריאוטיפ של הסבתא היהודייה בתוכנית טלוויזיה אמריקנית. היא מצחיקה מאוד, וצוחקת בעצמה כל כמה שניות ללא הסבר לאורך כל הריאיון. אנחנו מדברים טלפונית, והיא נשמעת נלהבת. "אני בקזינו!" היא מספרת לי בהתרגשות, "זה המקום השני האהוב עליי בעולם".
ומה המקום האהוב ביותר?
"אני לא יודעת… אוי וויי. כנראה אני פשוט משקרת".
למה הצטרפת לסדרה?
"האמת היא שסבתא שלי בברוקלין הייתה שדכנית, כל ערב לפני שהלכתי לישון היינו יושבות במיטה שלי והיא סיפרה לי על כל השידוכים שהיא עשתה". אס־ג'יי שמעה על החיפוש אחר סבתות יהודיות לתוכנית חדשה, שלחה אודישן מצולם, ומיד הוזמנה לפגישה.
היא גדלה כאורתודוקסית בשכונת בורו־פארק, שהיום היא חרדית כמעט לחלוטין. "שמרתי כשרות, שבת ואת כל החגים. סבא שלי היה רב בלי בית כנסת, סבתי פרנסה את המשפחה והוא למד תורה". היום היא מגדירה עצמה כ"קונסרבדוקס", שילוב בין אורתודוקסי לקונסרבטיבי. "אני בין לבין" היא מסבירה, "לא בצורה מוחלטת, אבל בפילוסופיה. כל האחיינים והאחייניות שלי למדו בישראל". יש לה בן אחד, בן 35, ולו שלושה בנים. "הוא עובד בכיר מאוד בחברת בתי הקפה סטארבקס" היא מספרת בגאווה.
כמו כל סבתא יהודייה טובה היא שואלת עליי, וכשאני מספר שאני נמצא כרגע בירושלים היא מתרגשת. "היינו שם לפני שנתיים בבר מצווה. זה מקום כל כך יפה". היא עצמה גרה בלוס־אנג'לס. כשאני שואל לגילה היא משיבה בחוש הומור, "אני צעירה, בת 71, מותק". במהלך שבעים ואחת שנותיה, רשמה אס־ג'יי הספק מרשים. "התחלתי כשחקנית, הייתי זמרת, מורה ולאחר מכן אף הקמתי עסק תאורה. חזרתי למשחק לפני שבע שנים. הייתי בהרבה פרסומות, סרטים ואפילו בסדרת 'גוט טאלנט'".
היא מספרת שהיא "מתה" על החברות החדשות שלה, וכי לכל אחת מהן תפקיד. "לינדה החזנית היא הקול השפוי שבחבורה. באני חמודה מאוד ואוהבת לדבר על אהבה. אני הג'ואן ריברס של הקבוצה, המצחיקה. לא שאני משווה עצמי אליה חלילה, אבל אני לא מבינה למה גבר מגיע לתוכנית שידוכים עם חולצה לא מגוהצת. אני מדברת ישיר, קצת כמוכם הישראלים. אז אמרתי לאותו בחור: לך גהץ את החולצה לפני שאתה נפגש עם הבחורה שלנו".
כשאני שואל אותה איזה מתמודד היא הכי אהבה, היא לא מתלבטת. "היה מישהו שבא ואמר שהוא מאמן אישי, ואמרתי לו שיוכיח שהוא באמת מאמן, כי הוא לא נראה כמו אחד כזה – הוא היה מאוד נמוך. אז הוא אמר שהוא יכול להרים אותי. אפשר לראות בסדרה שהוא ניגש אליי, הושיט לי יד ופשוט הרים אותי. הוא קטן אבל נחוש מאוד, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה ואיזה סוג אישה הוא מחפש. אהבתי גם את זה שהוא חילק ורדים לכולנו, כל הבאביס. שידכנו לו עורכת דין מתוקה".
אנחנו עוברים לדבר על הקושי של צעירים וצעירות לחפש אהבה בימינו. "יש היום יותר מדי בחירה", היא טוענת, "פעם זה היה פשוט יותר. סבתא שלי הייתה מחברת בין צעיר לצעירה, באו אליה הורים כמו אל ינטע (השדכנית מכנר על הגג, צ"ק) וביקשו שהיא תמצא לילדיהם שידוך. ואז הם התחתנו מהר ובלי יותר מדי התעסקות. אני גם אוהבת את זה שבחברה החרדית אנשים יכולים להתחתן תוך שלושה חודשים".
תני טיפ לזוגיות.
"אני מציעה להכין רשימה של הדברים שאתה או את מחפשים בבן או בבת הזוג. בעיניי אחרי שישה שבועות במערכת יחסים אפשר לדעת אם זה הולך לכיוון חיובי או לא, ולדעתי כבר אז אפשר לדעת אם יש מה להתחתן. אם אתם רוצים מערכת יחסים רצינית? תפסיקו עם השטויות ותתחייבו. אל תבזבזו זמן, החיים קצרים מדי".
יהודייה בהפתעה
לצד אס־ג'יי, שהמקצוע זרם בעורקיה, יושבת גיבסון, שגילתה רק לפני כמה שנים שהיא יהודייה, ושהיא בעצם "באבי". היא מתוכשטת, מאופרת היטב, וכמובן מסתירה היטב את גילה המתקדם. כשאני בכל זאת מנסה לחלץ ממנה מספר, היא צוחקת. "73 או 37, מה שתרצה".
היא מתגוררת בלוס־אנג'לס בקליפורניה, אך נולדה וגדלה בפילדלפיה. "גדלתי בכלל כקתולית, היינו חברים בכנסייה". את שורשיה היא גילתה רק לפני כשנה באתר ancestry.com. "עשיתי דרך האתר בדיקת די־אן־איי, וכשהתוצאות הגיעו הייתי בהלם, הייתי בטוחה שעשו פה טעות. בדקתי גם באתר נוסף שבודק די־אן־איי , והתקבלו אותן תוצאות. מסתבר שחצי מהגנים שלי הם של יהודייה מרקע אשכנזי. התרגשתי מאוד לגלות את המורשת שלי, וזה השלים לי את התמונה: אימצו אותי כתינוקת, וגיליתי במחקר ששם המשפחה של אמי הביולוגית היה קליין ושהיא הגיעה מגרמניה. היא עצמה ככל הנראה לא ידעה שהיא יהודייה".
היא מספרת שדרך האתר גילתה שיש לה 11 קרובי משפחה בישראל. "האמת היא שהייתי צריכה להבין עוד לפני התוצאות שאני יהודייה, כי מתוך יותר מאלף התאמות גנטיות שהיו לי, היו בעלי שמות יהודיים כמו ברג, ליבוביץ ואחרים". בעקבות הגילוי המרעיש, היא הכניסה לרשימת החלומות שהיא מבקשת להגשים בשנים הקרובות גם ביקור בישראל.
מה עשית כשגילית שאת יהודייה?
"דבר ראשון סיפרתי לילדים שלי ואחר כך לנכדים. יש לי נכדה בת 25 שאנחנו מאוד קרובות, וכשסיפרתי לה היא התלהבה מאוד. היא שמחה לגלות שהיא מה'טרייב' (השבט)".
גיבסון החלה את הקריירה ההוליוודית שלה בגיל 13, אז הצטרפה לתוכנית טלוויזיה ב"אמריקן בנדסטנד", שבה נראו צעירים רוקדים לצלילי השירים הפופולריים ביותר של אותן התקופות. התוכנית החלה בשנות החמישים ושודרה ברציפות עד סוף שנות השמונים, בהנחייתו של השחקן דיק קלארק. "רקדתי שם כשנתיים, הייתי כוכבת של ממש. היו לי ברחבי ארה"ב מועדוני מעריצים, וכך גם הכרתי את בעלי. הוא ראה אותי בתוכנית, התאהב בי ומצא דרך להיפגש איתי מאחורי הקלעים". אך גיבסון אומרת שמה שאז היה נחשב כמחווה רומנטית, לא היה מתקבל בעין יפה כיום. "עכשיו הוא היה נחשב מטרידן, וזה לא היה קורה בחיים". הזוג התחתן ולהם שני ילדים, וכשגדלו חזרה לרקוד ונחשבה אז סמל לאומי, כדבריה, והייתה כוכבת בקנה מידה ארצי. היא כיכבה בפרסומות של חברות כמו מקדונלדס, פנסוניק ועוד, ואף הופיעה בסדרות כגון "בית חולים ג'נרל", בסדרות ובסרטים.
איך הגעת לתוכנית?
"ראיתי מודעה בעיתון שמחפשים סבתות יהודיות, וכל כך התרגשתי מכך שאני פתאום היהודייה החדשה בשכונה, שנרשמתי מיד. התלהבתי להיות 'באבי' כי אני בעצם יהודייה שנים אבל לא ידעתי את זה. הייתי בלחץ שלא אתקבל כי אני לא יהודייה מספיק, ואני פחות מכירה את הטרמינולוגיה ואת הניואנסים. אני מאמינה באהבה, רוצה לסייע לאנשים למצוא את אהבת חייהם, שיהיה להם מישהו מיוחד בחיים".
אני שואל אותה אילו מושגים למשל קשים לה. "קודם כול אין סיכוי שאצליח שאבטא נכון את השם שלך", היא מתנצלת בפניי, "יש שם סיבוב לשוני שאני לא מצליחה לקלוט". היא מנסה להסביר לי איזו מילה היה לה קשה לומר בתוכנית. "בהתחלה אמרתי 'נאצ'וס'", היא אומרת, וחוזרת על כך עד שאני מצליח להבין לאיזו מילה היא מתכוונת. "נחת?", אני מנחש, "כן כן! זו המילה שחיפשתי", היא צוחקת, "אני לא מצליחה לבטא את זה. כולם צוחקים עליי ואני עושה כמיטב יכולתי. אני הרי לא גדלתי על המילים הללו".
איך היה עם שתי הבאביס האחרות?
"מדהים. יש לי עכשיו שתי אחיות יהודיות, אני מתרגשת מזה. שתי נשים שאוהבות אותי ומקבלות אותי לשבט, זה מאוד משמח אותי. כיוון שלינדה היא חזנית, היא עוזרת לי עם המילים שאני לא מצליחה להגיד".
כמו מה?
"שלעפ (סחבת, צ"ק) למשל. זה הזוי, מתברר שאני "שלעפרית" כל החיים ולא ידעתי את זה. היא גם מסבירה לי על הדת היהודית, כל שאלה שיש לי היא משיבה עליה".
כשאני שואל אותה על החוויות עם המתמודדים, היא נזכרת בסיפור שהתרחש במהלך התוכנית. "אחד מהמתמודדים הסיע אותי על האופנוע שלו. פחדתי פחד מוות, החזקתי אותו חזק כדי שלא אפול. אחרי זה כבר שאלתי אותו אם בא לו לצאת איתי לטיול חוצה יבשת, כי כל כך נהניתי", היא צוחקת ומוסיפה, "אני לוקחת את העבודה שלי מאוד ברצינות, מר קליין, רציתי לראות לפני שהוא יוצא עם הבחורה שלנו שהוא יודע לנסוע כמו שצריך".
קיבלת ביקורות על ההופעה שלך בתוכנית?
"כן!" היא אומרת, ונשמע שהיא עצמה הופתעה, "אנשים צופים ומאוד נהנים. בדיוק אתמול קיבלתי מייל מבחורה שהייתה נשיאת אחד ממועדוני המעריצים שלי בצעירותי, שראתה אותי בסדרה ומאוד התרגשה לראות אותי שוב 59 שנה אחרי".
קהל הצופים של הסדרה, מתברר, די אקלקטי. "זה מיקס, אני מקבלת תגובות טובות מכל מיני אנשים, בכל הגילים. הרי כולנו מחפשים אהבה".
למה כל כך קשה למצוא היום אהבה?
"כי הקסם והניצוץ הזה שהיו פעם לא יקרו כשאנשים מזיזים את האצבע שלהם על אפליקציית השידוכים, ימינה או שמאלה", היא רומזת לאפליקציות כמו טינדר ודומיה, "במערכות יחסים בטלפון וברשת משתמשים בראש, במקום בהרגשה בבטן. אם גבר מעוניין באישה, הוא יקבע איתה דייט שני. אישה צריכה לדעת בדייט הראשון אם יהיה לזה המשך או לא, במקום לשבת ליד הטלפון ובסוף להתאכזב".
מה העצות שיש לך לחיים זוגיים?
"יש לי את חוק החמש דקות: כשאתה לא רואה למשל את בת הזוג שלך כל היום, והיא חוזרת הביתה, אתה צריך להראות לה שאכפת לך ממנה. היא רוצה לראות בעיניים שאתה שמח לראות אותה. אני מציעה לקחת חמש דקות הפסקה מכל מה שאתה עושה, לחבק את בן או בת הזוג, ואני מבטיחה שיהיה לכם ערב טוב. אם תתייחס אליה בצורה של 'היי מה קורה?' – זה משנה את האנרגיה של כל הערב".
עסק משפחתי
אחרונה חביבה היא ריץ', החזנית הקונסרבטיבית. גם היא, כמו אס־ג'יי, ממשיכה את דרך אבותיה בעיסוקה – אם כי באופן מעט שונה: ריץ' היא נצר למשפחת חזנים אורתודוקסית של חמישה דורות ברציפות. "גדלתי במשפחה אורתודוקסית בקליפורניה. אבי, ישראל רייך, היה חזן בבית כנסת במזרח לוס־אנג'לס". שני אחיה הם חזנים, וגם בתה בת ה־28, רחל, היא חזנית בבית כנסת קונסרבטיבי. רחל ובעלה ויליאם הם גם זמרי אופרה. "עברנו לסן־פרנסיסקו בשנות השישים, אז אבי החל להתחזן בבית כנסת קונסרבטיבי, ומאז אנחנו בעצם קונסרבטיבים. כיום אני על הספקטרום בין קונסרבטיביות לרפורמיות".
בשנת 1978 הפכה ריץ' לחזנית הקונסרבטיבית הראשונה, ואחרי שהתפרסמה במקצועה, היא הקימה יחד עם אביה ואחיה להקה בשם "The Reich Family Cantors Four", והם אף הוציאו יחד אלבום של מוזיקה יהודית. היא אפילו הופיעה בפסטיבל הזמר החסידי בישראל בשנת 1984, והקליטה לצורך כך שיר בשם "כולנו כאחד".
בתום 33 שנים כחזנית, ריץ' החליטה לחזור לעיסוקה המקורי כזמרת ושחקנית. בהמלצת מדריך המשחק שלה, נרשמה לאתרים שונים לליהוק שחקנים. "באחד האתרים חיפשו סבתא שתהיה ה'באבי' האולטימטיבית, לסדרת שידוכים חדשה. חשבתי לעצמי 'אני סבתא, אז למה שלא אנסה את זה?" – והשאר היסטוריה.
היא מספרת שאהבה את כל המתמודדים והמתמודדות, "אני מרגישה סוג של קשר לכל אחת ואחד מהם". לריץ' יש הרבה מה להגיד על זוגיות. "כיוון שאני נשואה באושר יותר משלושים שנה, אני חושבת שאני יכולה לתת קצת עצות על חיי הנישואין. קודם כול, חיי נישואין טובים מתחילים בבחירה טובה של בן או בת הזוג. ואיך מחליטים החלטה נבונה? על ידי זה שאת יודעת למה את נכנסת. חשוב מאוד להכיר זה את זה כמה שיותר לפני שמתחתנים או שוקלים ברצינות לעשות זאת".
בין השאר, היא חושבת שעל בני הזוג לנסות להבין האם הם חולקים את אותם הערכים, ואף "להבין אם אתם חולקים את אותה הרמה של חיבור או חוסר חיבור לדת". עוד היא ממליצה "לנסות להבין אם בן או בת הזוג מוכנים להתחייבות ארוכת טווח, רוצים ילדים או משפחה. בן או בת הזוג צריכים להיות לא רק חברים טובים, אלא מאהבים שלכם". לטענתה, "הרבה מהדברים האלה נשכחים ככל שמערכת יחסים מתקדמת, וחשוב לברר אותם קודם לכן". בניגוד לחברותיה, היא דווקא חושבת שמדובר בהחלטה מושכלת. "אתם צריכים להשתמש עם האיבר הזה שיושב בתוך הראש שלנו, המוח. חשוב מאוד גם להימשך פיזית לבן או בת הזוג, אבל לפני שאתם משקיעים יותר מדי בחיבור הרגשי איתם, תוודאו שעברתם על הרשימה שהזכרתי ושאתם חושבים בצורה דומה".
ויש לה גם המלצות לחיי הנישואין עצמם: "חשוב שברגע שהתחתנתם לא תיקחו זה את זה כמובנים מאליהם. אתם צריכים לזכור איך הייתה ההרגשה בפעם הראשונה שהסתכלתם האחד בעיניים של השני והתאהבתם. תספרו זה לזה כל יום כמה אתם אוהבים אחד את השני, ומעריכים אותו או אותה. תזכרו, אתם באותה הקבוצה, שניכם עובדים ביחד לבנות חיים כאחד".
