עיבודים הוליוודיים לסרטים זרים הם שכיחים למדי, אלא שברוב המקרים העיבוד החדש נופל מהמקור, גם כשמדובר בעבודה של הבמאי המקורי. כך היה, בין השאר, עם "הטינה" של טקאשי שימיזו, "הטעות הגדולה" של קן סקוט וגם עם "החוב" של אסף ברנשטיין שלנו. זה קורה, קודם כול, כי התסריט עובר לרוב סוג של "טמטמת" לטובת הרגלי הקהל האמריקני, אבל גם בגלל שבסיבוב השני כל מה שמניע את ההפקה הוא הרווח הכלכלי, ואילו הניצוץ האמנותי כבר איננו. אך במקרה של "גלוריה בל", העיבוד האמריקני החדש של הבמאי הצ'יליאני סבסטיאן לליו לסרטו "גלוריה" מ־2013, ההפקה המחודשת מוצדקת לחלוטין.
מי שדחפה את ההפקה המחודשת היא השחקנית הראשית ג'וליאן מור. היא נפגשה עם לליו לאחר זכייתו באוסקר הסרט הזר לפני שנתיים, עם סרטו "אישה פנטסטית". מור זיהתה, ובצדק, תפקיד מדהים שתפור בדיוק למידותיה, ושכנעה את לליו שיש טעם ועניין לשוב לעולמה של גלוריה עם הניואנסים החדשים הרלוונטיים להחלפת הנוף התרבותי. העובדה שבשש השנים שעברו מאז העיבוד הראשון התרחשו – בחסות תנועת ה־Me Too – שינויים פוליטיים מהותיים ביחס למקומן ומעמדן של הנשים בחברה המערבית, כבר הפכו את המאמץ ליותר מראוי.
זהו סיפורה של גלוריה בל, גרושה בגיל העמידה, עצמאית ואינטליגנטית שמנסה למצוא איזון ואושר בחייה. לגלוריה אין דרמות גדולות. יש לה עבודה סבירה, חברים, היא ביחסים טובים עם הגרוש שלה, בקשר קבוע עם ילדיה הבוגרים ונפגשת תדיר עם אמה התומכת. וזוהי בדיוק הנקודה שבה מבקש לגעת לליו – במקום האפור הזה, שבו לא רע אבל גם לא טוב. כשלמרות קשרי החברות והמשפחה שיש לה, אישה עצמאית וחזקה מוצאת את עצמה משייטת בקיום ללא מטרה ברורה, ללא מישהו שזקוק לה.
אז גלוריה יוצאת בכל ערב למועדון. היא שותה, מפלרטטת, רוקדת ובאחד הערבים היא פוגשת את ארנולד (ג'ון טורטורו), גרוש ביישן, שבניגוד גמור אליה משמר יחסים תלותיים לגמרי עם גרושתו ובנותיו. על הציר הזה שבין גלוריה וארנולד מטפל לליו בתמה המרכזית של הסרט – המתח שבין עצמאות לתלות. בעוד גלוריה מחפשת להרגיש נזקקת על ידי ילדיה, ארנולד מבקש להשתחרר ממשפחתו, ושניהם מחפשים בזוגיות את המענה למה שחסר להם.
בנוסף לארנולד, שמתקשה להתנתק מכבליו, חייה של גלוריה מלאים בנציגים גבריים מאכזבים – גרושה, בנה הקר, אהובה של בתה שלוקח אותה לשוודיה, קשר קצר־טווח שמסתיים בגניבת חפציה וגם אביה המת – כולם מותירים את גלוריה בסופו של דבר בודדה ופגועה. כל שנותר לה לעשות זה להשלים עם המצב, להרים ראש ולהחליט לשים פס על העולם (בסצנת נקמה מתוקה בעולם הגברים). "גלוריה בל" נובר ביומיום האפרורי אבל מלא בחדוות חיים, ומצליח לגעת בצופה בזכות בימוי אנושי ומדויק ותצוגת משחק כובשת, של במאי ושחקנית שחברו יחד לעיבוד מחודש מכל הסיבות הטובות.
גלוריה בל, ארה"ב 2018, במאי: סבסטיאן לליו, 112 ד'
