"הסיפור של טראוטמן" מביא למסך את סיפורו האמיתי של ברט טראוטמן, צנחן בצבא הנאצי שנשבה על ידי הבריטים והפך לשוערה האגדי של מנצ'סטר סיטי. כן, צנחן נאצי הפך לשוער בריטי נערץ, שנייה וחצי לאחר המלחמה. מדהים בהחלט. אין ספק שאם לא היה מדובר כאן בסיפור אמיתי הייתם זורקים את התקציר הזה מכל המדרגות. אבל הוא קרה, ומשימתו הראשונה במעלה של במאי הסרט מרקוס ה' רוזנמולר היא לעזור, גם למי שאינו חובב מושבע של כדורגל בריטי, להבין כיצד זה ייתכן.
מעט יותר מחצי מהסרט מוקדש לסיפור האהבה בין טראוטמן למרגרט, בתו של מנהל קבוצת כדורגל מקומית, שהופכת לאשתו. המטרה הברורה של המלודרמה הרומנטית הקלישאתית הזו היא לגרום גם לנו לחבב את טראוטמן, להבהיר כיצד אישיותו הכובשת, קסמו ורצונו לשים את העבר מאחוריו יכולים להרחיב את הלב. העלילה מחליפה סוף־סוף הילוך כשטראוטמן מצטרף למנצ'סטר סיטי. במסיבת העיתונאים המתקיימת עם הגעתו לעיר, שאלות קשות ועוינות מובהקת מצד העיתונאים מבהירות שטראוטמן לא רק התנדב ללופטוואפה, אלא אף מחזיק במספר אותות הצטיינות, כולל "צלב הברזל".
זו הנקודה שבה נראה שהתסריט מוכן להביט סוף־סוף לסיטואציה בעיניים, לחשוף משהו מהמסתורין האופף את עברו של טראוטמן וליצוק תוכן אמין ומשכנע לתיאוריית "הגרמני הטוב" הבעייתית. אלא ששתי סצנות אחר כך, רגע לפני שלחץ הקהל עומד להשפיע על סילוקו מהמועדון, מתעמתת אשתו של טראוטמן עם ההמון הזועם ומציגה את הטיעון המרכזי והמאכזב של הסרט: אי אפשר להטיל על אדם אחד אחריות על כל העוולות שהתרחשו; אם הוא מכה על חטא ומנסה לשים את עברו מאחור ולמצוא עתיד טוב יותר, אנו חייבים להתעלות על עצמנו ולמצוא את היכולת לסלוח.
לכל אורך הסצנה חוזרת המצלמה אל דמותו של רב הקהילה היהודית שנמצא בחדר, מאזין בריכוז, והבעת פניו אומרת הבנה וקבלה. ואם הרב היהודי קונה את הלוקש, אז כמובן גם אנחנו יכולים, לא?
כאן בדיוק טראוטמן שומט את הכדור. הייתכן שזה כל מה שיש לסרט להציע? עם כל הרצון הטוב וההבנה שבאמת אין תכונה אנושית נעלה יותר ממתן מחילה, גם היא חייבת לבוא עם כוכבית שכותרתה: לא כולל נאצים! בהמשך, טראוטמן מתמודד עם השדים מעברו כדי שיוכל לבסוף גם לסלוח לעצמו. אבל מה עם השדים מעברנו? חיפוש זריז בגוגל מעלה כי מעט לפני שהלך לעולמו ב־2013, חשף טראוטמן עוד כמה פרטים על מעורבותו במלחמת העולם השנייה וניכר כי היה שׂה הרבה פחות תמים ממה שנודע בעבר.
אין ספק כי יוצרי הסרט רצו לספק השראה דרך סיפורו המרגש של הגיבור, ובמובנים רבים הם אף עושים זאת. אבל נושא כה רגיש ראוי שיקבל טיפול מעמיק יותר, ועד אז כנראה לא נדע באמת מהו הסיפור של טראוטמן.
הסיפור של טראוטמן אנגליה/גרמניה 2018, במאי: מרקוס ה. רוזנמולר, 120 ד'  
