החיים במדינת ישראל מעלים אצל כולנו את מפלס המתח הנפשי. כדי לעזור בהתמודדות החלטנו לרשום לכם את התרופה הטובה ביותר: צפייה בסרטי מתח כמובן. שני מותחנים חדשים עלו כעת לאקרנים. מומלץ לצרוך אחד בבוקר ואחד בערב, עם כוס מים.
עלילת סרט המתח "בלון" מבוססת על סיפור אמיתי ומדהים שהתרחש בגרמניה המזרחית ב־1979. משפחה מחליטה לברוח מעבר לחומה באמצעות כדור פורח תוצרת בית. הניסיון נכשל אך היא מצליחה לחזור לביתה מבלי להתגלות. כעת, השעון מתקתק. הראיות הרבות שנותרו בשטח מקרבות את השטאזי בכל יום למפתן דלתה, ובריחה באמצעות כדור פורח חדש היא הסיכוי היחיד שלה להינצל.
אחד המאפיינים המרכזיים של מותחני פוסט המלחמה הקרה הוא ניצול נקודת המבט ההיסטורית על סופה של התקופה ותוצאותיה כדי לבחון אותה באופן מודע ומעמיק יותר. כך "חיים של אחרים" המשובח עסק בקונפליקטים הפנימיים של גיבורו, קצין השטאזי, ובהשלכות הפסיכולוגיות של שגרת ההלשנות על האוכלוסייה, ו"גשר המרגלים" המרגש היה מחווה סגנונית לסרטי הריגול הקלאסיים שהוליווד הנפיקה בזמן אמת. "בלון", נעדר כמעט לגמרי את המודעות הזו ומציג עולם מופשט למדי של טובים, רעים ורשעים. אבל לעיתים זה כל מה שדרוש, במיוחד כשהמטרה העיקרית היא יצירת מתח בלתי פוסק. ואכן, במשך שעתיים הסרט הזה פשוט אינו מרפה: החל מניסיון הבריחה הראשון שכשל, דרך חקירת השטאזי המתפתחת ובניית תוכנית ההימלטות ועד לקליימקס עוצר הנשימה – העלילה רק מגבירה את הקצב ועימו את הדופק שלכם. הבמאי מיכאל בולי הרביג מגייס כל טכניקה שקיימת בספר ליצירת מתח ועושה זאת במקצועיות.
נכון, יש כאן גם לא מעט קלישאות ומניפולציות מוכרות ואף שחוקות, ולקראת הסוף הרביג קצת מגזים בשימוש היתר שלו בתחבולות המתח, אבל אתם תהיו עסוקים מדי בניסיונות לנשום מכדי שזה יפריע לכם. מי שמבקש למצוא תוכן מעמיק על התקופה עדיף שיעשה זאת במקום אחר, אבל אם אתם מחפשים סרט שיעיף לכם שעתיים מורטות עצבים, הטיסה ב"בלון" מומלצת ביותר.
בלון גרמניה 2018 ///במאי: מיכאל בולי הרביג // 126 ד'   
הוליווד גילתה בשנים האחרונות את קהל הגיל השלישי הרווחי, ולמרות שהיא נוהגת להנפיק עבורו בעיקר קומדיות ודרמות רומנטיות רדודות, לעיתים היא מנסה להרים את הרף. "השקרן הטוב", המבוסס על ספרו של ניקולס סירל, הוא בדיוק ניסיון כזה, והוא מתהדר בשניים מהשחקנים המבוגרים האיכותיים והעסוקים ביותר הפועלים כיום: הלן מירן ואיאן מקלן שחגג השנה שמונים. הצמד מגלם את בטי מקליש ורוי קורטני, זוג אלמנים הנפגש באמצעות אתר היכרויות. אל דאגה, זו אינה תחילתה של קומדיה דלוחה על קשישים בעידן המקוון, כי אם מותחן אלגנטי. רוי מחזר בנחישות ובטי המוקסמת אינה יודעת שהדברים אינם כפי שהם נראים. כצפוי, חוזקתו העיקרית של הסרט היא משחקם של הכוכבים המשופשפים, שנהנים בו מכל רגע ומכל שינוי בטון שהתסריט דורש מהם.
חבל שהתסריט עצמו הוא הצד החלש יותר בעסקה הזו. הקהל המיומן מזהה מותחנים מהזן המדובר בעיניים עצומות ויודע לצפות, פחות או יותר, את סוג הטוויסט שמחכה לו מעבר לסיבוב. התסריטאים מודעים לכך ותפקידם הוא להצליח, בכל זאת, להפתיע. "השקרן הטוב" מנסה לעשות זאת, כמובן, אך בהצלחה חלקית בלבד. את הטוויסט המרכזי אתם עדיין תצליחו כנראה לנחש, אבל הסרט מבקש להעמיק את המוטיבציה של הדמויות באמצעות סיפור עבר שמרחיק לכת לכיוונים לא צפויים בכלל. הבעיה היא שהוא אינו משכיל לרתום למסע הזה גם משמעות ועומק אמיתיים, ומפספס הזדמנות להשתדרג ממותחן שגרתי ליצירה מעניינת יותר. מזל ששני כוכביו הנפלאים נושאים אותו בקלילות כזו על גבם.
השקרן הטוב ארה"ב 2019 /// במאי: ביל קונדון // 109 ד'  
