חיי כלב /// אהוד גרנד | 34 | 4+
"אבא, אולי נאמץ כלב? אבא, תראה איזה חתול חמוד! אבא, אפשר תוכי? בבבקקקשששההה". כל הורה חווה את הרגע הזה. מטיילים ברחוב, רואים גור כלבים בודד, עצוב, חמוד. הילדים מביטים בנו בעיניים מתחננות, מוסיפים עוד חמידות כובשת, חודרת אל הלב. מדוע לא? מתגנבת לה מחשבה. זה יהיה חינוכי, הילדים ילמדו לדאוג לאחר החלש, הנזקק. איזו דרך טובה יותר קיימת כדי לחנך את הדור הבא לאלטרואיזם?
מיד מתגנבת מחשבה נוספת, הילדים מתאחדים אל מול פני האתגר המשותף. האחד דואג לאספקת מים סדירה, השני אחראי שקערת האוכל של הגור תהיה מלאה. למי יש זמן לריב מי קיבל מתי את האביר של הלגו, כאשר יש כלבלבון שממתין בקוצר רוח לטיול היומי? כן, חיית מחמד בוודאי תהיה המעשה החינוכי הנכון.
אולם אז צפות על פני התודעה מחשבות חדשות בקצב מסחרר. הרי רק אתמול המזגן התחיל לעשות רעשים מוזרים. הילד הקטן שיחק עם התריס והצליח לנתק אותו מהגלילה. מה היה מספר הנייד של ההנדימן ההוא? חלון האוטו בצד של הקטנה לא נפתח, החשמלאי של הרכב עובד בכל יום רק עד ארבע, אפשר לסדר את זה רק ביום שישי. מתי, למען השם, נכניס לכל זה טיפולים אצל הווטרינר? שמא נוספו עוד שעות ליממה, שבהן אבא יוציא את הכלב לטיול, כי "אבא אני ממש עייף וקר בחוץ, אין לי כוח. מחר, אני מבטיח!"
החסר הוצאות אני? כמה עולה השק הגדול של אוכל לכלבים? מי יסחב אותו מהאוטו לבית, הילדים הרכים? וצעצועים כמובן, אפילו לחיות יש צעצועים היום. צריך גם שמיכה, וקערה, בוודאי גם מלונה, הרי אין פנאי לבנות אחת כזו. לא ניתן לכלבלבון החמוד להיות בחוץ בגשם.
אל מול החמידות הכפולה עומדים זמן וכסף, שני המשאבים החסרים־תמיד, ומובילים אותי אל התגובה הנכונה: "ילדים, כשתהיו גדולים תגדלו מה שאתם רוצים. ועכשיו הביתה".
אבאל'ה, בוא: אתה לא חושב אסטרטגית. טיול עם הכלב זו לא מטלה, זה עוד חצי שעת חופש שעם תזמון נכון יכולה לבוא בדיוק בזמן המקלחות
היצור המושלם /// שמעון נאמבורג | 31 | 3+
בהתחלה היינו נגד. הכול החל להתהפך כשהילדים התחילו לרמוז: "אבא, גם אנחנו רוצים", "אמא, זה לא פייר שרק אתם לא מביאים לנו", ועד שהם עברו לדרוש בצורה מפורשת: "רוצים אח קטן!"
מיד הוכרז מצב חירום, יצאנו לסבב התייעצויות, כינסנו קבינט וסיערנו מוחות, ולבסוף הוחלט על מתווה פשרה: "אימוץ חיה תמורת שלום".
התייעצנו עם אנשי מקצוע, אספנו עצות ורשמנו דגשים. הכנסנו את הנתונים לאקסל ובנינו טבלת יתרונות וחסרונות, לבחירת החיה המתאימה ביותר להצטרף למשפחתנו.
אז רק מאחר שביקשתם יפה, להלן התוצאות:
חתול: אין צורך בסיבוב קקי פיפי, יש אפשרות להחליף לו את החול בארגז על בסיס יומי עם מה שמגיע בנעליים של הילדים מהגן, מנקה את הבית מג'וקים ומכרסמים אבל נותן לך הרגשה שהוא יכול לרצוח אותך בזמן שאתה ישן.
דג זהב: מזון זול, לא מסתובב בין הרגליים ויש אפשרות לצרף דג מנקה שעושה לך את העבודה. מצד שני אינו מספק את הילדים בתור חיית מחמד.
כלב: יש לו מעלות רבות, בין השאר הכלב מעלה את רמת הביטחון האישי אצל ילדים, מוסיף שמחת חיים לבית ועוזר בהתפתחותו הקוגניטיבית של הילד. אממה, כלב זה כמו עוד ילד: צריך לאלף אותו, לגמול מהשתנות על הרצפה, להוציא לסיבוב לפני השינה, למנוע תולעים ולהעניק חיסונים.
לאחר שהוצגו הנתונים למקבלי ההחלטות, התקבלה ההחלטה: רוצים כלב!
רגע לפני שיצאנו לימי אימוץ (כלב מאמצים, לא קונים!) במטרה למצוא את החבר הכי טוב בשבילנו, קיבלנו טיפ חשוב: "כלב מש(א)יר שערות, קנו שואב". קנינו.
הילדים קיבלו אותו אליהם בשמחה, רבים מי ייקח אותו לסיבוב ודואגים להשאיר את השטח נקי אחריהם. תכירו את חיית המחמד שלנו – ניקיטה, דייסון עם תעודות.
