לכאורה, ב"הכרישים" יש כל מה שדרוש כדי לשעמם צופה: חבורה של ראשים מדברים בנעליים מעור משובח שצופים בבינג' של פיצ'ים (פרזנטציות) של מוצרים ושירותים. אין שם קליפים אפילפטיים, אף אחד לא שר לאירוויזיון או מנסה לצלוח בשלום את גשר המטבעות אך נופל למים. ובכל זאת, זו תוכנית שממש כיף לצפות בה, בעיקר בגלל כל מה שהיא מאפשרת לצופה לדמיין.
אני מדמיינת למשל איך נראה יום בחיים של איש כל כך עשיר כמו דובי פרנסס, הכריש הכוכב בתוכנית ואחד מהשניים שנשארו בה גם בעונה החדשה. דובי, כך טורחים להדגיש, החל כשוטף רצפות במוסך של אביו, ועשה את הונו בכוחות עצמו. האם דובי שותה קפה משובח משלי? מניין הוא קונה את הבגדים שלו, בעיקר את גרבי חד הקרן ההורסים שמציצים והמצלמה חשה מיד להתמקד בהם? ובעיקר אני שואלת את עצמי האם דובי יכול לרוץ ברחובות (ליד הבית שלי) ולעשות קולולוש של שטרות של מאה דולר, ועדיין יישארו לו מיליונים כדי להשקיע במיזמים מבית היוצר של אזרחי אומת הסטארט־אפ, או שמא מרבה נכסים מרבה דאגה?
התוכנית מבוססת על הפורמט האמריקאי "Shark Tank", שמציגה מיזמים שתרים אחר משקיע. בעבר שודרה "הכרישים" בערוץ 10, אך הגרסה הנוכחית משודרת כיום בקשת 12. הרגע שבו נשמע הקליק של התחברות הרעיון עם הסכום הדרוש להשלימו הוא משמח גם עבור הצופה, שלכאורה אינו צד בעסקה. כנראה מכיוון שתקיעת הכף הטלוויזיונית שולחת גם את הצופה לדמיין מה היה מסוגל להמציא כדי לשנות את העולם, בעיקר עבור עצמו.
כתבות שפורסמו לאחר העונה הקודמת טענו כי לעיתים הצליחו המיזמים בתוכנית גם ללא השקעה של הכרישים, ושגם אחרי הבטחת התמיכה עושים הכרישים בדיקות משלהם על המיזמים הזוכים, ולא תמיד תומכים לבסוף. כך או כך, על פי העיתון הכלכלי "דה מרקר", בעונה שעברה השקיעו הכרישים במיזמים סכום כולל של שמונה מיליון שקלים.
הכרישים פוגשים, בעיקר בעונה הנוכחית, את כל גווני החברה הישראלית: מיזמית אופנה חרדית שרוצה להיפתח גם לשוק הערבי, מכשפת את הכרישים להצעות עסקיות עבורה אבל ברגע האמת הולכת להתייעץ עם הרב. גם תיכוניסטים בוגרים להפליא באים, ואנשים שהמנכ"ל שלהם לא רוצה להצטלם לתוכנית, בצורה שמכעיסה מאוד את הכרישים. עולות דילמות אישיות וחברתיות שמאלצות את הכרישים לא רק לייעוץ עסקי, אלא גם להיות מנטורים לנפש.
אחרי צפייה בשלושה פרקים, התחושה היא שבעונה הזו ידם של הכרישים קלה על הארנק, והם מרבים להציע הצעות כלכליות למועמדים. אולי ההפקה עשתה שיעורי בית יתרים, וכמו שלכוכב הבא לאירוויזיון הגיעה העונה סוללה של זמרים מוכשרים בטירוף, כך גם ההפקה של "הכרישים" לא מוותרת על יזמים שבאים עם מיזם אפוי עד כמה שאפשר.
בכך עלו תוכניות הריאליטי למדרגה שאני לא יודעת אם היא חיובית או שלילית: הן מעדיפות ללכת על כישרונות מוגמרים וכמעט לא מבזבזים זמן מסך על מי שיש לו עוד דרך לעשות, או לא מתאים בכלל לפורמט ועושה מעצמו צחוק. זאת גם במחיר של ויתור על קטע ויראלי קורע שיקבל לאחר מכן חיים משלו. בכך הופך הכול ליותר אינסטנט, והחשיפה הרבה גורמת לקהל בבית, בעיקר הצעיר שבו, לקבל את התחושה המטעה שהצלחה היא מצרך זמין ובר־השגה.
בפועל, הפרזנטציה המסעירה ביותר בימים אלו לא מתבצעת באולפן של "הכרישים" אלא באמריקה עם תוכנית המאה של נשיא ארצות־הברית, דונלד טראמפ. כמי שהפיק והשתתף בעצמו בתוכנית "המתמחה", שבה נבחר זוכה לעבוד באחד מעסקיו האדירים, טראמפ יודע לתת פיץ' טלוויזיוני בלתי נשכח כדי לשכנע אנשים לתמוך בו, גם כשמדובר בעתיד גיאו־פוליטי נפיץ של מדינות, ולא בהצעה עסקית.
המשפט הכי ידוע מהתוכנית של טראמפ (לא תוכנית המאה, אלא זו הטלוויזיונית), עת הדיח עוד מועמד מ"המתמחה", הוא: "You're fired" (אתה מפוטר). נכון לעכשיו, בתוכנית המאה, הפלסטינים מרגישים שטראמפ פיטר גם אותם. כדי לגשר על הפער דרושה לא רק צליחה של גשר המטבעות בלי ליפול למים, אלא "Save" של אסי ורותם.
הכרישים ראשון ושני, קשת 12  
