אני ממש לא אוהבת דברים שנמרחים. אני לא אוהבת להרגיש שמערכת משומנת עם הרבה כסף מייצרת עונה שלמה של סדרה שאף אחד לא באמת רוצה לראות. אני לא אוהבת לראות את הדמויות הופכות להיות צפויות ומשעממות על המסך, והכי לא אוהבת להתעצבן מסדרת טלוויזיה – כי אם יש אסקפיזם בחיי הרי זהו הבינג' וממש לא בא לי להתעצבן גם שם.
ואחרי שהזהרתי מכל אלו, אני יכולה להגיד בלב שלם שאני ממש אוהבת את הסדרה "חסרי בושה". ואני חושבת שהעונה העשירית שלה היא הטובה ביותר עד כה.
במרכז הסדרה ניצבת משפחת גלאגר, משפחה לא מתפקדת ולא קונבנציונלית ממעמד הפועלים המתגוררת בשכונת עוני בשיקגו. בזמן שהאב האלכוהוליסט פרנק (המועמד לאוסקר וזוכה ה"אמי" ויליאם ה. מייסי, "מגנוליה", "פארגו") עסוק בניסיונות לממן את התחביב המפוקפק שלו, ילדיו מגדלים את עצמם בלי דמות סמכותית בחייהם, מנסים לשרוד ולא להסתבך בצרות, לא תמיד בהצלחה יתרה.
אחרי שעברו כמעט הכול ביחד ולחוד, הגיעה העונה התשיעית בסיומה הודיעה השחקנית היהודייה איימי רוסום שהיא עוזבת את הסדרה במפתיע. רוסום, שגילמה את פיונה, האחות הגדולה הייתה העוגן של המשפחה עד לעונה התשיעית, שם הפכה לנטל כמו כל השאר. לרגע היה נראָה שבעזיבתה הסדרה הולכת ליפול יחד איתה.
אבל ראו איזה פלא, כמו בחיים גם על המסך, לפעמים צריך רק להזיז משהו קטן כדי לגרום לכולם לנוע. וכך, בעונה העשירית שום דבר לא צפוי. הבן הגדול ליפ, שהיה אלכוהוליסט בעצמו, הפך לאבא אחראי ומסודר, ואילו ליאם הקטן, שהיה גאון מצטיין, הופך לפושע. איאן, שסובל מהפרעה דו־קוטבית הופך להיות הקול האחראי. קארל הילד האכזרי מגלה צדדים רכים באישיות, ודבי שהייתה הילדה הכי לחוצה הופכת להיות זו שמנהלת את כל העולם סביבה.
ולמרות כל השינויים, זו עדיין הסדרה שמצליחה להטיח ביקורת נוקבת על החברה האמריקנית בפנים. היא מצליחה לגרום לאבא, פרנק, להגיד את הדברים הכי נכונים וחכמים גם כשהוא שיכור ומסומם, והכי חשוב – מצליחה לגרום לצופה להאמין שאם המשפחה מאוחדת אפשר לנצח את הכול. ואולי הסוד שלה טמון בכך שהיוצר פול אבוט כתב על החיים האישיים שלו. וזה מורגש בכל פרק, כי המציאות לא רק עולה על כל דמיון – היא גם היחידה שמצליחה לטעת תקווה במקום קשה כמו הבית של משפחת גלאגר.
חסרי בושה יום רביעי 22:00, HOT HBO 
