כשמדובר ביצירת עולמות, כמעט אף אחד אינו משתווה לדרגת הדיוק והחוכמה של פיקסאר. עולם הצעצועים של "צעצוע של סיפור", עולם הרגשות של "הקול בראש" ועולם המתים של "קוקו" הם רק כמה דוגמאות בולטות לאופן שבו אולפני פיקסאר מצליחים ליצור עולם אחר, מורכב ומנומק, ואז להשתמש בו בתבונה כדי לדבר על החיים ולזקק תובנות עמוקות ונוגעות. גם "קדימה" החדש מנסה ללכת בנתיב הזה, אך הפעם התוצאה נופלת מעט מהסטנדרטים הרגילים. לא נורא, גם סרט פחות מבריק של פיקסאר הוא עדיין סרט טוב.
הסיפור מתרחש בעולם דמיוני של קסם ויצורי אגדות, שעם השנים עבר לשימוש בטכנולוגיה ושכח את הקסם. גיבורי הסרט הם שני אחים מגזע האלפים. ביום הולדתו ה־16 של האח הצעיר נותנת להם אמם חבילה מאביהם המנוח. מתברר שהאב היה קוסם, וכעת, באמצעות מטה הקסמים שהותיר להם, הם יוכלו להשיבו לחיים ליממה אחת. כאשר הקסם משתבש, יוצאים האחים למסע במטרה להספיק ולפגוש את אביהם.

פיקסאר ידועים בעבודת פיתוח התסריט היסודית שלהם שיכולה להימשך שנים, אבל משהו כאן התפספס קצת. זה מתחיל בבחירה לעסוק שוב בעולם אגדות עם טוויסט מודרני ומודע לעצמו. סדרת "שרק" הרי מיצתה אותו כבר מכל הכיוונים. אמנם הקונספט כאן שונה, אבל הקִרבה הרעיונית עדיין מותירה את החוויה מוכרת מדי. מעבר לכך, בניגוד לעולמות המגובשים שיצרה פיקסאר בעבר, הפעם אין השקעה מספקת בחשיפת העולם והוא אינו מצליח ליצור לעצמו זהות מוגדרת וייחודית. הבעיה הגדולה ביותר עם עולם הקסם של "קדימה" היא שבסיכומו של דבר הוא אינו באמת הכרחי לדרמה המרכזית: מסעם של האחים והקשר הנרקם ביניהם. ההצדקה התסריטאית האמיתית היחידה לבחירה בעולם הזה היא לאפשר את המפגש עם האב המנוח, וזה עניין טכני לגמרי שהיה ניתן לפתור באלף דרכים אחרות.
הסוגיה האחרונה קשורה למבנה הסרט. הסרטים הטובים של פיקסאר הצליחו לזקק את התובנה שלהם כבר בשליש הראשון. המשמעות הייתה שהצופים זכו לתגמול רגשי משמעותי בשלב מוקדם, והמשך הסרט פיתח והעמיק את הרעיון. ב"קדימה" משאיר התסריט את התובנה המרכזית לסיום, כך שרוב חוויית הצפייה היא שטחית יותר ומסתמכת בעיקר על גגים קומיים והרפתקאות.
אז כן, "קדימה" הוא סרט פיקסאר סביר בלבד וזה קצת מבאס, אבל הוא עדיין סרט של פיקסאר – הפקה עשירה מלאה בהרפתקאות עם אנימציה מרהיבה ושלל המצאות ויזואליות וקומיות. יותר מכך, הוא גם נהנה מהמורכבות הרגשית הייחודית של האולפן, זו שטיפלה בעבר בתבונה בנושאים כמו התבגרות, הורות וזיכרון, וכעת היא שמה במוקד את מערכת היחסים בין האחים היתומים מאב. מזמן לא הצליחה יצירה קולנועית להמחיש בצורה מרגשת כל כך את פוטנציאל החיבור הזה, שיזכיר לכם לא לקחת אף אחד כמובן מאליו. גם אם נדרש מ"קדימה" כמעט סרט שלם כדי לכוון למטרה, בסוף הוא יפגע לכם ישר בלב.
קדימה ארה"ב 2020, במאי: דן סקנלון, 102 ד