אולמות הקולנוע סגורים, הוליווד דוחה את מועד יציאת שוברי הקופות, והעולם כולו מסתגר בבתים בגלל התפשטות הקורונה. החלטנו ליישר קו עם המציאות, והשבוע אספנו ארבעה סרטים מומלצים שעוסקים כולם בצורה כזו או אחרת בגיבורים מבודדים.
האיש האחרון (Z for Zachariah)
קטסטרופה גרעינית כלשהי הרעילה את העולם. אישה אחת חיה בגפה בעיירה מבודדת שאיכשהו אינה מושפעת מהקרינה. נראה כי היא האדם היחיד בעולם, עד שמופיע גבר שחור שאף הוא שרד. הם מתחילים לחיות יחד ולאט־לאט מתקרבים, אבל יום אחד מופיע גבר נוסף, צעיר ונאה, ומפר את האיזון העדין. הסרט הקטן הזה הצליח לעבור מתחת לרדאר של כולם כשיצא לפני כארבע שנים, וזאת למרות כוכביו – מרגו רובי, צ'יווטל אג'יופור וכריס פיין. בניגוד למותחני האימה שסקרנו עד כה, הפעם מדובר בדרמה שקטה שהמתח עוכר השלווה מלווה אותה כזרם תת־קרקעי. ההעמדה המיתית של העולם והעיסוק ביצירה מחדש ובא־לוהים נותנים לסרט עוצמה אלגורית תנ"כית ממש, שמהדהדת את סיפורם של אדם וחוה והנחש. אך מיהו האדם ומי הנחש? התשובה, כך מתברר, אינה פשוטה כלל.
ארה"ב 2015, במאי: קרייג זובל, 98 ד'
(10 Cloverfield Lane)
ה'סוג של' המשכון הזה ל"קלוברפילד" מ־2008 הוא סרט שכדאי לחשוף ממנו כמה שפחות, אז נתקדם בזהירות. ראשית, לא נדרשת כאן צפייה מוקדמת ב"קלוברפילד", אבל מומלץ לברר לפחות במה מדובר. גיבורת הסרט מתעוררת לאחר תאונת דרכים במקלט אטומי תת־קרקעי ופוגשת שם את אמט ואת האוורד – בעל המקלט ואדם תמהוני ומלחיץ בטירוף (בגילומו המושלם של ג'ון גודמן). הוא מספר לה שמתקפה קטלנית פגעה בעולם שמעל, ושהשהות בבונקר הצילה את חייה. ככל שהזמן עובר היחסים בין השלושה הופכים למתוחים יותר ויותר, בעיקר בשל השאלה המרחפת כל העת: מה באמת קרה שם בחוץ? האם אסון אמיתי או שאולי הם למעשה אסירים של האוורד המעורער? המותחן הפסיכולוגי המהודק הזה היה יכול להיות מושלם לולא הטוויסט המקטב שבסופו – חלקכם יעופו עליו, אבל ככל הנראה רובכם לא יבינו מה פגע בהם ומה נסגר פה. מסקרן, הא?
ארה"ב 2016, במאי: דן טרכטנברג, 103 ד'
זה מגיע בלילה (It Comes at Night)
מחלה קטלנית, שהתסריט אינו טורח לתת לה הסבר או מקור או היקף, פגעה בעולם. אנו פוגשים את גיבורינו – אב, אם, בנם וכלבו, סגורים בבית מבודד ביער. הם מקפידים לצאת רק במשך היום כדי למצוא אוכל ומים. בלילה דלתו האדומה של הבית ננעלת ואין יוצא. יום אחד זר המגיע לבית משכנע אותם לעזור לו להציל את משפחתו, וכעת שלוש נפשות חדשות, זוג צעיר ובנם הקטן, מצטרפות להסגר המלחיץ.
"זה מגיע בלילה" הוא סרט עם מעט התרחשויות ומעט מידע, אבל מעבר לחוויה המלחיצה הוא גם מצליח לקיים דיון פילוסופי על טבע האדם: מה קורה לנו, אנשים טובים ופשוטים, כשהחברה המגוננת נעלמת ונגזר עלינו פשוט לשרוד? הקהילתיות והאחווה הטבועים בנו עוד שם, אבל הם נדחקים על ידי היצר הבסיסי ביותר של הגנה על המשפחה בכל מחיר.
ארה"ב 2017, במאי: טריי אדוארד שולץ, 91 ד'
שקט (Hush)
הסרט היחיד ברשימה שאינו מתרחש בעולם פוסט־אפוקליפטי כזה או אחר. הגיבורה היא מאדי, חירשת אילמת שנמצאת לבדה בבית מבודד ביער. תוקף מסתורי במסכה מנסה לצוד אותה, ומאדי מחליטה להשיב מלחמה ולשרוד. "שקט" הוא סרט אימה פשוט והאמת שגם בנאלי למדי, אבל מה שהופך אותו למומלץ הוא הבימוי החכם והאפקטיבי מאוד של מייק פלנגאן, אחד מיוצרי האימה העולים של השנים האחרונות. פלנגאן מנצל עד תום את המרחב הקאמרי ואת מגבלת השמיעה של הגיבורה כדי להגביר ביעילות מרשימה את מפלס המתח וההקפצות. ככל שהסרט מתקדם גם האלימות הגרפית מתגברת. מכירים את זה שאתם ממש צועקים לדמות בסרט להסתובב מהר כי מישהו מתקרב? אז קחו בחשבון שהפעם היא באמת לא יכולה לשמוע אתכם.
ארה"ב 2016, במאי: מייק פלנגאן, 82 ד'
