שלום אשר. יש שאומרים שמשבר הקורונה תפס את האקדמיה עם המכנסיים למטה ומותחים ביקורת חריפה על כך שהאקדמיה לא צעדה קדימה עם שנות האלפיים לכיוון של למידה מקוונת.
"כשמדברים על הוראה מקוונת חשוב לזכור שזה מונח כללי שמאגד בתוכו סוגים שונים של הוראה מקוונת והוראה חיה, שפרץ לעולם בעשור האחרון. לא היה ברור לגמרי לאן זה הולך, מה שכן היה ברור זה שעוד עשר שנים מעכשיו הלמידה תהיה שונה. מה שעשינו באונ' העברית בשנים האחרונות היה לבחון כל מיני סוגים של הוראה מקוונת בקטן כדי שנהיה שם כשנצטרך, כלומר היינו מאוד מגוונים והתייחסנו להוראה מקוונת כמו אל מגרש ניסויים, אבל לא באמת עברנו להוראה מקוונת באופן מלא. ואז קרתה הקורונה – ובפרק זמן של עשרה ימים היינו צריכים לעבור ממה שהוא רובו ככולו הוראה חיה ללמידה שהיא רובה ככולה הוראה מקוונת. ולמרות שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אני בכל זאת אעיד – כי מה שקרה זה דבר מדהים. מ־30 קורסים של למידה מרחוק עברנו לסדר גודל של 3000 קורסים, ובדומה לנו, שאר האוניברסיטאות. זה הפך להיות מובן מאליו, אבל באמת סיפקנו את המוצר – הוראה במהלך הסמסמטר – שרובו ככולו התנהל בלמידה מרחוק, למעט מספר מצומצם של קורסים שאי אפשר ללמד ככה".
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
"לא ייתכן שהחינוך הציוני דתי יקרוס בממשלה של בנימין נתניהו"
פעיל שמאל ותיק: ישראל היא המקור לאלימות המשטרתית בארה"ב
ניו-יורק הקטנה: סיור וירטואלי בלואר איסט סייד
אז מה ישאר מהקורונה באקדמיה?
"כשהקורונה תעלם מהעולם, לא נלמד כמו שלימדנו בסמסטר הזה אבל לא נחזור להיות אותו דבר. אנחנו אנשים מכווני מידע. יש לנו הרבה מידע שנאגר אצלנו מתקופת הקורונה ואנחנו מנסים ללמוד ממנו. הקמנו ועדה שמעריכה את הכוחות השונים שיש בהוראה כדי לבדוק מה אנחנו רוצים שיקרה, כשהשליטה תהיה כולה בידיים שלנו ולא נהיה מושפעים מהקורונה. לכאורה יש רק שתי קטגוריות – למידה חיה או מקוונת אבל אני מאמין שברובם של הקורסים נלמד לשלב וליהנות מהיתרון שיש לכל אחת מהן להציע. כלומר ההוראה אחרי תהיה יותר מתוחכמת".
יצא עכשיו לאור ספר חדש של זוג החוקרים תמר ועוז אלמוג "כל שקרי האקדמיה" וזהו כתב האשמה חריף מאוד נגד התנוונות האקדמיה. אחת מהטענות שהם מעלים שם נוגע להתמסחרות של האוניברסיטאות וכפועל יוצא מכך גם הירידה ברמת המחקר והלימודים.
"לא קראתי את הספר, רק כמה מילים על הספר, ובכל זאת אני אומר שטענות מהסוג שהספר מעלה שמעתי לא מעט. המיתוג של האוניברסיטה העברית זה קודם כל ומעל לכל איכות אקדמית, ולכן אני לא יכול להתייחס באופן אדיש לדברים שנאמרו שם כי לכל הפחות, פה בעברית, אין להם בסיס. מה שכן, במובן מסוים אין עשן בלי קצת, ממש קצת, אש. אנחנו בסופו של דבר מוסד ציבורי, אנחנו צריכים להתקיים ולכן מתייחסים לאלמנטים מסחריים, כשהתנאי ההכרחי הוא איכות. זה לא שקודם מנסים למסחר או לשפר את המצב הכלכלי של האוניברסיטה, אלא קודם מספקים איכות. בתוך המסגרת הזו אנחנו משתדלים להיות יעילים תקציבית ככל שיכולים".
בשנים האחרונות גם אצלכם השיווק, מעבר למצוינות האקדמית, התמקד בקריצה לשוק העבודה. אבל לא רק אצלכם עובר המסר הזה של 'תלמד תואר, תצליח או תרוויח כסף'. האם מטרתה של האקדמיה היא לעזור לסטודנטים למצוא משרות טובות יותר?
"האם מטרתה של האוניברסיטה זה לספק תעסוקה לבוגרים? ממש לא! האוניברסיטה עושה גם את זה. אוניברסיטה זה מקום של ייצור ידע והפקת ידע. ייצור ידע הוא דבר קריטי. משבר הקורונה ייפתר כאשר נייצר ידע שקשור למשבר: חיסונים, צורה טובה לעשות בדיקות, תרופות – כל הדברים האלו נוצרים על ידי הבסיס שנעשה באוניברסיטה, וברובם נעשים כולם באוניברסיטה. אנחנו מוסד מחקר, זה חלק ממה שאנחנו עושים, זה לא רק הוראה".
"לגבי הסטודנטים, אנחנו מלמדים אותם את המקצוע שהם בחרו. לפעמים זה מקצוע מעשי אבל חלק בלתי נפרד ממה שעושים באונ' זה ללמד חשיבה ביקורתית, איך להתמודד עם מידע חדש, כי הטבע מטבעו משתנה אבל הכלים איך להתמודד עם ידע משתנים הרבה פחות ואותם מלמדים לא פחות מאשר את הידע עצמו. זה חלק קריטי".
לגבי ייצור ידע אני מקבלת את דבריך. לגבי שוק העבודה, עדיין אפשר לשאול האם יש צורך בשלוש שנות לימוד. יש מקומות עבודה שיכולים ללמד בקורסים מקצועיים את מה שצריך ו"לסגור עניין", גם כמובן בהיי־טק.
"זה לא מדויק. את תראי בשוק העבודה שמקומות טובים יותר, מעדיפים בוגרים של אוניברסיטאות ושהם גם מקבלים משכורות טובות יותר. קחי לדוגמה דבר יחסית יישומי כמו מדעי המחשב, בוגרים שלנו מקבלים משכורת גבוהה יותר מאשר אלו שלא עברו באוניברסיטה העברית, מכיוון שהמעסיקים יודעים שהם מקבלים לא רק תלמידים שיש להם ידע, אלא אנשים שיש להם יכולת ליצור ולחשוב. בעיני זה ממש אגדה אורבנית להגיד שלא צריך תארים של אוניברסיטאות. אגב, אמפירית כשאת מסתכלת על המצב בשטח את מגלה שהביקוש לאוניברסיטאות לא קטן, אלא גדל. שנה שעברה גדלנו במספרי הסטודנטים בלי להנמיך את הדרישות שלנו, ולקראת שנה הבאה עם משבר הקורונה, יש לנו גידול בהרשמה, ולא רק במדעים יישומיים, אלא גם במדעי הרוח והחברה".
הצלחת להפתיע אותי, באופן כללי לגבי רישום בעקבות משבר הקורונה, ובאופן מיוחד לגבי מדעי הרוח שאני עוקבת בדאגה אחר הנעשה בהם, אבל אני חייבת שנתייחס לשאלת הביקוש. מה אומר הביקוש בעצם? שהיום בכל משרה אני חייבת תואר ראשון, גם אם זה תואר "פח", ולכל משרה ממשלתית אני חייבת מינימום תואר שני, גם אם הוא לא רלוונטי, כי זאת "דרך לסנן מועמדים", גם אם הם ראויים ואיכותיים. אז נוצר ביקוש!
"תראי, העולם הוא מורכב. אנחנו מספקים את מה שאנחנו מספקים ואנחנו חושבים שאנחנו נותנים ערך מוסף אבל בהחלט יכול להיות שבעולם דורשים דרישות מיותרות. אני לא מנסה להגן על דרישות של מקומות אחרים. אני כן אומר את הדבר הבא – כשלומדים תואר ראשון באונ' מקבלים ערך חשוב של ידע וחשיבה ביקורתית. כשלומדים תואר שני מקבלים ערך של התמקצעות. האם זה נדרש בכל מקום ובכל אתר? אני לא מנסה להגיד את זה. בהחלט יכול להיות שיש מקומות שזה לא נדרש".
תסכים איתי שזה משרת את האוניברסיטה שמחייבים תארים כדרישת בסיס.
"נכון אבל כתוצאה מזה יש מסודות פחות טובים שמספקים תארים, ואנשים שסתם רוצים תארים בדרך כלל הולכים למוסדות האלו. אנחנו לא מנסים לעשות הנחות ולא משווקים את עצמנו ככאלו. המוטו שלנו אומר 'קשה אבל הכי טוב', לא כי אנחנו אליטיסטיים או מתנשאים. ממש לא. אלא כדי להסביר לסטודנטים שצרך להשקיע. יש אצלנו ערך של למידה ואנחנו לא מנסים להטעות אנשים. הביקוש לתארים בעולם יכול לגורם לכך שיהיו כאלו שילכו למוסדות שהרבה יותר קל להשיג את התארים, ואנחנו עם האוכלוסייה הזו לא מתחרים".
על פי דו"ח של פורום קהלת שנקרא 'השכלה גבוהה עודפת בישראל' מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם, אבל שההשכלה לא מיתרגמת לפריון עבודה גבוה או להון אנושי גבוה כפי שהוא מתבטא במבחנים בינלאומיים.
"לאורך השנים כל המדינות המתקדמות בעולם הבינו שהשקעה בהשכלה גבוהה עוזרת לכלכלה ולתרבות, ולכן כל העולם המערבי ואסיה משקיעים השקעות עצומות באוניברסיטאות. למה שיעשו את זה אם זה לא מועיל להן?"
"משבר הקורונה הוא משבר רע, אבל פתאום בעת משבר כזה מתברר שרק דבר אחד יכול לעזור לעולם, וזה מחקר וידע. המדע הוא התקווה שלנו"
אבל המדדים לא תומכים בזה אצלנו. הצמיחה לא עולה בהתאם להשקעה. אני חוזרת שוב אל המגזר הציבורי, שאחת המסקנות בדו"ח נוגעות לו. בדוח צוין שפיצוי כספי אוטומטי על השכלה אקדמית במגזר הציבורי תורם לניפוחה המיותר של מערכת ההשכלה הישראלית. נכתב שיש מקום לבחון אם רכישת השכלה בחלקים שונים של המגזר הציבורי אכן תורמת לפריון של העובדים.
"אני לא קראתי את הדו"ח הזה. אני לא נכנס לשאלות האם משרדי ממשלה צריכים תואר ראשון או שני. אני לא לוביסט של הנושא הזה. זה לא מעניין אותי. הם צריכים לעשות את החשיבה שלהם ובהתאם לזה לדרוש דרישות. אנחנו מעולם לא דרשנו משום מוסד שידרשו תואר נוסף, זה לא התפקיד שלנו. התפקיד שלנו זה לייצר מוצר איכותי, ואנחנו יודעים שהמוצר הזה גורם לכך שכל הסביבה והקהילה מסביבנו הופכת להיות טובה יותר".
אז בוא נדבר באמת על התדמית של מגדל השן.
"האוניברסיטה מעורבת באופן עמוק בקהילה, הרבה יותר ממה שנותנים לה קרדיט על זה. הבאנו את כל המוסדות שמתעסקים בנושא של רווחת הילד בסמוך לקמפוס. אנחנו נמצאים איתם בקשרים הדוקים ובעזרה הדדית, אין לזה דוגמה לדעתי בעולם. דוגמה נוספת: אנחנו הולכים להקים בסמוך לאונ' מרכז להתמכרות שיחסה תחת כנפינו. התמכרות זו תופעה חדשה בעולם המודרני שצריך לתת לה מקום. ובעולם החינוך – בשיתוף עם עיריית ירושלים הקמנו מערכת של אנשים ונשים שחצי מזמנם מוקדש למחקר וחצי מזמנם מלמדים בתיכונים בירושלים. אלו רק כמה דוגמאות, והדברים האלו שאנחנו עושים אינם למטרת רווח אלא כחלק מתרומתנו לקהילה".
ואולי בעצם משבר הקורונה הוא הזמן הכי מתאים לדבר על הקשר של האקדמיה עם העולם החיצון.
"המשבר הזה הוא משבר רע, מצד שני פתאום בעת משבר כזה מתברר שיש רק דבר אחד שיכול לעזור לעולם וזה רק מחקר וידע. רק באוניברסיטה העברית, הוקמו 60 פרויקטים שונים שמתמודדים עם אלמנטים שונים של הקורונה. היום אנחנו מסוגלים לספק כל כמות של בדיקות שהמדינה צריכה, ואני מקווה שנהיה בין אלו שמפתחים חיסון. המדע הוא התקווה שלנו, ולדעתי היום כבר רוב העולם רואה את זה. הרבה פעמים לוקחים אותנו כמובן מאליו, ואת הדבר הזה דווקא הקורונה שינתה.
"יש סדרות שלמות של מחקרים שאנחנו עורכים. היה לנו פרויקט ששכלל באופן דרמטי את הצורה שבה ניתן לבדוק נשאים, פרויקטים שמנסים לאפיין בצורה מסודרת את הנוגדנים שמתפתחים כתוצאה מהמחלה על מנת לייצר חיסון בעתיד הנראה לעין וגם תרפיות, אנחנו מקווים שיהיה ניתן לייצר מסכה שהחומרים שלה דוחים את הנגיפים. אנחנו בונים כרגע לראשונה בארץ בתוך האוניברסיטה מעבדה מיוחדת שבה יהיה ניתן לבצע ניסויים עם בע"ח ווירוסים חיים, דבר שהכרחי כדי לייצר תרופות. יש גם פעילות שקשורה להיבטים חברתיים ותרבותיים. למה המחלה הזו פוגעת דווקא במשפחות חלשות. זו לא גנטיקה הרי, ומחקר שקשור לתרבות הזום שהתפתחה כתוצאה מהמשבר – מה המשמעות של זה ומה זה עושה? יש הרבה מאוד מחקרים שמנסים לאפיין ולראות את הטוב והרע שבקורונה".
בפקולטות של רוח וחברה יותר קל שיצמחו כל מיני שרלטנים.
"זה נכון שיש יותר רעש בפקולטות האלו במובן שתו האיכות פחות ברור. גם שם יש תו איכות כמובן, אבל לפעמים יותר קשה לראות אותו, וזה יכול ליצור במה לדברים שלא צריכים לחסות תחת האקדמיה. חלק מהתפקיד שלנו זה לייצר מדעי רוח וחברה איכותיים מאוד, שמעודדים דברים אמיתיים לצמוח בהם. אני לא אומר שהמערכת האקדמית מושלמת, כי היא לא, ואני לא מחדש לך בזה, אבל בגדול ורואים את זה בהערכה שיש לנו בעולם – אנחנו כן מצליחים לעודד את הדברים האמיתיים והחשובים. את תוכלי למצוא דוגמאות יוצאות דופן, אני בטוח, גם פה באוניברסיטה העברית, אבל הדוגמה הכללית היא דוגמה של איכות. אני מאמין בזה בכל ליבי".
