"ומתחת לאספלט, לבנייני הראווה, מסתתרת המולדת ביישנית וענווה". מאז ימי קדם הייתה ארץ השרון פראית ובלתי מושגת, אלפי שנים שבהן יער נרחב של אלונים, כמו באגדות, כיסה את מרחביה. אך כיום לא דובים ולא יער נותרו בשרון, ואת שנספר היום ניאלץ לחפש היטב מבעד לבנייני הבטון וכבישי האספלט.
מיוחד עד מאוד הוא השרון. נאמר כי פירוש שמו הוא יער עבות. מיקומו על אם הדרך הבינלאומית אשר חצתה את הארץ הניח אותו על דפי ההיסטוריה. השרון תחום בצפון בנחל תנינים ובדרום בנחל הירקון, אך את צורתו ואופיו קיבל בזכות חבריו ממזרח וממערב – הרי השומרון והים התיכון.
רצועות־רצועות בנוי השרון. לכל רצועה צורה ואופי המיוחדים לה. למרגלות ההר במזרח יושבת המרזבה, שבה עברו תמיד הדרכים החשובות, מדרך הים העתיקה ועד כביש 6. הלאה מערבה שוכנות הגבעות האדומות המשלבות יחדיו אדמת הר וחול ים, שבהן שגשגו בעבר יער השרון ופרדסי ההדרים המפורסמים. אך סיפורנו היום הוא הרכסים. רכסי הכורכר הקשים של השרון.
רכסי הכורכר, ראשיתם דיונות חול שהתאבנו בתהליכים של ליכוד עם גיר שהומס על ידי מי גשם. מקור הגיר בשברי קונכיות ואבק שנישא ברוח. החול מגיע הרחק מכאן בבליית הרי גרניט במזרח אפריקה, אז לוקח אותו הנילוס עד הים התיכון ומשם, בעזרת זרמי הים, אל חופי ארצנו.
שלושה רכסים מקבילים ניצבים במערב השרון ומשמשים שרידים ועדות לקווי החוף הקדומים של ישראל עת הציף ונסוג הים התיכון לסירוגין באזורנו.
כיום התהליך הטבעי של בניית הרכס נפסק עקב חסימת דרכו של החול אל חופי ישראל, ובמקום שאין בניין יש חורבן. באין חול חדש מכים גלי הים בעוצמה במצוק הכורכר, ומפוררים ממנו בעקביות 30 ס"מ כל שנה.
רכס הכורכר המערבי הוא המרשים והגדול מכולם ומיקומו על שפת הים ממש, 40 מטרים מעל המים, מעניק לעומד בראשו תצפית נהדרת על הים הגדול. כאן הבתים ממש נגמרים ליד הים! בראש המצוק מתיישבים בשנת 1951 חלוצי קיבוץ געש. הקיבוצניקים הגיעו בזכות מילותיו של חברם יעקב חזן, שאמר להם: "גם חוף הים הוא גבול וגם המרכז חזית".
כאן הרוח תמיד נושבת ומביאה בכנפיה את ריח הים האהוב. הרכס הוא אזור טבעי הכלוא בין מרחבים בנויים, מה שהפך אותו למקלט בטוח לחי וצומח רבים ומגוונים, מחבצלת החוף על פרחיה הצחורים ועד אירוס הארגמן הנדיר על פריחתו הכהה. ייחודו של הרכס הביא להכרזתו כגן לאומי "חוף השרון" למען ההווה ולמען העתיד.
כאן זה לא דמיון לשכב בנחת רוח על חול זהוב וגלי במרומי הרכס השקט. כאן זה לא דמיון לשכוח לרגע את טרדות החיים אל מול תכול שמיים ולובן ענן. כאן זה לא דמיון להחזיק את הים הגדול כולו בכף ידך ממש. כאן, גבוה מעל גבוה, גלים של זהב נוגעים בגלי התכלת.
איך מגיעים? (וייז) צמוד לבית הספר א.ד.ם וסביבה בקיבוץ געש. בחניה מחפשים דרך רכב היוצאת מערבה, מחלקה המערבי של החניה, והופכת לשביל רגלי מסומן אדום. 3 ד' הליכה בשביל עד שפת המצוק והתצפית. רשת שבילים מוסדרת יוצאת צפונה ודרומה לאורך המצוק.
ביטחון: עקב סכנת התמוטטות ממשית אין להתקרב לשפת המצוק
מפה: מס' 7 שרון ומערב השומרון
הבתים שנגמרו ליד הים // אהוד מנור
הַלַּיְלָה שָׁלַח אֶצְבָּעוֹת קָרוֹת
אֶל הַבָּתִּים שֶׁנִּגְמְרוּ לְיַד הַיָּם
הַלַּיְלָה לִטֵּף בִּשְׂפָתַיִם לַחוֹת
אֶת הַחוֹף שֶׁנִּרְדַּם לוֹ מִן הַסְּתָם.
וַאֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ
שָׁעוֹת שֶׁחִכִּיתִי עַד בּוֹשׁ,
עֵת הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה לֹא רָחוֹק מֵחַדְרֵךְ,
לְבֵין הַמַּרְזֵב וְהַבְּרוֹשׁ
יָרֵחַ הִשִּׁיק כּוֹסִית שֶׁל חָלָב
עִם הַבָּתִּים שֶׁנִּגְמְרוּ לְיַד הַיָּם,
יָרֵחַ נִסֵּר אֶת הַתְּרִיס בְּקַרְנָיו
וְטָבַע בֵּין גַּלִּים שֶׁבַּיָּם.
הַגֶּשֶׁם שָׁטַף אֶת כָּל הַגַּגּוֹת
שֶׁל הַבָּתִּים שֶׁנִּגְמְרוּ לְיַד הַיָּם,
הַגֶּשֶׁם הִכָּה, הִצְלִיף בָּאֳנִיּוֹת
וְנִכְנָע לַמֶּלַח שֶׁבַּיָּם.