על כל הקופה: ברוכים הבאים אל מאחורי הקלעים של "שפע ישככר"

"אף אחד לא האמין שהסדרה הזו תתפוס כפי שתפסה, ומי שאומר אחרת – משקר", אומר אורן שקדי, במאי הסדרה "קופה ראשית". היוצרים והתסריטאים יניב זוהר ונדב פרישמן עוד מנסים להסביר לעצמם איך הפכה הסדרה שלהם, שהחלה בחינוכית, לאחד הלהיטים הטלוויזיוניים הכי חמים במדינה, ואף למועמדת בשנת 2019 לפרס אמי הבינלאומי בקטגוריית סדרת הקומדיה הטובה ביותר. "בדיוק צילמנו את העונה השנייה והתחושה הייתה שזה מזל שנתנו לנו בכלל לצלם", נזכר פרישמן. "בסט שלנו עושים המון מתיחות נוסח 'נטפליקס קנו את התוכנית' וכאלה, בסגנון של 'זאב זאב'. כשהגיע המייל הרשמי מהאמי כולם צחקו ולא האמינו".

ההודעה המפתיעה על הקדמת מועד שידורה של הסדרה, שנועדה במקור לשידור בתחילת אוקטובר, לחודש יולי, גרמה לנו להלך על עננים. שנינו אוהבים במיוחד את "קופה ראשית", צופים בפרקים שוב ושוב, הילדים של שנינו מכורים אליה, והיומיום שלנו בעבודה רצוף ממים ובדיחות ברוח הסדרה. לכן, כשהבנו שניתן לערוך ביקור עיתונאי על הסט, היה ברור שנבקר בו יחד.

בעוד העונה הראשונה של הסדרה צולמה בסופר אמיתי, "סופר עמנואל" ברעננה, העונה השנייה והשלישית צולמו בסופר נטוש באזור תעשייה בפתח־תקווה. הנסיעה לשם לוקחת אותנו דרך שטח נידח ולפתע נחשף מולנו לאורך סניף שפע יששכר. עבורנו זה כמו להגיע לדיסנילנד. כל המדפים ממותגים שפע יששכר, התוקף על קרטוני החלב לא פג, אך מנגד תבניות הביצים ריקות והמקרר לא באמת מקרר. "המוצרים פה במצב רע מאוד", קובעת נועה קולר, שמשחקת את שירה שטיינבוך, מנהלת הסניף. "בעונה הראשונה שצולמה ב־2016 היה לי תינוק וכל הזמן הסתכלתי על חיתולים ואמרתי: 'חבר'ה, זה יקר ואני לא מספיקה לקנות'. אמנם אסור לנו לקחת אבל החיתולים קרצו לי".

אורן שקדי, במאי: "בסט שלנו עושים המון מתיחות נוסח 'נטפליקס קנו את התוכנית'. לכן, כשהגיע המייל הרשמי מהאמי כולם צחקו ולא האמינו"

מאחורי הקלעים אפשר למצוא בגדים על קולבים וקופסאות פלסטיק שעליהן כתוב "התכשיטים של כוכבה", "משקפי השמש של אסתי" ועוד. בעוד אנו משוחחים עם קולר, מגיע גם אמיר שורוש, שמשחק את ראמזי עבד ראמזי, העובד הכללי המסור בתבל, עם שיער פרוע וקוצים, אך תוך דקות ספורות שערו כבר משוח לצד בשכבות ג'ל נדיבות והוא לבוש בחולצת בורדו מכופתרת של מדי שפע יששכר, וכך הוא מתיישב לדבר איתנו, לפעמים עונה כראמזי ולפעמים כאמיר. "בעונה השלישית ראמזי קצת יותר עם ביטחון עצמי ופחות ביישן", הוא מספר. "בלי ספוילרים, רואים גם צדדים אחרים של ראמזי בעונה, אבל עדיין הכול תמיד תחת אהבת הסופר, בשם הסופר".

איך ההרגשה, לאהוב ככה סופר?
"במובן הזה ראמזי קצת מזכיר את בובספוג: יש פרק אחד שבו השעון המעורר שלו זה שיר שאומר: 'תתעורר, יש לך עבודה'. הוא כל כך אוהב את מקום העבודה במסעדת 'הסרטן הפריך', וזו תכונה שמאוד התחברתי אליה. בחוויה שלו הוא נמצא על האולימפוס בתפקיד הכי מדהים בעולם, הוא מבחינתו רונאלדו. ככה זה גם עם ראמזי".

בתפאורת הסופר בחרו לשים שלטי מבצע גם על תבלינים וגם על השוקולד, ואולי לא בכדי. בסדרה הזו יש שילוב של משהו מפולפל והכי לא פוליטיקלי קורקט בעולם עם משהו מתוק ושובה לב בדרך שבה עוצבו הדמויות ונרקחו האמירות שלהן. מ"חינם מרגש אותי", של אמנון טיטינסקי, הפרופסור הכי קמצן בישראל (דב נבון), דרך "יום בנעימים" של ראמזי, ערבי־ישראלי שהעברית שלו היא עברית של שבת, ל"לוליינית בכיינית" של אנטולי קירילנקו הקצב (דניאל סטיופין), שכמי שעלה ממולדובה שובר את השיניים עם העברית או "גוד מורנינג נבלות", של כוכבה שביט, הקופאית ההמונית וחסרת העכבות (קרן מור).

הדמויות זה אנחנו

"קופה ראשית" היא סדרה מוקומנטרית: את עובדי הסופר, שכל אחד מהם מייצג טיפוס אחר בחברה הישראלית (דתי, רוסי, אתיופית, צברית, קשיש וכו'), כאילו מתעד צוות צילום קבוע, וכל אחד מהם יושב על ספה מול המצלמה ושופך את ליבו. בהתחלה שודרה בחינוכית בשנת 2018 עם תחנת מעבר בערוץ 10. בהמשך עברה לכאן 11, ובו היא משודרת גם כיום. בעונה החדשה צולמו לראשונה סצנות מחוץ לסופר, מה שמעיד על תקציב גדול יותר. גם הקאסט התרחב עם שחקנים חדשים כמו גיתית פישר ("זאת וזאתי") על תקן מנהלת שמציעה הצעות ניהול הזויות לשירה שטיינבוך, ועם הופעת אורח של הזמרת נטע ברזילי שקשורה לפרק עלום בקורות חייו של אנטולי. "בהתחלה זו הייתה תוכנית מערכונים בחינוכית שלא היית שומעת עליה בחיים", מתאר פרישמן. "השחקנית הכי גדולה הייתה נועה קולר שלא הייתה הכי מוכרת ואפילו בין המלהקים לא כולם הכירו אותה. כשנכנסו לסיפור קרן מור ודב נבון כבר הבינו שזה גדול יותר, והתקציב של הסדרה גדל מעט, ובעונה השלישית תקציב ההפקה כבר גדל מאוד".

נעה קולר: "שירה היא החלק הפנימי שלי. היא החלק שבי שרוצה שיאהבו אותו בכל מחיר, וגם יעשה הכול בשביל זה"

קולר של העונה השלישית היא כבר כוכבת של ממש, שמאחוריה הצלחת הסדרה "חזרות". דמותה של שירה שטיינבוך היא שילוב בין ילדת צופים מתלהבת לאישה אכולת רגשי נחיתות שמחפשת את הישועה הפרטית שלה במשנתו של סטיב ג'ובס המנוח וכמובן מחפשת חתן. "שירה היא החלק הפנימי שלי, בשביל לבנות אותה לא הסתכלתי החוצה, כי היא הייתה בתוכי", מודה קולר. "היא כאילו האזור הצופיפניקי שלי, החלק שבי שרוצה שיאהבו אותו בכל מחיר, וגם יעשה הכול בשביל זה. אהבתי את הרצון שלה להיראות יותר ממה שהיא, מצחיק אותי מאוד זה שהיא רוצה להיות נחשבת. היא בחורה נאיבית".

גם שורוש הביא מתוך־תוכו לא מעט אל הדמות של ראמזי. "אני אדם שמאוד אוהב לבשל, אז גם במציאות אני מאוד מחובר לסופר. מי שמבשל מחובר למוצרים, לטריות, לאיך בודקים ירקות, לאילו חמוצים לקנות. כמו ראמזי גם אני מאוד אוהב סדר ותמיד מעסיקה אותי הדרך שבה המדפים מסודרים. פעם מישהי שמה בטעות את הביצים לא באזור של החלב ואמרתי לה: 'אוי ואבוי' ומיד שינינו את זה".

ומה אתה עושה אם ברקוד של מוצר לא עובר לך?
"אין דבר כזה, ב'שפע יששכר' כל ברקוד עובר".

בלי פוליטיקה

היוצרים בחרו שהדמות של ראמזי תהיה של ערבי־ישראלי. הוא נתפס כסוג של פנטזיה מוקצנת של היהודי על נאמנות ערבית. "אצלי כל מילה יכולה להשפיע על אנשים, כל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה, לאיזה חצי שאני", אומר שורוש, בנם של אם יהודייה ואב ערבי־נוצרי. "אולי בגלל שאני חצי־חצי אין לי באמת דרך לא לאהוב את החצי הזה או לא לאהוב את החצי השני. כך אני חי, אז אני לא יכול לקטלג אנשים. ראמזי מכיל את כולם כי גם אני רוצה להכיל את כולם".

הדמות של ראמזי הייתה יכולה לעבוד לו הוא היה יהודי?
"לא, הוא חייב להיות איזשהו מיעוט מוחלש בעיני החברה, כחלק מתמהיל של סופר. מה שיפה בראמזי הוא העובדה שכל אחד לוקח אותו אליו. הוא חייזר, כי הוא בא מעולם אחר והוא טוב ונאמן בצורה בלתי רגילה. הוא כובש את היצרים שלו והוא סוג של אדם שקשה לראות בעולם הזה. אני חושב שכל אחד משתמש בגיבור־העל שלו איך שהוא רוצה, ונחמד לשמוע את זה, כי זה מראה שהכותבים נגעו פה במשהו".

"אני לא יודע להגיד מה הטמפרטורה של ערביי ישראל ביחס לראמזי", אומר פרישמן. "אני חושב שיש הרבה ראמזי, לא ראמזי כזה, אבל יש בהם משהו, שהם לא נוגעים בסוגיות נפיצות. יניב ואני מאוד לא אוהבים סוגיות פוליטיות וזה לא מעניין אותנו. שנים רציתי לעצבן, קודם כול לבעוט בפנים ועכשיו שיקשיבו. עם השנים אתה מבין שאפשר להגיע ללא פחות תוצאות בדרך של חיבוק".

גאוות יחידה

בקבוצת הפייסבוק הענפה "כאן קופה ראשית", שבה כמעט 64.5 אלף אנשים, חברים גם לא מעט עובדי סופר אמיתיים, וכשהם מתגאים בפוסט על הבוקר שסידרו את מוצרי החלב "פלס" עד ש"רמזול היה גאה" בהם, הם זוכים למאות לייקים ומכל הלב. "אני בטוחה שאנשים פתאום יותר רואים את העובדים של הסופר בעקבות הסדרה", אומרת קולר. "לא חסרים אנשים שאומרים לנו למשל: 'הקצבים שלי הם בול אנטולי וניסים'. גם אני שמה לב אל עובדי הסופר אבל אני תמיד מסתכלת על דמויות ותמיד מחפשת את הדמות שבאנשים. זה מסקרן אותי איך מדברים, איך עומדים ומי הדמויות המסתובבות סביבי בשביל לגנוב עבור דמויות שאגלם".

בצד אלו, יש אנשים שצפו בסדרה כל כך הרבה פעמים, עד שהם שמים לב לפרטי פרטים "החברים מהקבוצה בפייסבוק מעירים על כל דבר הכי קטן שיש", מתאר שקדי. "יש פה שלט על הדלת שכתוב עליו 'אין יציאה'. והייתה איזו דמות שיצאה משם ואותי זה משרת כי זה טוב לי לסצנה שהיא תצא דווקא מפה. אבל מישהו עשה צילום מסך וכתב: 'הדמות יצאה, למרות שכתוב שאין יציאה'. או שיש תאריכים עבריים שלא תואמים את התאריכים הלועזיים אז מישהו כתב: 'כ"ט בניסן לא מתחבר עם הרביעי ביוני'".

לא ארץ נהדרת

אנו נקלעים אל סצנה מצולמת של עוד ויכוח בין עובדי הקצבייה אנטולי וניסים עם שירה המנהלת. הקצבייה נראית מעט יותר קטנה במציאות. הבשר הוא אמיתי ובהפסקות בין הטייקים שמים עליו בקבוקי מים קפואים כדי שלא יתקלקל, כי השחקנים מספרים לנו שבעונות הקודמות הוא הסריח עד שנתקפו בחילה. "את אישה, יש לך טעם", אומר ניסים לשירה בסצנה, שבה כל אחד משני הקצבים עושה פוזה ושירה אמורה להחליט מי מהם חתיך יותר. את הסצנה צילמו כמה וכמה פעמים ובכל פעם מחדש פרישמן פרץ בצחוק גדול. אם לוקחים בחשבון שהאלמנט הכי חשוב בבדיחה הוא ההפתעה, ופרישמן הוא זה שכתב את הסצנה, זה בהחלט מעיד שהאיש נהנה מכל רגע. כשאנחנו מפנים את תשומת ליבו לעניין הזה הוא מודה באשמה ומוסיף: "אפילו כשהבן שלי רואה קופה ראשית ביוטיוב אני צוחק שוב".

כשאתה כותב את הסדרה אתה חושב על איך להתאים אותה גם לאדם מבוגר וגם לילד?
"רק בעונה השנייה הבנו שרואים את זה ילדים, וזה מגיע עם אחריות מסוימת. היה פרק שראמזי מנסה לעזור לשירה והוא שם כרטיסי ביקור שלה על מכוניות. כולנו יודעים מה משמעות הכרטיסים האלה ומה הבדיחה, אבל הבן שלי לא הבין את זה, ולא מבין את זה עד היום, אז יצאתי בזול, אבל אני לא רוצה להגיע למקום הזה שוב. יש משהו נכון יותר בלעשות קומדיה נקייה".

שקדי: "אני חושב שהכוח של הסדרה זה שהילדים יושבים ביחד עם ההורים. כמו שבסדרה 'קרובים קרובים', וסליחה שאני נתלה פה באילנות גבוהים, גם ילדים נהנו מהתוכנית ואשתי מצטטת ממנה עד היום. אפשר ליהנות מזה גם בצפייה חוזרת בגלל העל־זמניות ואי העיסוק בפוליטיקה, ואפשר לראות גם בצפייה חוזרת בדיחות שמגלים רק בצפייה החמישית".