בשעה שרבות מאיתנו מעבירות את חופשת הלידה בצפיית בינג' ב"האישה הטובה" וב"האנטומיה של גריי", יש מי שמנצלות את הזמן בצורה מעט אפקטיבית יותר. מקימות סטארט־אפ פורץ דרך למשל. כשד"ר אביטל בק ישבה מול הבוס שלה בחברת ביו־טכנולוגיה, ושמעה שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים והוא נאלץ לקצץ את המשרה שלה לארבעים אחוזים בלבד, היא שאלה אמנם למה החליטו לקצץ דווקא לה, אמא לשישה ילדים, אבל ממש תוך כדי כבר עברה לפסים מעשיים ופתחה את קבוצת הווטסאפ: "סטארטאפ, מי אמר שאי אפשר?".
לקבוצה צירפה בק שלושה חברים מתקופת הדוקטורט בביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן, והארבעה החלו לזרוק רעיונות. חלקם עסקו בסרטן, חלקם בסוכרת ואוסטאופורוזיס. הרעיון המנצח הגיע לבסוף מאחת החברות, ד"ר הדס שץ־אזולאי, שהייתה אז בעיצומה של חופשת לידה עם בתה החמישית. תוך כדי הנקה חשבה על רעיון למוצר שיאפשר לאם מיניקה לבחון את הרכב החלב שלה.
כך הקימו השתיים (שני החברים האחרים נשארו בעולם האקדמיה) את MilkStrip, סטארט־אפ בתחום שמאפשר לדעת את הרכבו ואיכותו של החלב. מדובר במקלון בדיקה שעליו מטפטפים טיפת חלב אם, סורקים באמצעות אפליקציה מותאמת, וכך מגלים את הרכבו, איכותו ורכיביו, ומקבלים גם התרעה מפני חומרים שעלולים לגרום לקוליק. אם מדובר בחלב שאוב ניתן לוודא שלא נפגם בהקפאה ואת טריותו. המטרה היא להעניק שקט נפשי לאימהות, ולכל מי שמזין תינוק בחלב אם.
ללא החמצה
בק, 36, למדה מדעי הרפואה לתואר ראשון, ביו־טכנולוגיה לתואר שני, והמשיכה לדוקטורט במכון ויצמן, שם התמחתה בנושא הסוכרת, תחום שבו עסקה 12 שנים. מיד לאחר הדוקטורט היא הגשימה את חלומם של רבים והתקבלה לפוסט־דוקטורט בהארוורד. אלא שהיא הייתה אז בעיצומם של מאמצים להביא לעולם ילד שלישי. "נקלעתי לדילמה הקלאסית של משפחה או קריירה. חשבתי שאני דוחה את הפוסט בחו"ל, לא מוותרת, אבל בינתיים נולד בני השלישי, ועשיתי שני פוסטדוקים בארץ. שנה וחמישה חודשים לאחר מכן נולדו לנו תאומים ושוב לא יכולנו לנסוע. כל הזמן אמרתי לעצמי 'עוד מעט זה קורה', אבל סיימתי את הדוקטורט בגיל 28, ויש שעון של חמש שנים כדי להמשיך לפוסט. ניסיתי במהלך השנים, אבל זה לא ריאלי מבחינה כספית לנסוע עם חמישה ילדים, אז ויתרתי".
ובדיעבד יש החמצה?
"לא. העבודה בחברה שהקמנו כל כך הרבה יותר מתאימה לי. מאפשרת לי להיות יותר ראש גדול, לפתח קריירה עסקית. מטבעי אני בנאדם שמגדיל ראש, יש לי יותר מדי טמפרמנט בשביל להיות רק במעבדה. למדתי במסע שעברתי שלפעמים דברים לא הולכים בדרך שתכננת, למרות שברור לך שזו הדרך. רציתי את הפוסט בחו"ל, לא אשקר, וזה לא הצליח כמה שלא ניסיתי. למדתי לשחרר ומהמקום המשחרר שלי ללכת בדרך שהוליכו אותי. נסגרה דלת ונפתח חלון ענק".
הדס שץ־אזולאי, 44, היא אמא לחמישה, ארבעה בנים ובת. כחילונית ואם לחמישה היא נשאלה לא פעם אם חזרה בתשובה. "כולם אומרים לי כל הכבוד שלא נכנעת עד לבת, אבל למעשה זה היה בעלי שהתעקש, חשבתי שזה יקרה עם אשתו השנייה, אבל בסוף הוא שכנע אותי", היא צוחקת.
כילדה חלמה להיות וטרינרית, והיא החלה במסלול זה כעתודאית, אבל עם הזמן הבינה שלא תצליח בארץ לממש את חלומה ולטפל בחיות גדולות, אלא תצטרך להסתפק בטיפול בחיות בית ("היה לי ספארי בראש, וזה לא ממש פופולרי בארץ"), לכן פנתה לתחום הביולוגיה והגנטיקה. את ההגנה על הדוקטורט עשתה תוך כדי צירים בהריונה החמישי. "זו הייתה הבחינה המהירה בהיסטוריה", היא נזכרת בחיוך. "חמישה פרופסורים אמרו לי תשבי, את לא יולדת לנו כאן". השתיים הכירו במהלך הלימודים במכון ויצמן, הפכו לחברות טובות ובהמשך גם לשותפות עסקיות. עם 11 ילדים ביניהן, פז"מ הנקה מכובד, אינסוף שעות מצטברות במעבדה ושותף עסקי, הן עכשיו בדרך לשנות את עולם תזונת התינוקות.
כמו לכל אמא, גם לשתי השותפות יש הסיפור שלהן עם הנקה. בק נלחמה להיניק תאומים פגים, שלמרות כל המאמצים לא עלו כראוי במשקל. "הרופא אמר לי: 'תעזבי את זה, את כבר אורתודוקסית בדת אחת'. אם יכולתי לענות לו: 'הנה, תראה, יש לי כל מה שאני צריכה בחלב, והם אולי לא יגדלו להיות בריונים, אבל הם מקבלים כל מה שהם צריכים', אז הייתי ממשיכה להיניק, למרות שכולם ניסו להניא אותי מכך. אם הייתה לי הוכחה שהחלב איכותי, הייתי מנסה אפיקים אחרים, משקיעה למשל ביועצת הנקה, כי אולי צורת היניקה לא טובה? התחברתי למוצר שפיתחנו מתוך היכולת לבדוק את הדבר החשוב הזה. את יכולה היום לבדוק זיעה, רוק, שתן, ורק כשמדובר בחלב אז פתאום זה משהו פטריאכלי כזה, אומרים לך, 'לא, את זה אי אפשר לבדוק'. סליחה, אני יכולה לבחון בעצמי את הדברים ולהחליט".
שץ־אזולאי: "הינקתי את ילדיי תקופות ארוכות, ותמיד הייתה לי תהייה, האם זה באמת חלב טוב ואיכותי. המוצר מאפשר לנשים להיות רגועות. למי שנותנת לתינוק חלב טרי מתאפשר לבדוק ולראות שיש בו מרכיבים בסיסיים שנמצאים בכמות תקינה, לקבל המלצות תזונתיות, להפוך אותו לאופטימלי ולראות לאורך זמן איך תזונה מתאימה משפרת אותו. מצד שני, חלב שאוב זה סיפור אחר. נשים שואבות עובדות קשה מאוד בשביל זה. בארצות־הברית לנשים אין חופשת לידה של שלושה חודשים, והן לרוב חוזרות לעבודה אחרי שלושה־ארבעה שבועות. הן רוצות להמשיך להיניק, ויש פריחה עצומה בתחום משאבות החלב, שקיות להקפאה. אין ספק שחלב שאוב הוא הרבה יותר טוב מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, ר"ר), אבל הוא לא כמו חלב טרי. מתחילות להצטבר עבודות מחקר שאומרות שיש דברים שמשתנים בעקבות ההקפאה, למשל ויטמין C".
הנקה ושאיבה הן פעולות שדורשות הרבה מאמץ, רוב מוחלט של התינוקות היונקים מתפתחים מצוין, למה שאמא תגיד לעצמה "טוב, עכשיו אני גם הולכת לבדוק את החלב"?
שץ־אזולאי: "כי זה לוקח פחות מדקה, ולא עולה הרבה. יש נשים שאפילו יגידו שהנה, בהשקעה קטנה אני יכולה לשפר את החלב שלי. מעבר לכך, כשמדובר בחלב שאוב כמעט תמיד מי שנותן את זה לתינוק, זו לא האמא, אלא אבא, מטפלת או סבתא. הם מוציאים את המנה מהמקפיא, ולפעמים אם הם לא בטוחים אם הוא טוב הם שופכים את המנה ונותנים תמ"ל לתינוק. במקרה הזה, כמו שאביטל אומרת, כן בוכים על חלב שנשפך. האמא אומרת: 'עבדתי קשה, שאבתי, הקפאתי – ובסוף הילד קיבל תמ"ל?'. תוך זמן קצר ניתן לבדוק ולקבל תשובה. רוב התשובות הן 'תקין' וזה נותן שקט נפשי".
בק: "אני יכולה להעיד על עצמי שאבדוק, ועשינו סקר של 1,500 נשים, שרובן אמרו שיבדקו בצורה קלה ופשוטה את החלב שלהן, כמו שאת קונה תכשירים נגד גזים, או אוכלת דברים מסוימים שאמרו לך שהם טובים להנקה, כי זה חשוב".
בק: "כשילדתי את התאומים הרופא אמר לי לעזוב את ההנקה. אם יכולתי לענות לו: 'הנה, תראה, יש לי כל מה שאני צריכה בחלב, הם מקבלים כל מה שהם צריכים', אז הייתי ממשיכה להיניק, למרות שכולם ניסו להניא אותי מכך"
שץ־אזולאי מבקשת לחזור שוב לעניין החלב השאוב. "יש כללי אצבע לשמירת חלב אם, והם נורא ברורים. למשל שמומלץ להחזיק אותו עד שלושה חודשים במקפיא, אבל מספיק שלא שטפת טוב את הצינורית של המשאבה, ואולי יש שם חיידקים? זה חלב שלא עבר פסטור, היה במקפיא, נניח המקפיא הפשיר, מה עלה בגורל החלב?
"כיום המידע היחיד שיש לנו על חלב שאוב הוא מבנק חלב אם, שם זה מאמהות מסוימות, שיש להן שפע חלב כך שהן גם יכולות לתרום, וזה גם חלב שעבר פִּסטור. פה יש מוצר שייתן לכל אישה בבית אפשרות לבדוק אותו. מעבר לזה יש עניין של איסוף מידע. אנחנו יודעים שיש בחלב אם מרכיבים שיכולים לתרום בריאותית למחלות שונות – נוגדנים מסוימים, תאי גזע. המחקר בתחום הזה רק בראשיתו, ובאמצעות האפליקציה ניתן יהיה לאסוף מידע מחקרי חשוב לטובת הכלל, אבל גם לטובתך ולטובת התינוק שלך.
"האפליקציה חייבת לשאול אותך שאלות כמו בת כמה את ומה התזונה שלך, האם את צמחונית, בן כמה התינוק, מה המשקל שלו או כמה לידות עברת ובהתאם לכך ולאיכות החלב היא תיתן לך המלצות אישיות. כבר כיום נשים אמידות יכולות לשלוח את החלב שלהן למעבדה ולקבל המלצות כאלו, אבל מדובר בתהליך יקר ולא נגיש, ומעבר לזה הוא נותן תמונת מצב לדגימת חלב אחת. הפיתוח שלנו ייתן סקירה לאורך זמן, וגם ייתן מענה לשאלות כמו – שתיתי הרבה קפאין, איך זה משפיע על החלב שלי? עישנתי גראס, האם זה משפיע על החלב וכמה זמן יעבור עד שהחלב שלי יֵצא 'נקי', מההשפעות שלו. לקחתי תרופה נגד דיכאון, או אנטיביוטיקה, מה ההשפעה של זה על החלב?"
איזה מרכיב ייבדק ראשון במקלוני הבדיקה?
"אנחנו עדיין לא יודעות, כי יש כמה מרכיבים שהם קריטיים. בפרשת רמדיה היה חסר רכיב אחד – ויטמין B1. ויש עוד הרבה מרכיבים שהם קריטיים. הבחירה שלנו במה ייכנס לסטריפ הראשון תורכב ממה יותר פשוט לביצוע, מה חשוב ומה מעניין בפועל נשים. שוב, חשוב לי להדגיש שחלב אם הוא תמיד הכי טוב, אבל לפעמים הוא יכול להיות טוב יותר".
שץ–אזולאי: "הפיתוח שלנו ייתן מענה לשאלות כמו – שתית הרבה קפאין או לקחת אנטיביוטיקה? איך זה משפיע על החלב שלך וכמה זמן עד שהוא יצא 'נקי'? מה איכות החלב השאוב שבמקפיא?"
על המדף תוך שנה
כמו כל יזם, השתיים גילו שרעיון טוב זה הרבה, אבל זה לא מספיק. כדי לצאת לדרך הן היו זקוקות להון ראשוני. התגובות בעולם המדעי והעסקי מפרגנות, אם כי בזה האחרון לא ממהרים לשלוף פנקסי צ'קים. שץ־אזולאי: "אנחנו לא מתביישות ואומרות את מספר הילדים שלנו ושאנחנו מבינות בתחום ההנקה, כי זה רלוונטי. אנחנו מדברות על משהו שאנחנו מאמינות בו. בסך הכול התקבלנו תמיד בחיוך, אבל לא תמיד יצאנו עם כסף להשקעה". בק: "היו אנשים שאמרו לנו בפנים 'אין לכן ניסיון עסקי', אבל היה גם הרבה 'כל הכבוד'".
לפני מספר חודשים הן הצטרפו לקמא־טק, חממה לחרדים בהיי־טק, שהקים משה פרידמן ומפעילה בין היתר מאיץ לסטארט־אפים. המסגור עבד למרות שבק באה מהעולם הדתי־לאומי ושץ־אזולאי החילונית נאלצה להשתמש בסבתא שלה, המיוחסת לחסידות גור. השתיים מקבלות כלים בעולם העסקי – פגישות עם רואי חשבון, עורכי דין ויזמים. בזכות שיתוף הפעולה עם קמא־טק קרו להן לא מעט דברים טובים, בין היתר הן הכירו קבוצת משקיעים שמוביל איש העסקים גיל למל, מי שפיתח את בקבוקי "בי פרי" – הראשונים שיוצרו ללא ביספינול. עד כה גייסו השתיים חלק מהכסף הנדרש להן, והן מאמינות כי המוצר יעלה על המדפים תוך שנה.
בק: "לאחרונה השתתפנו בוועידת ניו־יורק של העיתון כלכליסט מטעם קמא־טק. פגשנו שם את רנדי צוקרברג (אשת עסקים יהודייה־אמריקנית ואחותו של מארק צוקרברג, ר"ר), שאמרה שאישה שמנהלת בית עם הרבה ילדים, חזקה עליה שתצליח בעסקים. העולם מבין שגם כישורים שאת רוכשת בגידול הילדים הם כישורים שתורמים להשכלה שלך, במיוחד אצלנו כשהילדים רלוונטיים לנושא המיזם".
הילדים שלהן תומכים ומעודדים. שץ־אזולאי מספרת ש"בערך פעם ביומיים הילדים הגדולים שואלים אותי 'נו, גייסתן כבר את כל הכסף?'"
בק: "אצלי הם קטנים יותר, הם אומרים לי 'אמא, היום התפללתי שהסטארט־אפ שלך יצליח', או שאני אומרת להם 'ילדים, לאמא יש היום פגישה חשובה, כולם להתפלל בכוונה'".
שץ־אזולאי: "בעבר עבדתי באלגטק, חברה בקיבוץ קטורה המייצרת תוסף תזונתי נוגד חמצון המופק מהאצות. שאלו אז את גלעד הבן שלי במה ההורים עובדים, אז הוא אמר שאבא, שהיה איש צבא קבע, הוא חייל, ואמא 'רופאה של אצות'. הם תמיד היו מעורבים בעבודה שלי. היום גלעד עונה שאמא שלו מדענית ומקימה חברה משל עצמה. זה מעורר בילדים גאווה".
בעלה של בק הוא סמנכ"ל כספים, והיא מעידה על עצמה ש"הבית והילדים עליי", ובכל זאת היא מצליחה לתמרן היטב בין המשפחה לעבודה וזוכה להרבה גיבוי מבן זוגה. "נורא דאגתי לפני שנסעתי לניו־יורק, אבל כל הכישורים התגלו כמצוינים, בעלי אמנם הבטיח סוכרייה למי שמתלבש ראשון בבוקר, אבל בשבע וחצי כבר קיבלתי תמונה של כולם לבושים ומתוקתקים".
בעלה של שץ־אזולאי השתחרר לאחרונה אחרי שירות ארוך בצבא קבע. "כל השנים הייתי נשואה לאיש צבא קבע, על כל המשתמע מכך, ואני גם בת לאיש צבא. כל השנים הבית היה עליי, עכשיו תורו", היא אומרת בחיוך. כשצריך לעבוד יחד שעות נוספות, הן פשוט נפגשות בבית הגדול של שץ־אזולאי, הגדולים שומרים על הקטנים, ובסוף כולם מכינים יחד ארוחת ערב ל־11 ילדים.
שתי נשים דעתניות כמוכן מסתדרות יחד?
בק: "בסך הכול אנחנו מוצאות את האיזון. לפני הכול היינו חברות טובות, אז אנחנו מקשיבות זו לזו".
שץ־אזולאי: "אנחנו מפרגנות אחת לשנייה, אבל גם רבות. סבתא שלי החכמה, זיכרונה לברכה, אמרה לי פעם, 'זוג שלא רב, מתגרש'. אז אנחנו רבות ונשארות יחד".
