הדירה: בית של 9 חדרים, 4 חדרי רחצה ומרפסת, בשכונת צאנז, נתניה.
החיבור: הכרנו כשבאנו ללמוד במדרשת תורת חסד, מדרשה לבנות מכל העולם שמשלבת לימודי קודש עם התנדבות בבית הילדים אמונה צבע אלעזרקי. היכרות שהתחילה ישר בבידוד מגבש, כשהגענו מחו"ל בסוף אוגוסט האחרון.
שכנים: קריית צאנז היא שכונה חרדית, ואנחנו מרגישות בה בבית. אפילו הוזמנו לחתונה של אחת המשפחות פה, התלבשנו כחרדיות מכף רגל ועד ראש והשארנו את הסמארטפונים בבית.
בישול: מזל שיש וולט. כי כשניסינו לאפות עוגת גזר – יצאה עוגת דבש, וכשהכנו מרק הוא סיים את דרכו שפוך על הכיריים.
שטיפת כלים: אל תשאלו איך גילינו, אבל כשלא שוטפים – מגיעים זבובים.
שבתות: ג'אנגל ספיד אחרי הסעודה, שירי שבת וחוויות מהחניכים מבית אלעזרקי.
קיבוץ גלויות: חנה וגבריאלה הכינו משחק סלנג אנגלי ושלחו לשאר הבנות ביטויים שהן צריכות לנחש את משמעותם. האמריקניות נפלו אחת אחרי השנייה.
"את החלל שהשאיר החתול ממלא דג מפלסטיק ששמו ביצה"
הווי: ארוחות משותפות, טורניר מחניים, ערבי ציור וקריוקי, והכי חשוב: קנייה משותפת בסופר, שכוללת טיול בעגלה ברחבי השכונה (כמובן שאנחנו מחזירות אותה בסוף!)
מעשה בחתול: יום אחד שרה מצאה חתול רחוב ולקחה אותו איתה לדירה. אחרי כמה ימים הופיעו שלטים בשכונה על חתול שאבד ועל פרס למוצא. שרה הלכה להחזיר את החתול לבעליו, סירבה לקבל את הכסף, אבל גם סירבה לספר שהיא זו שלקחה אותו בהתחלה. את החלל שהשאיר ממלא דג מפלסטיק ששמו ביצה.
חשמל: המיקרוגל התפוצץ כשהכנו פופקורן, מכונת הכביסה אוכלת גרביים, אחרת אין דרך להסביר את היעלמותם, פעם אחת סופי גולדשלג הדליקה מזגן ויצא ממנו מלא מוך ישר לתוך הפה שלה, וכשלילי מייבשת את השיער – כל הבית נכבה.
