כל מי שצפה ב"מטריקס" הראשון ב־1999 לא ישכח את החוויה. האחים ואשובסקי (כיום הם כבר אחיות) יצרו מיזוג חד־פעמי בין האסתטיקה הקינטית של הקולנוע האסייתי עם שלל רעיונות פילוסופיים מתרבות המערב והמזרח. התוצאה הייתה מפגן קולנועי שטרם נראה כמותו, שהצליח להסעיר את החושים כשם שסחרר את המחשבה; אבן דרך ששינתה את פני הקולנוע והשפיעה על כל סרטי האקשן שנוצרו מאז. ב־2003 הופקו שני סרטי המשך שניסו לפתח את העולם אסתטית ופילוסופית, אך למרות שאפתנותם המרשימה הם אכזבו ונחשבים לשנויים מאוד במחלוקת. כעת, אחרי כמעט עשרים שנה, מגיע סרט חדש בסדרה – "מטריקס: התחייה", שמנסה להצית התלהבות חדשה מהזיכיון.
תומס אנדרסון (קיאנו ריבס) הוא יוצר משחקי מחשב שאינו זוכר דבר מעברו כניאו. מבחינתו, ה"מטריקס" הוא רק שמה של סדרת משחקי מחשב פופולרית שיצר. קבוצת מורדים מהעולם האמיתי מצליחה לאתרו ולשחרר אותו מהמטריקס ומתברר כי שישים שנה עברו מאירועי הסרטים הקודמים וכעת זוכים בני האדם לעזרתן של תוכנות מורדות. ניאו מגייס את חבריו החדשים כדי לצאת ולשחרר את טריניטי (קארי אן מוס) בלי לדעת שגורל המטריקס כולו תלוי בקשר החזק שביניהם.
במשך שנים ניסו באולפני וורנר לשכנע את לאנה ולילי ואשובסקי לביים סרט חדש בזיכיון אך הן סירבו בתוקף בטענה שהסיפור נחתם. לאחר מות הוריהן ב־2019 שינתה לאנה את דעתה כי חשה נחמה בהקמתן לתחייה של הדמויות האהובות. על פניו, הקונספט החדש שהגתה הוא לא רק מעניין, הוא גם צעד נכון בפיתוח הרעיונות של הטרילוגיה המקורית.
אם עד כה שימש המטריקס כלי לדיכוי חופש הבחירה והאמונה האנושית, בסרט החדש דווקא רתימת רגש האהבה האנושי נועדה לחזק את גרסת המטריקס החדשה. אבל יש כאן קאץ' – אם ניאו וטריניטי יממשו את אהבתם הם יוכלו לנצח את המטריקס, על כן, תפקידה של תוכנת האנליסט החדשה ששולטת במטריקס הוא לשמר את גחלת האהבה מבלי לתת לה לבעור. ואם ההיגיון הזה מזכיר לכם את המנגנון הדרמטי של כל עלילה קולנועית רומנטית, זה לא במקרה. "מטריקס" החדש הוא אחד הסרטים הכי מודעים לעצמם מזה שנים, כולל כמה סצנות שעוסקות בהוראה של אולפני וורנר להפיק חלק רביעי והצורך למצוא את האפקט הוויזואלי שיעיף לכולם את הראש כפי שעשה בזמנו אפקט "זמן הקליע" המפורסם.
הבעיה היא שכל המודעות העצמית הזו והעלאת הגירה האינסופית מהסרטים הקודמים אינן משעשעות ובעיקר מעייפות. כמעט כל מהלך עלילתי נראה מוכר ולעוס והתוצאה היא שיממון גדול. צרה גדולה עוד יותר היא מחלקת האקשן. המינימום המצופה מסרט מטריקס חדש הוא לשמור על הסטנדרט ולהצליח לספק אקשן קינטי חדשני ומסעיר. אלא שגם כאן, הכול נראה כמו חזרה על אותם טריקים מוכרים ללא אפילו רגע אחד קטנטן שייחרת בזיכרון. "מטריקס: התחייה" הוא ללא תחרות הסרט הגרוע והמיותר ביותר בסדרה. דז'ה־וו חיוור של קודמיו שמוטב היה לו נשאר בגדר באג במטריקס.
מטריקס: התחייה, ארה"ב 2021, בימוי: לאנה ואשובסקי 148 ד'
