את עליית העונה החדשה של "האח הגדול" קידמו שלטי חוצות, כמיטב המסורת, עם אמירה חד־ משמעית. "לכל מי ש'לא רואה'", נכתב באותיות דפוס גדולות, ומתחתיהן העין הידועה לשמצה ותאריך שידור הפרק הראשון.
המהלך ברור: את המעבר של תוכנית הריאליטי הוותיקה מזכיינית "קשת" ל"רשת", חייבים לעגן בדרך מסוימת. מאחר שהגרסה של "קשת" כבר טיפסה לפסגות ביזאר ושטחיות שהקנו לה את שמה הטוב, בגרסה המחודשת, כביכול, אמורים לצפות אלו שכבר נטשו את הסיפון.
אותם צופים שהיו שם בקרב של הפרידמנים נגד הבובלילים, אבל בשלב כזה או אחר הבינו שהם חכמים מדי בשביל זה, ופנו לכלות את זמנם מול תוכניות בישול; הצופים שכבודם העצמי לא אפשר להם להודות שבעצם מדובר במסמך חברתי מרתק ועל כן נטשו את המסך הקטן; גם הצופים שפשוט לא מעניין אותם במה מתעסקת קבוצת אנשים מסכנים שכלואה במתחם קטן ומרושת מצלמות. כל אלו – ש"לא רואים" – הם־הם קהל היעד של העונה החדשה.
טרם עליית התוכנית, השלטים הללו בהחלט שידרו הצהרה, ואין ספק שמדובר בצעד חכם שיווקית. כביכול יש פה הכרזה על עונה בעלת ערך מוסף, חינוכית יותר ו'מלוכלכת' פחות. במקום "אח גדול" תשלוט בדיירים "אחות גדולה", פינת העישון נעלמה כדי לעודד את המשתתפים לעשן פחות, והבית הפך רחב ומאוורר יותר. כל אלו אמורות להעיד על אופייה ה"רציני" של העונה, שגם מתהדרת בעורכת חדשה ובמנחים חדשים, כדי לוודא שהכול אכן "חדש".
מספיקים כמה רגעי מחשבה כדי להבין שגם אלו הצהרות ריקות מתוכן. המעבר מאח לאחות אמור לסמל תנועה לכיוון רך, מכיל ומעמיק יותר, אבל בפועל זו לחלוטין אותה גברת בשינוי אדרת – תוך שימוש ציני בהתרחבות האחרונה בשיח הפמיניסטי. פינת העישון נעלמה – תהיו בטוחים שהמריבות פשוט יעברו לסלון, ומזל שגם הרחיבו את הבריכה. כל אלמנט בבית הזה עוצב במלאכת מחשבת, כביכול כדי להגיע למוצר איכותי ורלוונטי בתוך קונספט שאבד עליו הכלח, אבל בפועל – כדי לעבוד על הצופים שמדובר הפעם בגרסה ה"מוסרית" יותר של האח, העיקר שיצפו. מכונת הכסף, כדור השלג, תקראו לזה איך שתרצו – חייבת להמשיך להתגלגל, כי כל עוד יש צופים שידביקו את עצמם למסך, אי אפשר לעצור את הרכבת.
ומחוץ לבית, כתמיד, קהל של משתוללים כשעל המקהלה מנצחים שלושה מנחים משועממים ומדוקלמים. במקום הפלסטיות של קורין גדעון מככבת הפלסטיות של לירון ויצמן, את תפקיד הזקנצ'יק הציני של ארז טל מנסה למלא אסי ישראלוף הקריר, ואת ההומור התפל של אסי עזר מחליפות בדיחות בתרכיז ענבים של עופר שכטר. השלישייה מייצגת נאמנה את פני התוכנית ערב פתיחתה החדשה: חסרת אמירה, צפויה מראש ומשוחקת רע.
בגזרת המתמודדים – הפתעה! – אין חדש. מלהקי "האח" הצליחו להביא מתמודדים שמבטיחים שהם לא הקלישאה, ועוד לפני שסיימו את המשפט כבר הפכו לקלישאה על הקלישאה. ניכר שחלק מהדיירים דווקא הגיעו במטרה אמיתית להעביר מסר מסוים, דוגמת לירז הדוגמנית למידות גדולות (שהפסקול להצגתה היה כמובן "טוי" של נטע ברזילי) ושמס הערבייה ה"לא מתנצלת" (שהפסקול להצגתה היה "גורל אחד" של נסרין קדרי המתנצלת). אלא שאפילו היכרותן לצופים נארזת בעטיפה מצועצעת, כמו מצווה על הצופה מה להרגיש ומאיזה כיוון להתחבר.
אין שום דבר מקורי או חדש בבית האח הגדול של 2018 – מדובר, עדיין, בתוכנית נטולת אמירה, שרק מי שממש יהיה מעוניין להגן עליה יוכל לדלות מבין השורות כמה אנקדוטות בעלות עומק. כל אלו ש"לא רואים" יכולים לנשום לרווחה – אתם לא מפסידים כלום.
האח הגדול ראשון ורביעי, 21:00, רשת 13  
