יש ספרים שנקראים בגלל העלילה המותחת או המרגשת, ויש כאלה שבגלל תוכנם החשוב או המועיל. הקריאה ב"זמן שבת", שכתב הסנטור לשעבר ג'ו ליברמן, מי שהיה מועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות־הברית, הופכת למיוחדת דווקא בגלל זהות הכותב, שנשא בתפקידים חשובים ובכירים בארה"ב. ייתכן שאם מישהו אחר היה כותב את אותם הדברים, הספר היה עובר לידינו מבלי להותיר חותם.
ליברמן בן ה־80, מלבד היותו סנטור ומועמד לסגנות הנשיאות לפני כעשרים שנה, הוא גם יהודי שומר שבת. ספרו שזור באנקדוטות על הליכות ארוכות בלילות שבת לצד מאבטחים רכובים, על קידוש שערך במשרדו שבבית הנבחרים, ועל תפילת ערבית שקיים, לצד עץ אשוח, בביתו של אל גור, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב בשנת 2000. האנקדוטות הללו נחמדות ומתבקשות – אך הן אינן מרכז הספר, אלא רק קישוט נאה.
ליברמן מהלל ומשבח את השבת כמו ילד מאוהב. הוא רואה בה את נקודת האור של חייו העמוסים, ומתאר כיצד השבוע שלו נבנה סביב הציפייה לקראתה.
ספרו בנוי כך שיתאים גם (או בעיקר) לקורא שאינו דתי ואף אינו יהודי, ועל כן הוא מבאר את כל מנהגי השבת – קטנים כגדולים, עיקריים ושוליים – בעין טובה. המבט הטוב והמשבח שלו אינו פוסח גם על מנהגים כמו המריבות בשעתיים שלפני קבלת שבת, כשההכנות בעיצומן, והפטפוטים בתפילות השבת – אלה מקבלים אצל ליברמן פרשנות חיובית ואוהדת, והופכים לחלק בלתי נפרד מאווירת השבת הייחודית.
מחקר שעוסק בפסיכולוגיה חיובית ובמדעי האושר מונה מספר גורמים, המוסכמים כמעט על כל החוקרים כמגבירי אושר: משפחה, חברה וקהילה, אמונה דתית, יכולת להודות על הקיים, להתפלל על העתיד ולחיות חיים בעלי משמעות. היסודות הללו ילוו כל ספר פסיכולוגיה חיובית.
בספר מוכיח ליברמן כיצד כל מנהגי השבת מעצימים בדיוק את הנקודות הללו, אחת לאחת. ההתנתקות מהטכנולוגיה והמעבר לעולם שקט יותר הן הבסיס ליכולת לחוות את כוחות החיים במלואם. תפילות השבת מנכיחות את האמונה הדתית ופותחות את נפש האדם אל הנשגב והעליון, וההליכה לבית הכנסת מחזקת גם את הקהילתיות והחברתיות.
החזרה הביתה אל שולחן השבת החגיגי מחזקת את התא המשפחתי, ברכת הילדים מסמלת את ההמשכיות ואת התפילה על העתיד, ומצוות עונה מחזקת את הזוגיות.
הספר כתוב בצורה פשוטה ונעימה, והוא מתגלגל במהירות מפרק לפרק – מההכנות לערב שבת, ומערב שבת לשבת בבוקר, ועד לצאתה. הוא נותן חשיבות לכל פרט ופרט: מתרפק על אמירת שיר השירים בערב שבת, מסביר את החשיבות שבאמירת "שמע ישראל" או "קדושה" בשבת בבוקר, ולצד אלה גם מפרט את החשיבות של קפה טוב, מאכלים משובחים, שינה, מנוחה ואינטימיות מבורכת – כחלק בלתי נפרד מהשבת שלו, המומלצת על ידו לכל באי עולם.
הספר מומלץ מאוד לכל מי שמרגיש את עומס ימות החול על כתפיו, ומחפש כיצד להכניס יותר רוח לחייו. הוא אומנם נכתב בשפה לא־דתית, אך בהחלט עורר גם אצלי, כקורא דתי, נקודות של אהבה מחודשת למתנה הגדולה שמגיעה אלינו בכל שבעה ימים.
