"מיליניאלס לא משתכרים בגלל שזה מה שזקנים עושים", כך הכריזה כותרת בעיתון הטלגרף. מדי כמה זמן מתפרסמת כתבה שמנסה לפלח את האוכלוסייה הצעירה לקבוצות: דור ה־X, דור ה־Y (הידועים גם כמליניאלס), דור ה־Z, ולתת בהם סימנים.
ודור ה־Y כך מסתבר, על פי סוציולוגים שונים ומשונים ומומחים מטעם עצמם, מסרב להתנהג כמצופה מצעירים ולעשות שטויות. מכיוון שכל דור מגדיר את עצמו בין היתר על ידי מרד באלה שקדמו לו, אם איתרע מזלך להיוולד אחרי דור פרוע במיוחד, את החריגה מהתלם שלך תאלץ לבצע באמצעות הליכה בתלם. כך גם לדוגמה היאפים של שנות ה־80 הבדילו את עצמם מדור הוריהם־ילדי הפרחים, על ידי קונפורמיות וסגידה לקפיטליזם. המטוטלת הדטרמיניסטית הזו, הקובעת כי הבחירה החופשית שלנו היא בעצם מסלול מוגדר מראש – בריחה לקוטב המרוחק מהורינו בדיוק כפי שהם ברחו בזמנם מהוריהם, היא נושא ההצגה "המורדים" שעלתה בהפקה משותפת של הקאמרי והבימה.
אם, בתה ובנה הוא הציר סביבו נסובה ההצגה. האם הייתה לוחמת לח"י, הבת ברחה ממנה אל חוגי השמאל של מצפן והנכד מורד על ידי אידאולוגיה של חוסר אידאולוגיה. המחזה אותו כתבה עדה מזי"א נפתח בבית עלמין במפגש מאוחר בין שלוש הדורות. מיכאלה (אודיה קורן הנעימה) עולה לקבר הוריה, מלווה על ידי בנה חסר המנוח (גל גולדשטיין), שם היא נתקלת בשאול (עודד קוטלר) ודרך שיחה איתו מפרקת את הקשר המשפחתי אותו נשאה, מגלה קצת יותר על הוריה ומנסה להגיע לפיוס. בפלאשבק אנחנו חוזרים על העבר ולומדים על היחסים המעורערים בין מיכאלה הצעירה (דנה מיינרט) לבין אמה מרתה (דניאל גל) ואביה (מיכה סלקטר המוצלח, שהשתתף בתפקיד אחר בהפקה המקורית של המחזה ב־1998), ובהמשך גם למערכת היחסים של אמה עם שאול הצעיר (אסף סולומון) ולהשפעה שהייתה לאהבת הנעורים המתובלת באבק שריפה על המבנה המשפחתי ומערכת היחסים בין מיכאלה לאמה.
למרות החומרים הדרמטיים, נדמה שכמו התאוריה שהוצגה בתחילת סקירה זו, המחזה פשטני מעט, וחלק מהדמויות – מיכאלה הצעירה, עם הססמאות שלה לדוגמה – מייצגות דור במקום להיות פשוט הן, והמחזה סובל מסכמטיות מסוימת, שמובלטת דווקא בזכות הבימוי המסוגנן והמרתק של משה קפטן שמשלב שירה (הילה שלו המוכשרת) וקטעי מחול מקסימים בין ובתוך התמונות, שקצת גדולים על המחזה. כך גם התפאורה הנהדרת של ערן עצמון, בסיוע הווידאו ארט של גיא רומם, שהספינה שהוא בורא בקלות על הבמה מדגימה קסם תאטרלי מהו.
עוד משתתפים עדו ברטל בתפקיד קצין בריטי ואביב כרמי שבאחד מתפקידיה הראשונים בתאטרון רפרטוארי גונבת את ההצגה בתור הדודה שבעולם מלא מלחמות ואידאולוגיות סותרות רק רוצה לכייף, משלמת על כך מחיר, אך יכולה לו.
המורדים. הקאמרי והבימה
