אין כמו שמחת תורה כדי להרים איזו כוסית משקה בהקפות שנמשכות עד שלוש אחר הצהריים, מלוות בניגונים אינסופיים ואין כמו חב"ד לעשות את זה כמו שצריך. ולכן לכבוד המאורע החשוב, בחרנו לסקור הפעם את ההסכת של "צמאה".
למי שלא מכיר, צמאה הוא המותג שאחראי על אירועי י"ט בכסלו – חג הגאולה בחסידות חב"ד, שבו על פי המסורת רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד החסידות, שוחרר מבית האסורים. הם מפיקים בשנים האחרונות את אירועי י"ט בכסלו בבנייני האומה בירושלים, שכוללים הופעות ענק, התוועדויות ויריד ספרים ענק. הפסטיבל כבר מזמן הפך לאירוע ישראלי ולא רק דתי־חרדי־חסידי, כך שהמוני אנשים פוקדים אותו, בעיקר בזכות המיתוג של שירי חב"ד דרך אמני המיינסטרים הישראלי (רק גברים כמובן). בשנת 2015 יצא האלבום הראשון ומאז הניגונים החסידיים מככבים ברשימות ההשמעה הישראליות של כל חלקי האוכלוסייה, בכל תחנות הרדיו ובכל יישומוני המוזיקה.
ועכשיו לכבוד החגים, השיקו הסכת חדש, "הללו", שמלווה את הלהיטים הגדולים. יש שבעה אלבומים לכסות וההסכת רק בחיתוליו, אבל לפי הפרקים שיצאו נראה שבצמאה ממשיכים לעשות את העבודה.
פרקים מומלצים
פרק 1
ניגון לרב לוי יצחק: על הניגון של אביו של הרבי מליובאוויטש שהתחיל בצעקה גדולה.
פרק 3
רחמנא: איך נהפכה זעקה של אנשים שבורי לב לשיר שמח ותוסס ששרים ורוקדים מיד אחרי הסליחות.
ההסכת בנוי בפורמט של ההסכת "שיר אחד" של כאן 11, רק שהפעם שמוליק קפלן המנחה מתחקה אחר היסודות העמוקים של הניגונים החב"דיים ולא אחרי שירים ישראלים. הוא עובר על ההיסטוריה שלהם, איך הם נוצרו, באיזו סביבה, מה היה המניע מאחוריהם, ומגיע עד לשימוש הרווח בהם בהווה.
הפרקים עצמם בנויים טוב. הם מלאים באנדרים, בקטעי מוזיקה, בראיונות עם מומחים או סתם עם חסידים שיש להם נגיעה לניגון או לסיפור שלו, וגם בקטעי ארכיון שנותנים נפח משמעותי לפרקים. הפרקים מעניינים וההסכת קצבי, וניגוני חב"ד הם תאווה לאוזניים (לפחות לאוזניים יהודיות).
ובכל זאת, כמה נקודות לשיפור: ראשית, הפרקים ארוכים מדי. אפשר היה להדק אותם יותר כדי למנוע זליגת קשב. זו נקודה לשיפור שיכולה להיות משמעותית לעונות הבאות. בנוסף, ריבוי הקולות אומנם מגוון ומונע מונוטוניות, אבל גם כאן אולי היה כדאי למנן. גיוון יתר עשוי להוביל לתוצאה ההפוכה של חוסר יכולת לעקוב אחר הפורמט, שגם ככה בנוי רק על הקשב הרופף של המאזינים. עוד דבר, אומנם מדובר במותג ובהסכת שמשווק את התוכן של החברה שלו, אבל אולי גם שם היה כדאי לעשות משהו – אני לא בטוח מה, אולי לנסות לדבר יותר על הניגון עצמו ולהתרכז הרבה פחות בחברה המפיקה, צמאה. מצד שני זה בדיוק הצידוק להסכת עצמו.
לזכותו של ההסכת ייאמר שהוא מתעסק לא רק בנושאי הרוח – אלא כיאה לחסידות גם בעולם החומר, וברוך השם מעלה משם ניצוצות, כמו בפרק "ניע זורטישי" על ניגון הוודקה שנשמע כמו שיר איכרים אוקראיני שעשה את דרכו אל לב עולם הניגונים היהודי. וזו בדיוק הנקודה הכללית שתופסת בצמאה. גם בפסטיבלים וגם בתקליטים – עליית חב"ד על עולם המודרנה – דבר שכבר הפך למובן מאליו עוד מימי הרבי מלובביץ'. ההסכת מונה כעת רק שבעה פרקים אבל יש להניח שעוד יגדל ויצמח. לו יהי.
הסכתים דומים
ביאור תניא: הרב עדין אבן–ישראל שטייינזלץ נותן הסבר רחב של מושגי היסוד והשקפת עולמה של חסידות חב"ד.
תולדות התנועה החסידית: שיעורים של הרב בני קלמנזון בהיסטוריה ובשורשה של תנועת החסידות החל מהבעל שם טוב ועד לניאו–חסידות.
