כמו בעשרות השנים האחרונות, גם במוצאי השבת הקרובה יחגגו עשרות אלפי חניכים של תנועת בני עקיבא את סיום חודש הארגון של התנועה במפקד חגיגי עם טקסי דגלנות, דבר השליח, וכתובת אש עם שם השבט החדש שמן הסתם כבר הודלף במהלך השבוע (השם מוצפן בדילוגי אותיות בכתבה הזאת. חפשו). ובכל זאת, משהו אחד אמור להיות שונה השנה. לראשונה, הוציאה התנועה הנחיה לקומונריות ולמדריכים, האוסרת לקיים את אירועי "ההשבעה" המסורתיים. לא עוד טקסי השפלה והפחדות עם מים, ביצים וקצת התעללות בצעירים שעולים לחבריא ב'. מעתה, אמורים החניכים לציין את סיום חודש הארגון בפעילות חינוכית חווייתית מעצימה ומגבשת.
יגאל קליין, שזו שבת הארגון הראשונה שלו כמזכ"ל, משוכנע שמדובר במהלך נכון. "המנהג של ההשבעות שהשתרש במדינת ישראל מהצבא וממסגרות בחינוך הפורמלי הוא לא בריא ולא מייצר אקורד סיום נכון לחודש מלא חדוות נעורים, יצירה ותכנים, ולכן הוצאנו הנחיה לעצור את זה. החלופה שאנחנו מציעים לטקסי המעבר הם טיול, מדורה או פויקה, עם תוכן". נושא חודש הארגון היה "נפש יהודי הומייה", וקראתם לחניכים לחלום חלומות גדולים ולהגשים אותם. מה תנועת נוער יכולה להציע לצעירים בשנת 2022? יישובים חדשים כבר כמעט לא מקימים, גרעינים חברתיים כבר יש בכל מקום, וגם אתגרים כמו שילוב חניכים עם צרכים מיוחדים כבר נעשים.
"יש עדיין הרבה מה לעשות באתגרים המוכרים של יישוב הארץ וחיבור לעם ישראל ולתורה. חוץ מזה, התנועה רוצה גם להיכנס יותר לנושא התרבות ולשאול אלו חיים חברתיים תרבותיים אנחנו בונים לעצמנו. אני גם מאמין מאוד ביצירת חיבורים עם תנועות נוער אחרות ובחשיבה משותפת איתם על זהותה של המדינה. יש לנו חיבור עם הנוער העובד והלומד ועכשיו מתחילים גם עם השומר הצעיר. החיבורים הללו, שנועדו לרקום את החוטים העדינים בתוך החברה הישראלית, חשובים עכשיו עוד יותר אחרי הבחירות וחילופי השלטון".
אחד המתחרים העיקריים של כל תנועת נוער היום הוא המסך. איך אתם מתמודדים איתו?
"אנחנו נמצאים בקשר בנושא הזה עם תנועה חברתית חדשה שנקראת 'מהפכת הקשב' ומקיימים בנושא שיח ולמידה. בסוף, צריכים להבין שהמאבק הוא על תשומת לב, שהאדם יבין שהוא צריך להיות עם עצמו, שהמשפחה תבין שהיא צריכה להיות עם עצמה, ולא להיות עם כל העולם בכל רגע נתון. לפני שנתיים, כשהוצאתי מסע ט"ו בשבט בלי פלאפונים, כעסו עליי מאוד אבל עכשיו רוצים לחזור לזה. את ההתמודדות עם המכשירים הניידים אני מתחיל קודם כול עם הפעילים שלי – איך נראות הישיבות שלנו, איך נראות הפגישות שלנו עם הקומונריות? הלוואי שבני הנוער יעשו מהפכה בתחום הזה. אני חושב שהם מסוגלים".
הנוער היום יודע להביא שינוי, למרוד?
"אני מאמין שהחניכים שלנו יכולים להיות הצעירים הבוערים האמיתיים. ממה שאני מזהה, מה שעוצר את החלומות זו לא התמסדות אלא יותר פנטזיות של להיות מפורסם וממותג. בעיניי, החלומות אמורים להיות מכוונים להפיכת העולם לקצת יותר עמוק, קצת יותר טוב, עם יותר ערכים של תורה ועבודה. בתור מבוגר אני מצד אחד לא רוצה להפריע להם במימוש החלומות, ועדיין אני מעוניין לעזור להם לחפש אותם ולהוביל להגשמתם".
"אף תנועה לא נוגסת בנו כי יש מספיק ילדים לכולם. על פי הנתונים של מועצת הנוער שלושים אחוז בלבד מהילדים הולכים לתנועת נוער ולכן יש עוד שבעים אחוז שכולנו צריכים לעשות מאמץ להביא אותם"
מעל 70 אלף חניכים ב־410 סניפים פעילים היום בתנועת בני עקיבא. אם תגיעו לסניף הקרוב למקום מגוריכם תגלו שבהרבה מובנים לא חלו שינויים דרמטיים בתנועה, בקטע טוב. צעירים מלאי אנרגיות עדיין מעבירים פעולות עם מסר לחניכים היפראקטיביים בחדרים עם כתמי צבע על הקירות והרצפה. קליין מספר על סניפים חדשים שנפתחו ממש לאחרונה במקומות שונים בארץ – סניף נוסף בדימונה, סניף שמתחדש בקיבוץ שלוחות, והתעניינות בפתיחת סניף ביישוב המעורב מעלה־שומרון. ועם זאת, נראה שהאתגר להיות "תנועה של עם", כזו שמכילה כמה שיותר גוונים של הציבור הדתי, הולך ונעשה מסובך יותר עם השנים. הפערים בתוך הציבור הדתי לאומי הולכים וגדלים, ואיתם גם המתחים. בוגרי התנועה כבר לא מזוהים רק עם מפלגה אחת.
"התפילה שלי כמעט כל בוקר היא שנדע להמשיך להחזיק את החיבורים האלה", מודה קליין. "אבל אני לא רוצה שנהיה רק איחוד חביב אלא שנצליח למצוא בתוכנו את היסודות שמחברים את כולנו, ויש כאלו. יוצא לי לדבר עם אנשים מכל מיני קצוות בציונות הדתית ובסוף אתה מרגיש שיש דברים שמחברים את כולנו – האהבה לעם, לארץ, לתורה ולמדינה. אז יכול להיות שבקומה התשיעית והעשירית נתווכח איך דברים מסוימים צריכים להיות, אבל יש לנו מכנה משותף עמוק. היופי של בני עקיבא הוא היכולת לשמר את המשותף, ואנחנו עובדים הרבה כדי לשמר את זה. זו עבודה יומיומית לשמוע ולתת לכל קהילה את המקום שלה ועם זאת לא להתפשר על כך שכולם ייפגשו באיזשהו מקום ומרחב".
פותחים סניף בכל מקום שמבקשים מכם או שיש גבולות להכלה?
"בדרך כלל אנחנו קודם כול אומרים 'כן' ואחרי כן עובדים על קווים אדומים, בעיקר בשני עניינים: אנחנו מבררים שאין משהו שהוא בלתי ניתן להכלה. ביישוב מעורב, למשל, נדבר על כך שבסמינריון של התנועה יש שבת, והיא צריכה להיות עם פרהסיה של שבת. דבר נוסף שנבדוק הוא שהסניף שאנחנו מקימים לא מחסל סניפים קיימים ולא פוגע ברקמת חיים שקיימת במקום".
התנועות האחרות נוגסות היום בבני עקיבא?
"על אף תנועה אני לא אומר שהיא נוגסת כי יש מספיק ילדים לכולם. על פי הנתונים של מועצת הנוער שלושים אחוז בלבד מהילדים הולכים לתנועת נוער ולכן יש עוד שבעים אחוז שכולנו צריכים לעשות מאמץ להביא אותם".
זה הזמן לגילוי נאות קטן. את קליין הכרתי לפני כשלושים שנה כשהיה מדריך כריזמטי בסניף גילה בירושלים. שנים אחר כך חזרנו להיפגש בישיבות המליאה של התנועה ובוועידות של בני עקיבא, כחברי מליאה. קליין (44), נולד בפריז, ועלה לארץ בגיל שנתיים. הערב שבו נבחר למזכ"ל התנועה היה בסמוך ליום השואה האחרון. כשהתבקש לשאת כמה מילים, הוא דיבר בדמעות על הסבים והסבתות שלו מתוניסיה ומצרפת שניצלו מידי הצורר הגרמני ומכוחם הוא זוכה לפעול. בישראל, הגיע קליין עם הוריו למרכז קליטה בשכונת גילה בירושלים.
קליין הדריך בסניף גילה ולאחר מכן היה ממקימי סניף גוננים בעיר, שהיה בראשיתו סניף של עולים מברית המועצות. מהתיכון המשיך לישיבת "שבי חברון" והתחתן עם יעל, מנהלת בית ספר בקריית־ארבע, ולזוג חמישה ילדים. הוא החל את עבודתו בבני עקיבא כרכז הדרכה של מחוז ירושלים. לאחר שמונה שנים בחולצת תנועה עבר לתפקידים חינוכיים שונים ברחבי הארץ ולפני שלוש שנים חזר לתנועה לשמש כסמזכ"ל חינוך, רגע לפני שפרצה הקורונה והטילה לפתחה של התנועה את האתגר של קיום פעילות בלתי פורמלית בתקופה של מגפה.
החניך העולה מצרפת מסניף גילה חלם להיות מזכ"ל?
"זה היה חלום רחוק. אני זוכר שבתור חניך אמרתי לעצמי שאם יום אחד אהיה קשור לאלה שלמעלה שם בבני עקיבא אספר להם על דברים שאני חווה ודברים שצריכים להיות בתנועה. אני לא זוכר מה בדיוק רציתי אז לומר אבל היום הייתי אומר בשם החניך מסניף גילה שקודם כול ימשיכו לגדול, ושכל החברים שהיו איתי שם בסניף המגוון שכלל דתיים ומסורתיים, ימשיכו לבוא לסניף ולהיות חלק מהתנועה. בסופו של דבר, בני עקיבא נותנת שמחת חיים וחשוב שתמשיך את זה. כשילדים נמצאים במקום אידיאליסטי עם שמחת חיים פשוטה, זה בעיניי דבר גדול".
בוא נדבר על דברים שמטרידים את הורי התנועה. אני שומע שיש מחסור בקומונריות בחלק מהסניפים.
"לפני שש שנים בני עקיבא נכנסה למחקר עומק של נושא הקומונריות ונעשו שינויים משמעותיים גם בליווי וגם בגיוס ובהשמה. אומנם יש כמה סניפים שאין להם קומונרית, אבל ברמה הארצית כמות הקומונריות עלתה בשישה אחוזים, כמות הבנות שנשארות שנה שנייה עלתה ב־35 אחוז, וגם כמות הבנות שבאות להתמיין לתפקיד עלתה. אחד הדברים החדשים שאנחנו עושים בתחום הוא לאתר קומונריות בקרב שמיניסטיות שממלאות תפקידים בסניפים כמו רכזת נחשון או רכזת יובל. זה מכשיר אותן לתפקיד ולכן אנחנו מתכוונים לאתר אותן מראש בתוך הסניפים ולא רק דרך האולפנות, שם אנחנו מתחרים עם כל הארגונים שרוצים את הבנות למקומות חשובים אחרים".
קליין מכיר את הביקורת על כך שעדיין לא כיהנה בתנועה מזכ"לית. "כמובן יש גם נשים בתפקידים בכירים בצוות המוביל של התנועה ובראשות המחלקות. כל תחום משאבי אנוש בתנועה עבר בשנים האחרונות קפיצה משמעותית בהובלתה של הסמזכ"לית נעם הכהן־אוריה והבחירה בבעלי תפקידים היא בחירה מקצועית נטו, לפי התאמה ולפי הצרכים".
עשיתם שינוי בתחום ההדרכה, שיניתם טרמינולוגיה מ"כניסה להדרכה" ל"שיבוצים" שבהם כל חניך משובץ לתפקיד בהדרכה, לגרעין נחשון או לצוות ארגון. הבעיה היא שיש מגוון של סניפים וחלקם מבקשים גמישות כמו למשל הדרכה של שנה אחת ולא שנתיים, והתנועה לא מאפשרת.
"אני מזכ"ל שבא מתחום החינוך, וההדרכה והנושאים הללו מאוד יקרים לליבי. כשהשיקו את תוכנית השיבוצים להעצמת חבריא ב', הייתי סמזכ"ל והתמודדתי עם אתגרי קצה ושאלות מההורים. אני חושב שכדרכה של מהפכה שהיא מאוד מבורכת צריכים לתת לה את השנים שלה כדי להתעמק ולהתמסד. אמרנו שנדע יותר איך התוכנית מחלחלת, ביום שבו יהיו לנו גם רכזות אזור ורכזות במחוז שבעברן שובצו לתפקידים שונים ולאו דווקא להדרכה. זה כבר מתחיל ואנחנו קרובים לזה. בכל מקרה נבדוק את עצמנו עם יד על הדופק לראות איך הדברים עובדים".
במסע סוכות האחרון של בני עקיבא השתתפו מספר שיא של 37 אלף חניכים. קליין מכיר את התלונות על מחירי המחנות והמסעות. "כשבוחנים את הנתונים שפורסמו גם בכלי תקשורת מגלים שאנחנו הכי זולים מכל התנועות בארץ. בנוסף, יש לזכור שיוקר המחיה פוגע גם בבני עקיבא ושגם מהמחנות וגם מהסמינריונים התנועה לא יוצאת עם רווח. מעבר ליוקר המחיה אנחנו צריכים להתמודד היום גם עם עוד רגולציה שאנחנו לא רוצים לחפף בה. יש יותר תקנים שצריכים להכניס כדי שהמסע יעבור בבטחה וזה עולה כסף. יומיים לאחר מסע סוכות השנה השתתפתי במסיבת הודיה מיוחדת של חניכה מסניף חריש שהייתה הפצועה הכי קשה בתאונת הדרכים שבה היה מעורב אוטובוס שלנו במסע סוכות של שנה שעברה. היום ברוך ה' היא עומדת על רגליה ושמחה".
לתוהים מדוע מסע סוכות בשנים האחרונות התקצר מיומיים ליום אחד, קליין מסביר שהקיצור קשור להזזת המסעות מימי חול המועד. "אנחנו מתואמים עם ימי החופשה של משרד החינוך. בעבר היו מסעות בחול המועד אבל גם המשפחות ביקשו שלא נקיים אותו בזמן הזה וגם יש עומסים מאוד כבדים בכבישים ובמסלולים בימים הללו ואנחנו לא רוצים להעמיס עליהם עוד מאות אוטובוסים של חניכים. בפסח המסע הוא עדיין יומיים כי יש חופש לפני החג. כשתיכנס לתוקף מהפכת החופשות של משרד החינוך נידרש אליה ונשבץ את המסעות בהתאם. באופן כללי אני רוצה לומר שמעורבות הורית היא דבר שחשוב לנו ואני לא חושש מזה. הרבה מהדברים שקורים היום בתנועה הם חלק מהשיח המשותף שלנו עם הורים ועם קהילות".
מהם היעדים שהצבת לך כמזכ"ל?
"אני מקווה שהתכנים שלנו יגיעו לכל חניך ושהדברים יחלחלו מלמעלה למטה. זו דרך הולכה ארוכה וחשוב שהחניך יחוש את המקום שהוא נמצא בו ואת הנושאים שמדברים עליהם. הילד שהייתי בסניף גילה שרצה להבין יותר, כנראה נמצא היום בהרבה מקומות. אני רוצה שהסניף יהיה המקום שבונה את הזהות של הנער והנערה. שייגעו בו העשייה וגם התוכן. באתי לחלום ואני רוצה שהחניכים יהיו עם תשוקה לחלומות גדולים. שהמילה 'הנני' לא תהיה מילה של פעם אלא שגורה על לשונם. אני בטוח שאם נאפשר לדור הצעיר לחלום הוא יספר לנו המון".
