מהי למעשה הבעיה הגדולה של שוק הספרות בישראל? ובכן, אם תשאלו את הסופר אבירם כץ, הוא ודאי היה אומר שזו קודם כול העובדה שכותב שורות אלה מרשה לעצמו להשתמש בביטוי ההמוני "שוק" ביחס לספרות, כאילו לא מדובר בעולם רוחני ורעיוני, אלא ביעד שבו אפשר לקנות תבלינים או דג מוסר. ואכן, בעשורים האחרונים ועם עליית המסכים והרשתות החברתיות, הספרות הולכת ונעשית חוויה תרבותית גבוהת מצח, כמעט אריסטוקרטית – כאשר ביחס הפוך ספרים נמכרים במבצעים של 4 במאה ובדיחות מרירות על מכירת ספרים במשקל כבר כותבות את עצמן.
על רקע זה אפשר להבין את התסכול של כץ (יחזקאל לזרוב), גיבור הסדרה שנושאת את שמו מאת דנה מודן. כץ הוא סופר שכתב בעבר מספר ספרי מתח שחלקם הפכו ללהיטים, אך נראה ששיאי ההצלחה שלו מאחוריו. כולם מסביבו הפכו לסופרים מטעם עצמם ולא מתביישים לבקש ממנו לתת ביקורת לכל כתבי היד שלהם ואפילו חולקים עליו בחוצפתם. אה, וכאילו זה לא מספיק, הוא מתמודד עם משבר כתיבה מתמשך שתוקע אותו ימים שלמים על אותה פסקה. כאשר שכנו ד"ר ויקטור גואטה (ששון גבאי) מבקש ממנו לעבור על כתב היד שלו, כץ מנסה להתחמק, אולם השכן אינו מניח לו וכשהוא כבר קורא, מתגלה לפניו אוצר ספרותי בלום.
בתזמון גורלי, עורכת עיתון בכירה פונה לכץ ומציעה לו לכתוב סיפור בהמשכים תמורת סכום משמעותי, כץ אינו עומד בפיתוי ומחליט לגנוב את הסיפור של שכנו עם שינויים מתבקשים. אלא שאז הגבולות בין סיפור למציאות מתחילים להיטשטש: חוקרי משטרה (דנה מודן ויניב ביטון) שמגיעים לביתו של כץ מבהירים לו שגיבור הסיפור ש"כתב" היא אישה אמיתית בשם אלישבע רומנו (מיטל רז) שנעדרת מביתה ויש חשש לגורלה. בתזמון מלחיץ, גם השכן שכתב את הסיפור יוצא מהתמונה, ובניסיון לנקות את שמו, כץ נאלץ להתחקות לבדו אחר עקבות גיבורת הסיפור שגנב וסיפורה המרתק מתעורר לחיים.
אנחנו חיים בעידן של מספרי סיפורים. כל תמונה מבקשת להציג עולם וכל סטורי מתיימר להציע סיפור. גם הוצאת ספר, מלאכה שבעבר נקשרה בהדרת קודש רק לתואר המכובד "סופרים", אינה עוד נחלתה של קבוצה מצומצמת. אבירם מסתובב כשהוא עדיין נושא את אותה גאוות יחידה, אך בפועל נאלץ להתמודד עם הפיחות הגובר במעמדו ועם התובנה המפחידה שאולי כבר אין לו מה להציע. רק כשחבל המעצר מתחיל להתהדק על צווארו, הוא חובש את כובע הבלש ובמובן מסוים חוזר להיות קצת סופר. בהקשר הזה, הסדרה מציעה הבטחה דרמטית מרתקת כשהיא קושרת בין הצלחתו של הגיבור בסדרה להצלחתו בחיים. אם יפתור את התעלומה, אולי יציל את עצמו מכלא ואת נפשו מניוון.
בדומה לסדרות נוספות שראינו לאחרונה על המסך, גם אבירם כץ משתעשעת עם ז'אנרים. לכאורה היא דרמת בילוש ארס־פואטית עם נגיעות של פילם נואר, אך יש בה גם רגעים קומיים ורגעי הזיה למכביר. בכלל, רוב הזמן היא משחקת גם בין דמיון למציאות, ולא תמיד ברור האם מה שאנחנו רואים קורה באמת או שמדובר בהתרחשות בעלת פשר שנבין בהמשך. על אף שהיא עובדת מצוין כדרמה ומשעשעת מאוד ברגעיה הקומיים, דווקא אלמנט המתח בולט בהיעדרו. אומנם אכפת לנו מהדמויות, אבל העלילה עצמה מתנהלת יחסית על מי מנוחות וסיומי הפרקים לא מצליחים להשאיר אותנו דרוכים. ייתכן שלא זאת הייתה כוונת המשוררת, אבל סיפור הפשע כה אינהרנטי לעלילה, שהבחירה הזאת היא לכל הפחות מוזרה. אבירם כץ לא לוחצת עד הסוף גם על דוושת הקומדיה, כך שאי אפשר לייחס לה מנגד ניסיון ליצור גרסה מקומית ל"רק רוצחים בבניין" הפארודית. אף שמדובר בסדרה חכמה ומצחיקה, התחושה היא שהיה נחוץ פה עוד דיוק.
אבירם כץ, כאן 11