הרולינג סטונז, להקה שכבר ב־1969 כינתה את עצמה להקת הרוקנרול הגדולה בעולם, הוציאה בשנים האחרונות יותר אלבומי הופעה מאשר היו בישראל מערכות בחירות. איכשהו כל אלבומי ההופעה האלו שווים האזנה, ובמיוחד אלבום ההופעה מבריסל ב־1973, ומ־1977 בקנדה. חוץ מאלו יצאו לפחות עוד חמישה אלבומי הופעה מאז 2019. אלבום נוסף יצא השבוע, הפעם הופעה מלפני עשור, מתוך סיבוב חגיגות היובל ללהקה. כשמדובר בהיסטוריה של שישה עשורים, אחרי כל כך הרבה אלבומי הופעה, נשאלת השאלה: מה נשאר לחדש?
ראשית, מדובר בהופעה מ־2012, אחת מהמאוחרת שיצאו בהקלטה עד היום. בשל כך, איכות הסאונד עולה על כל אלבום הופעה אחר של הסטונז במהלך השנים. בנוסף, מאחר שהאלבום הוקלט מיד אחרי שיצא האוסף Grrr, ההופעה כוללת שני שירים שיצאו רק באוסף הזה – Doom and Gloom ו־One More Shot המעולים וגם ביצוע ל־I'm Going Down שיר מ־1969 שהופיע רק באוסף נידח. שלושת השירים הללו כנראה לא מופיעים באף אלבום הופעה אחר, והביצועים שלהם נהדרים.
בנוסף, זה אלבום ההופעה המאוחר ביותר שמופיע בו צ'ארלי ווטס, המתופף של הלהקה שמת בגיל 80 באוגוסט האחרון.
מעבר לכך, ההופעה הזו כוללת כמה הופעות אורח שלא רואים בכל יום. כך, למשל, ליידי גאגא מצטרפת כדי לבצע את הפזמון המפורסם של Gimme Shelter. זהו קטע קשה לביצוע לכל הדעות, אבל ליידי גאגא, ווקאליסטית נפלאה, עושה עבודה מושלמת.
בשיר Going Down מתארחים שני גיטריסטים – ג'ון מאייר וגארי קלארק ג'וניור. דו־קרב הגיטרות ביניהם מביא לתוצאה משובחת, והליהוק שלהם מתאים כמו כפפה ליד. שניהם מזוהים עם בלוז, סגנון שמאפיין את הסטונז גם אחרי כל השנים.
מאחר שההופעה התקיימה בניו־ג'רזי, לא היה מנוס מלארח גם את ברוס ספרינגסטין, ומיק ג'אגר מציג אותו בתור אורח שהגיע ברגל. הם מבצעים יחד את Tumbling Dice, אבל רק אחרי שהקהל נרגע מהקריאות הארוכות בשמו של ברוס (בהאזנה ראשונה זה נשמע כמו בוז, אבל מתברר במהירות שזה ההפך הגמור).
גם מיק טיילור, שהיה גיטריסט שלהם שנים רבות, ועדיין נחשב לאחד הגדולים בכל הזמנים בתחומו, הגיע להופעת אורח כמעט רגילה על הבמה.
הלהקה עצמה נשמעת נפלא. הקול של (סר) מיק ג'אגר נשמע כאילו לא עבר יום מהסיקסטיז ובשני השירים שקית' ריצ'ארדס שר גם הוא נשמע מעולה. הגיטרות, התופים, קולות הרקע, הוכיחו שגם אחרי כל השנים האלה הם עדיין להקת הופעות פנטסטית.
מדהים לחשוב שעבר עשור מאז שהוקלטה ההופעה הזו. צ'ארלי ווטס כבר לא איתנו. קית' ריצ'ארדס ומיק ג'אגר תכף בני 80. מדהים אולי עוד יותר שב־2022 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף, ונתנה בו הופעות מושלמות. לא זו בלבד, אלא שאחרי ביטול כמה הופעות עקב קורונה, חזר מיק ג'אגר להופיע, ובגילו זז ונשמע כאילו לא חלה מעולם.
בסרט המצוין "כמעט מפורסמים", שמתרחש בשנות השבעים, נאמר: "אם אתה חושב שמיק ג'אגר יופיע וינסה להיות רוק סטאר בגיל 50, אתה טועה טעות מרה". זו הייתה בדיחה נחמדה בשנת 2000, כשידענו שהלהקה עדיין מופיעה. עברו יותר משני עשורים, והמשפט הזה רק נעשה חריף יותר. נכון לאיך שהלהקה נראתה בסיבוב של 2022, שישים שנה לאחר הקמתה, קשה לראות אופק שבו השורה הזו לא תהיה רלוונטית.
אלבום ההופעה החדש הוא עדות לגדולתה של הלהקה, גם אם לא נדרשה הוכחה, ומאזינים יחזרו אליו שוב ושוב.
