בחצר וילה גדולה ומרווחת בלב בית־שמש יושבת חבורת גברים שמסבירים לי במאור פנים היכן אפשר למצוא את יוכי טולדנו. היא ממתינה לי בחדר שלה, עם גיסתה תמר לוי ועם אליעזר קושיצקי, מנהל הטיפול של מרכז "דרך אחרת" לגמילה מהתמכרויות, היחיד מסוגו שמיועד לציבור הדתי.
שום דבר במרחב הנעים שיצרו לא רומז לסיפורים שרוחשים בין כתליו. יוכי (42), תושבת ביתר־עילית, היא המנכ"לית והמייסדת של המרכז. לצידה עובדים תמר (29), מנהלת המערך המקצועי שנשואה למכור לסמים "נקי", ואליעזר (39), מכור להימורים, שכבר עשר שנים הוא "נקי".
יוכי ותמר הקימו את המוסד הייחודי לפני חמש שנים כדי לספק פתרון לצרכיהם הייחודיים של בני החברה הדתית והחרדית. ההבנה הזו נבעה מסיפור אישי קשה שאיחד אותן: ההתמכרות של משה, אחיה של יוכי ובעלה של תמר.
תמר: "אם לא היינו מקבלים את ההכוונה כמשפחה, אין שום סיכוי שמשה היה זז. זה צריך לקרות ביחד. הייתי חולה לא פחות ממנו. הוא מכור אבל אני מכורה למכור".
"דרך אחרת" מנקז אליו בני אדמו"רים ושומרי מסורת, רבני יישובים ובעלי בתים, אברכים ועסקנים – כל אחד והסיפור שלו וההתמכרות שהוא מתמודד איתה: סמים, אלכוהול, הימורים ומכורים למין. ולכולם המכנה המשותף של חיים לאור התורה.
"נטפל גם בהתמכרויות לא סטנדרטיות", מדגיש אליעזר, "למשל התמכרויות לריגושים: זו לא התמכרות קלאסית אבל יש נערים שבורחים כל הזמן להפגנות או לפינויים, למקומות עם אדרנלין שגורם להם לשכוח את עצמם. מכור כזה לא נכנס לשורה סטנדרטית בטבלה, ובכל זאת אנחנו הכתובת. אנחנו המוסד היחיד בארץ שמקבל גברים שמכורים רק למין, בלי התמכרות נוספת. יש לנו כאן צוות מומחה לעניין הזה".
יש משהו באורח החיים הדתי שמזין התמכרות בצורה אחרת מחילונים?
"שני דברים יכולים לקשור בין דת להתמכרות. בוגרי קהילות דתיות שמרניות מאוד סוחבים הרבה פעמים טראומות שקשורות דווקא לעיסוק הדתי. בתוכנית 12 הצעדים, שאנחנו פועלים כאן בין השאר לפיה, יש הרבה הישענות על א־לוהים, הוא נוכח מאוד. התוכנית מנסה להקנות לאנשים את התודעה שא־לוהים אוהב, לא מעניש אלא מעניק ונותן. בסוגריים אגיד שיש בגישה הזאת דברים שמבוססים על נצרות ויש מי שמסתייגים ממנה, אבל גדולי הרבנים נותנים לנו גיבוי בעניין. בכל אופן, כשאנשים שסבלו כל החיים מהניסיון לקשור את א־לוהים לחיים שלהם פתאום שמים אותו מול הפנים – זה קשה להם ונוצר אצלם קונפליקט פנימי. אנחנו רוצים שהם יפגשו א־לוהים רחום ואוהב".
למה זה קורה בקהילות שמרניות?
"60־70 אחוז מהמכורים סובלים מבעיית גבולות – או חוסר גבולות מוחלט או עודף גבולות קיצוני. מכורים דתיים חוו בדרך כלל את האפשרות השנייה: הם גדלו בסגירות ובנוקשות. אם מישהו מעט שונה הוא כבר נתון תחת לחץ קשה. נגיד, מישהו עם הפרעות קשב לא ימצא את עצמו. השאלה 'מה יגידו' תכתיב להם את החיים. הרבה פעמים גם יהיו להם חיים כפולים, הם יצעקו הכי חזק בכנסים של ג' ויתלבשו בדיוק לפי הכללים אבל לא תהיה להם בעיה לאכול שרימפס ביום כיפור. כדי להחזיק את הקצוות האלה הם יפנו להתמכרות, לסמים, אלכוהול, למשככי כאבים, לפורנוגרפיה או להימורים – יש הכול".
מה קורה כשנשברים הגבולות?
"מוצאים אותם מחדש. חלק מהאנשים שהצליחו פה עזבו פעם אחת ויותר. אנחנו לא מפחדים מנפילות, אנחנו המרכז היחיד בארץ שמכיל שימוש, כי אנחנו מאמינים שמעידה היא חלק מהתהליך. למה? כי בעולם שהם באו ממנו אין מקום למעידה, פעם אחת עשית פדיחה בישיבה ואתה שרוף, כל החיים יזכרו לך את זה. אנחנו רוצים לעזור להם להניח לביקורת העצמית הזו, לשיפוטיות".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במגזין 'מוצ"ש' של מקור ראשון
