קום והתהלך בארץ, אבל קודם תפתח יוטיוב או פייסבוק – זה המוטו של צמד האחים אוהד (28) ועידן (23) פרל. בשנה שעברה מאז החלו לפרסם את הסרטונים שלהם, שזכו לעשרות אלפי צפיות, רבים יצאו בעקבותיהם לטבע עם תרמיל, כובע, סנדלי שורש וכמובן ערכת קפה. הם לא מתביישים להיות סחים ואפילו גאים בזה. ובסוף, כך מסתמן, הם עוד יסחפו אחריהם את כולנו.
אם טרם נחשפתם לסרטוני הטיולים המצחיקים עם הקליפים הקלילים, הצילומים המרהיבים והרפרנס הקורע לסרטי שר הטבעות, ההוביט ומונטי פייתון – רשמו לכם להציץ באחת הרשתות החברתיות בעמוד של "מטיילים בארץ". ההתמכרות מובטחת. בחודש יולי 2017 העלו האחים פרל את הסרטון הראשון ומאז צברו כבר למעלה מ־38 אלף עוקבים בפייסבוק, וכאלפיים ביוטיוב, באינסטגרם ועוד. הסרטונים עצמם זכו כבר למאות אלפי צפיות.
הם מתנהלים בזמן משלהם. חיים בשביל הטיול ובשביל התיעוד ונהנים מכל רגע. ביום שלישי לפני שבועיים, בזמן שאני רודף אחרי שרידי מזל"ט איראני מעל הכנרת והעיר טבריה, אוהד ועידן עם עוד כמה חברים ואוהדים מהפייסבוק עסוקים בצילום של פרק נוסף לעמוד הפופולרי שלהם. הם מטיילים בין שישה מעיינות ברחבי עמק בית־שאן ומדרגים אותם.
גיל הצלם ואני מצטרפים אליהם בעין יהודה שבקיבוץ עין־הנצי"ב ומשתדלים לא להפריע בביום הסצנות האחרונות לסיכום היום שעברו. הכול מוקפד, מחושב אבל גם טבעי וזורם. הם לא יהססו לעצור את הצילומים ולהעיר למטייל שהחליט לשטוף במי המעיין סיר שבו בישל פסטה ברוטב אדום. "אחי, אתה לא חושב שזה מוגזם?", הם יגערו בו, "אנחנו וגם אתה הולכים עוד לשחות במים האלו. למה ללכלך אותם?". את הסרטונים שלהם מלווה סלוגן קבוע, "אל תהיו חארות". כאלה הם. ישירים, בועטים. ישראלים. אנחנו עוד ניגע במוטו הזה בהמשך.
בית הספר ליוטיוב
הם נולדו בקיבוץ מבוא־חמה שבדרום רמת הגולן וידעו בחייהם פרק מאתגר כאשר יצאו עם הוריהם לחמש שנות רילוקיישן בשווייץ בשל עבודת האב. השנים האלו ביחד הפכו אותם לחברים הכי טובים שאוהבים לטייל, ועם שחרורו של עידן משירות קרבי ביחידת מגלן החליטו להפוך את אהבת הטיולים לקריירה שגם מצליחה לתגמל אותם במעט כסף. "את הסרטון הראשון שלנו סיימנו כשעידן היה בחופשת שחרור מהצבא", מספר אוהד. "עבדתי בפינוי מוקשים וחסכתי כסף, וכשהחלטנו ללכת על צילום סרטונים למסלולי טיולים מומלצים שאנחנו אוהבים, הבנו שזה אחלה דבר".
הסרטונים עשירי האפקטים, המוזיקה הקצבית והצילומים המיוחדים הם תוצר של למידת יוטיוב אינסופית. הכול מגיע מהרשת ולא מלימודים מקצועיים בבתי ספר לקולנוע. "באמת שהיום אין שום צורך בזה, הכול נמצא ברשת", אומר עידן.
לרעיון של צילום והעלאת סרטונים מטיולים לרשת הם הגיעו במקרה. הכול מותאם לדור ה־Y המפורסם, שרוצה הכול זמין, קצר וקליט. אוהד: "נכון שהרשת מלאה היום בהסברים על מקומות טיולים ובהמלצות, אבל לאנשים כבר אין בדרך כלל כוח להתחיל לחפש באינטרנט פרטים על מסלולים, פשוט אין להם סבלנות. אנשים עצלנים. נקודה. אלה סרטונים מגניבים וקצרים באורך שלוש או ארבע דקות, משולבים בהומור ומוגשים בצורה כיפית. כשזה קופץ בפיד בפייסבוק ואנשים אוהבים את זה, הם מתייגים את החברים שלהם, קובעים ויוצאים לטייל ביחד.
"אני מוכן להודות שהמטרה שלנו כעת, אחרי שנה, היא להחזיק את העניין בצורה כלכלית, שנוכל לתחזק את זה כמקצוע שלנו. ברגע שיש לך קהל ויש לך מוצר, אתה יכול להציע לחברות פרסום לתת חסות על המוצר, כלומר על הסרטונים שלנו. הקהל שאוהב אותם הוא קהל ישראלי וצעיר, שחברות לציוד טיולים ולאטרקציות שמחות להגיע אליו".
איך עושים את זה בצורה שלא ארגיש שאתם דוחפים לי פרסומות?
אוהד: "אנחנו מאמינים בשקיפות מלאה, וכשיש ספונסר לאחד הסרטונים שלנו אנחנו אומרים במפורש מי נותן את החסות ומה הוא מציע. אנחנו מרגישים שהקהל לא טיפש ושהוא מבין אם מזלזלים בו. ככה זה עובד היום בעולם, אנשים צריכים להבין שכשהם מקבלים תוכן בחינם, אפילו אם זה רדיו, צריך לסבול בו פרסומות, ואנחנו מצפים מהקהל שלנו שיבין שכדי שנוכל להביא לו את התוכן הזה אנחנו צריכים מימון מאיזשהו מקור".
עד היום העלו האחים כחמישים סרטונים עם המלצות על טיולים, ציוד מקצועי, אתרים מיוחדים ועוד. בשנה שחלפה מאז עלו לאוויר הם הספיקו לבקר בשוניות האלמוגים באילת, לעשות קייאקים עם כרישים, לרדת בסנפלינג את ההנקיק השחור ועוד. הם בודקים למעננו את מסלולי הטיולים, פינות ישיבה להתרעננות, אזורי צל, מיקום למנגל ומרחק הליכה מהרכב. הקריטריונים שלהם פשוטים והם יודעים לתאר את קוטר הבריכה לפי מספר הסוסים שיכולים לעמוד בה, את העומק לפי ההגדרות "גדול" ו"גדול־גדול" ועוד.
בתרמיל ובמקל סלפי
הם מצחיקים וקלילים ובזמן הריאיון כשאנחנו יושבים על שפת המעיין ומדברים, עוצרים אותנו מטיילים ומתלהבים שזיהו את החבר'ה שמאחורי "מטיילים בארץ". "מזהים אותנו לגמרי במהלך הטיולים שלנו", אומר עידן בצחוק מובך. "אני פחות אוהב את זה. למרות שאנחנו מנסים לעשות את הסרטונים סביב הטיול ולא סביב עצמנו, מן הסתם יש מחיר של להפוך את זה לעבודה, אבל המטרה שלנו היא לא להיות סלבס. מבקשים מאיתנו סלפי ברחוב וזה ממש מביך". את בת הזוג שלו הוא הכיר דרך דף הפייסבוק שהוא ואחיו מתַפעלים. "היא שלחה לי הצעת חברות כשראתה את אחד הסרטונים", הוא מספר במבוכה.
איך אתם מחליטים איזה סרטון לצלם?
אוהד: "אנחנו תמיד בונים בראש שלנו מטרה לסרטון, אחרת הוא לא יהיה מעניין. יש הרבה אנשים שעושים סרטונים בטבע, ואולי אפילו יפים יותר משלנו, אבל כשאנחנו מספרים סיפור לקהל הוא מעניין ומושך להישאר בערוץ ולצפות בעוד סרטונים. יש לנו פורמט של שאלות שאנחנו עונים עליהן כמו מרחק מהרכב, עומק המעיין, הניקיון בו ועוד. הבימוי הוא בדרך כלל מאולתר, אבל אנחנו מגיעים גם עם דף הוראות לסרטון וקטעים שאנחנו רוצים להספיק ולצלם".
בכל הסרטונים מלווה את המטיילים המקצועיים רכב חבוט וקטן. סוזוקי סוויפט 2001 ששומר להם אמונים ועבר איתם כבר כברת דרך ארוכה. "אל תסתלבט על האוטו שלנו, הוא אחד מהמבוקשים", מבהיר לי אוהד ומחייך כמו אב גאה לילד. "הוא כמו הסובארו ג'סטי שתמיד שורד. עשינו איתו מסלולים שנחשבים 4X4 וירדנו איתו לאילת. את כל העליות בצפון הוא עשה איתנו כמו גדול, אבל אני באמת לא יודע כמה הוא עוד יצליח לשרוד את החוויות האלו".
בתחילת המסע שלהם הם עבדו גם עם אח נוסף, נטע (26), עד שנסע לחופשת טרקים ארוכה בחו"ל. עכשיו הם יוצאים אחת לכמה שבועות לצילומים ואת שאר הזמן משקיעים בעריכת הווידאו ובתכנון הלו"ז קדימה. "אני מסכים שזה קצת הפך את החיים שלנו לסוג של מלכוד", אומר עידן. "לפעמים אנחנו רוצים לטייל לבד, בלי לצלם. אבל אז מתבאסים שלא צילמנו את הסיטואציה. אני רוצה לצאת לטיול גדול וזה ממש יהיה לי כואב לא לקחת את המצלמה, ומצד שני כשאני לוקח את המצלמה, לפעמים אני מתבאס כי בא לי ליהנות".
אוהד: "תשמע, בסופו של דבר נכון שהטיול הופך להיות עבודה אבל אנחנו משתדלים גם לעצור וליהנות. שיהיה לנו עדיין כיף לעשות את זה. נניח היום, צילמנו בכמה מעיינות ונהנינו. אני אתאמץ לעשות קפיצה טובה למים בסרטון ושיֵצא מגניב, אבל לא אתאמץ ואקפוץ חמש פעמים לקור של המים כמו שאני קופץ בשבילכם וכדי שהצלם שלך יהיה מרוצה. אני לוקח את זה יותר באיזי".
לבעוט בפינג'אן
את סופו של כל סרטון חותמים האחים באנימציה של מטייל בועט בפינג'אן קפה לוהט. המסר הוא קבוע, כאמור, "אל תהיו חארות". לא מסר פוליטלי־קורקט במיוחד, אבל אם קמפיין "זבל מי שמלכלך" שהפיקו במשרד להגנת הסביבה בסוף שנות התשעים עבד – מי יודע, אולי שווה לתת לזה צ'אנס.
"בעצם הכול התחיל מהמסר הזה, הבנו שמטיילים משאירים אחריהם זוועות ומי שמתנהג ככה הוא פשוט חרא, סליחה על הביטוי", מסביר אוהד. "בפסח הקודם עשינו סרטון לקראת החג ולקראת המבקרים בכנרת שמשאירים אחריהם זוועות. ראינו בעיניים כיצד הם שופכים זבל והולכים. עוד לא היה לנו דף בפייסבוק ולא ממש התחלנו עם הסיפור הזה אבל רצינו לעשות סרטון שמשקף כמו מראה את הישראלי המכוער שמגיע לנפוש וליהנות וכשהוא קם – עוזב את הזבל שלו מאחוריו והולך. זה היה הסרטון הראשון שלנו למעשה. ראינו את הפוטנציאל של פייסבוק להביא כל כך הרבה חשיפה וגילינו שאולי זה באמת אפשרי לעשות עם זה משהו".
כמעט בכל הסרטונים שלהם, במסלולי הטיולים סוחבים אחריהם אוהד ועידן שקיות זבל גדולות. הם לא מתביישים לאסוף זבל תוך כדי ההליכה או הטיפוס. גם בביקור שלנו על שפת המעיין בעין־הנצי"ב, שהיה מטונף ומלוכלך, הם לא היו מוכנים להתחיל לדבר עד שהמקום נקי.
אתם לא חוששים להיראות "סחים" שמתחילים לנקות נחלים?
אוהד: "בדיוק מזה רוב האנשים חוששים. הרבה פעמים עד שלא קמנו לאסוף זבל אף אחד לא עשה את זה אבל ברגע שרואים אותנו, גם אלו שמתביישים שיצחקו עליהם, מרגישים חופשיים לקום ולעזור".
נחזור אל הסרטונים. אני מודה, לכתוב את הכתבה הזאת היה עניין לא פשוט. אחת לכמה דקות עצרתי כדי לראות עוד סרטון מאזור אחר בארץ והעניין ממכר. מתחת למבצר נמרוד הם משחזרים סצנת אימה של בראד מ'משחקי הכס' שמתחבר לעץ החכמים והופך ל"עורב בעל שלוש עיניים" כאשר ברקע חולפים צילומים מרהיבים של המבצר היפהפה. סרטון טיול הזריחה לקרן נפתלי מתכתב עם קטעי מעבר מתוכנית הילדים בוב ספוג ועוד. הדמות שהשניים הכי מעריצים הוא דייוויד אטנבורו, אחד משדרני הטלוויזיה המפורסמים ביותר וקריין סרטי טבע של ה־BBC. "יש לו קול מדהים ואנחנו מחקים אותו הרבה בסרטונים שלנו", אומר אוהד ופורץ בצחוק.
"אנשים אוהבים את התוכן ואת המסר שלנו. לפעמים מישהו כועס כי קפצנו נגיד באחד הסרטונים מהנחל בזוויתן, שזה לא אחראי", מספר אוהד, "אבל זו לא אחריותנו אם מישהו ראה אותנו קופצים בסרטון והלך לקפוץ גם. אנחנו מבהירים שמדובר בדבר מסוכן ואסור. היה סרטון אחד שהיה מאוד הומוריסטי כי צילמנו בירדן ההררי ועשינו דברים ממש אסורים ומסוכנים וזה לא היה הכי אחראי, אבל הסרטון מתחיל במסך שחור שאומר 'אל תעשו את זה בשום אופן'. זו הייתה פארודיה על סדרות ריאליטי ופשוט היה לנו כיף לעשות אותו".
בעמודי היוטיוב והפייסבוק שלהם התגובות הן כמעט תמיד אוהדות ומפרגנות. על העבודה ביחד כאחים וכמשפחה שמוצאים עצמם מטיילים ועורכים יחד שעות וימים ארוכים מוסיף אוהד: "אנחנו חברים ממש טובים, עברנו הרבה ביחד. אנחנו ביחסים טובים ומסתדרים ומצליחים להפריד בין יצירה לעבודה וחיים".
תוכלו לנסות לתאר את המטייל הישראלי?
עידן: "מי שאוהב באמת לטייל הוא לא אחד כזה שילכלך את המדינה ואת מסלולי הטיולים שלנו. אבל יש ויש. הרבה אנשים אוהבים לשבת באיזו זולה ולהשאיר אחריהם את כל הזבל והציוד שלהם ופשוט לעזוב את המקום. יש יותר מדי אנשים שלא אכפת להם מה נשאר אחריהם, הם ישאירו מלוכלך, יחפשו איפה הם יכולים להשאיר גרפיטי או לחרוט על עץ כדי להשאיר סימן אחריהם. הטבע לא אמור לחטוף ולהיות מצולק מזה שאנחנו מבקרים בו".
מה דעתכם על חלק מהקיבוצים שמונעים כניסה לנחלים בתחום שלהם?
"אני יכול להבין את המלחמה שהם מנהלים נגד מטיילים שמגיעים ומלכלכים את הבית שלהם. אבל עדיין, זה טבע והטבע שייך לציבור. הקיבוצים התיישבו על החלקים הכי יפים בארץ וזה באסה שאי אפשר להיכנס. הפתרון הוא שינוי תרבותי: להטיל קנסות כבדים למלכלכים ולהציב יותר פחים. אי אפשר לסמוך על טבע האדם, זו לא הדרך הנכונה. יש ארצות בחו"ל שאתה מטייל בהן והכול פשוט נקי. אי אפשר לוותר למלכלכים מראש. אני יודע שזה מחלחל גם במגזר הערבי עם פעילים שעובדים בעיקר על הסברה ומלמדים ילדים מגיל צעיר שאסור להשאיר מלוכלך ולזרוק זבל בטבע".
מה החלום שלכם?
"היינו רוצים שנוכל להמשיך לטייל בעולם וליצור תוכן שאנחנו אוהבים ושישלמו לנו על זה. אנחנו רוצים ליצור את התוכן שלנו בלי בוס, שאנחנו נחליט לאן ללכת ומתי". 
