זה היה יום חג בענף הסנוקר הישראלי, הנחשב לספורט שולי בישראל ובדרך כלל לא זוכה לחשיפה. ב־26 בדצמבר 2017 העניקה שרת התרבות והספורט מירי רגב את פרס הספורט הישראלי לשחר רוברג, נדב ביטון ואמיר נרדיה, על הישגים מקצועיים נהדרים שהגיעו אליהם במהלך השנה החולפת. אלא שכעבור יומיים בדיוק, התהפך עולמו של נרדיה. אביו, יהודה, קיבל הודעת טקסט ממוטי בן־סימון, מנהל תחרויות באיגוד הסנוקר הישראלי (איספא), ובה נכתב: "ההנהלה תגלה אפס סובלנות כלפי מי שמדבר ופועל כנגד האיגוד. אי לכך ועד להודעה (כך במקור, ד"מ), הוחלט כי השחקן אמיר נרדיה לא ישתתף בכל פעילות של האיגוד בארץ ובחו"ל".
נרדיה (18.5) נחשב עד אז לתקווה הגדולה של ענף הסנוקר המקומי וסיים עונה מופלאה, שבמסגרתה זכה בין השאר באליפות הארץ לבוגרים ובסגנות אליפות אירופה לנוער. הודעת הטקסט הזו הייתה שיאו של מאבק שהחל כמה חודשים קודם לכן בין שי ארמה, יו"ר איספא לשעבר, לבין משפחת נרדיה, מאבק שנכון לכתיבת שורות אלה מסרב לדעוך.
"מאותו רגע שהודיעו לי שאני מושעה החיים שלי התהפכו לגמרי", אומר נרדיה בריאיון שאנחנו עורכים בסטודיו ששכר עבורו אביו בפתח־תקווה, "הרגשתי ששמטו לי את הקרקע מתחת לרגליים ולקחו ממני את הייעוד בחיים. מאדם שמח שמחייך כל הזמן הפכתי לדיכאוני, במשך תקופה ארוכה פשוט לא רציתי לצאת מהמיטה ומבחינה נפשית ורגשית המצב שלי רע מאוד. במשך שש שנים עבדתי קשה מאוד וברגע אחד לקחו לי את הכול, ומי שלקח לי את זה עשה את זה סתם כי זה מתאים לו".
האב יהודה מוסיף: "מאז ההשעיה אמיר התמוטט פעמיים. הוא הגיע לבית חולים ולטיפול פסיכיאטרי ובסוף גם השתחרר מהצבא. בתקופה האחרונה חזר לו קצת הצבע לפנים והוא מתחיל סוף־סוף להתאושש. אני משלם אלפי שקלים שכירות על המקום בכל חודש, אבל מאז שאמיר הושעה, אין לו חשק להתאמן והאמת שכרגע אין לו גם בשביל מה".
השריר זוכר
אמיר נרדיה נולד, גדל וחי בפתח־תקווה כבן יחיד לליאורה וליהודה, שנפרדו בהמשך. לעיסוק בספורט הגיע כבר בגיל צעיר במיוחד. "עד גיל עשר שיחקתי כדורגל בהפועל פתח־תקווה ואחרי שהפסקתי עברתי לטניס", מספר נרדיה, "הייתי ברמה טובה מאוד לגיל שלי, אבל אחרי כמה שנים זה התחיל לשעמם אותי והחלטתי לעזוב. כשהייתי בן 12, באחד הערבים הלכנו לשחק באולינג בפתח־תקווה ובסוף הערב לפני שהלכנו הביתה, אבא שלי ניגש לאחד משולחנות ביליארד שהיו שם. הוא שיחק בעבר ואוהב את המשחק, אז שיחקנו קצת יחד ועבורי זו הייתה הפעם הראשונה. האמת שבהתחלה לא הייתי טוב ופחות אהבתי והתחברתי. אבל אחרי כמה פעמים התחלתי להבין אותו יותר וממש התאהבתי, עד שבשלב מסוים פשוט לא יכולתי להפסיק לשחק".
בתחילה שיחק אמיר מול אביו, שהחליט כעבור כמה חודשים לקחת אותו למועדון מקומי, כדי שיתחיל להתמודד מול שחקנים אחרים. "במועדון אבא חיבר אותי לשחקן מסוים, שרצה שאשחק מולו, וברגע שניצחתי אותו עליתי לשחק מול שחקן טוב יותר. הייתי בן 13 ושיחקתי אז מול שחקנים בני 25 עד 50. בהתחלה הפסדתי לא מעט, אבל זה לא שבר אותי כי מהרגע שהתחלתי לשחק סנוקר, ראיתי בהפסדים מקום לשיפור והתקדמות והם הכניסו בי הרבה מוטיבציה. אחרי שהפסדתי, הגעתי למשחק הבא הרבה יותר מוכן, דרוך ומרוכז ונתתי את כולי. הסנוקר הדליק בי אש פנימית והרגשתי שמצאתי את המקום שלי".
מהר מאוד הבינו בסביבתו של נרדיה שיש לו מגע של קסם בידיים וכישרון אמיתי לסנוקר. "בניגוד לתדמית הרעה שנוצרה למשחק הזה בארץ, סנוקר זה משחק שמצריך אינטליגנציה גבוהה מאוד", קובע יהודה, "אמיר הוא שחקן שיכול לראות גם עשרה מהלכים קדימה וזה מה שמייחד שחקנים מהסוג שלו".
כמה חודשים אחרי שהחל לשחק, כבר הפך הסנוקר לגורם משמעותי בחייו של נרדיה הצעיר. "שיחקתי חמש פעמים בשבוע, בין שלוש לשש שעות בכל פעם. זה משחק שברגע שאתה מגיע בו לרמה מסוימת, חלק גדול מהאימונים אתה עושה לבד. הייתי מגיע לשולחן, מציב את הכדורים בפוזיציות מסוימות ומשחק מול עצמי. אתה חייב להיות מאוד מרוכז ומדויק וחלק מהאימון הוא על הזיכרון של השריר ביד.
"בסנוקר יש הרבה סיטואציות שחוזרות על עצמן ואתה צריך שתהיה לך טכניקה טובה ורמת שליטה אבסולוטית בכדור הלבן, במטרה להגיע לשלמות. אתה מגיע למצב שהמוח שלך כבר משחק על אוטומט ועל זיכרון, והוא יודע בכמה כוח ובאיזו זווית צריך להכות בכדור בסיטואציה מסוימת. ברגע שאתה מגיע לטורניר ומשחק באולם מול קהל, בנוסף ליכולת הטכנית אתה צריך גם יכולת מנטלית גבוהה, כי אתה לבד וצריך לתפקד ברמה הגבוהה ביותר".
היכולת הגבוהה שהפגין נרדיה במשחקים במועדון שכנעה את יהודה שזה הזמן לעלות שלב אחד קדימה. "בשלב הראשון נרשמתי לתחרויות בליגה הלאומית, שזו הליגה השנייה ברמתה בישראל. בתחרות הראשונה שלי הגעתי לשלב רבע הגמר אחרי הפסד קשה על הכדור האחרון ואחרי חצי שנה כבר זכיתי בטורניר הראשון. בגיל 14.5 עליתי לשחק בליגת העל, כשהכי צעיר אחריי בן 18 והשאר בגיל שלושים פלוס".
איך זכורה לך החוויה הראשונה בליגה הבכירה?
"התרגשתי מאוד לפני המשחק הראשון, בעיקר כי פגשתי שחקנים שראיתי משחקים ברמות הגבוהות בארץ וזוכים בתארים. הרגשתי שגם אני רוצה להגיע למקומות האלה. חשוב לכבד כל יריב מולך, אבל בהתחלה מההתרגשות נתתי לחלקם יותר מדי כבוד, מה שפגע בסופו של דבר במשחק שלי. עם הזמן התרגלתי והדברים הסתדרו".
איך קיבלו אותך היריבים, שרובם היו מבוגרים ממך בשנים רבות?
"סך הכול קיבלו אותי בצורה מאוד יפה. חינכו אותי לתת כבוד לאנשים מבוגרים ממני וקיבלתי יחס טוב בחזרה. כשהתחלתי עם הזמן לנצח, היו בודדים שכעסו בסיום משחקים, אבל סך הכול קיבלתי הרבה מאוד פרגון מסביב ורוב האנשים שמחו שאני מצליח ורצו בטובתי".
בתקופה הראשונה שלו בליגת העל הצליח אמיר להעפיל לשלבים מכריעים בטורנירים השונים, כשבמקביל הפך לאחד השחקנים המובילים בישראל בגילי הנוער. ההצלחות שלו הובילו אותו לנבחרת ישראל. "בגיל 14 וחצי יצאתי בפעם הראשונה לייצג את ישראל, באליפות הנוער עד גיל 21, שהתקיימה בבוקרשט, רומניה. זו הייתה התרגשות אדירה עבורי והגוף שלי רעד לאורך כל המשחק הראשון בתחרות. בסופו של דבר עליתי לשלב הבא מהמקום השלישי בבית המוקדם והפסדתי בשלב הנוקאאוט הראשון".
בשנה שעברה החלה הקריירה של נרדיה להמריא לגבהים. זה החל עם הישג מרשים במרץ 2017, לאחר שהפך לישראלי הראשון שמגיע לגמר אליפות אירופה בטורניר יחידים, במסגרת גמר אליפות אירופה עד גיל 18. הוא זכה בסגנות לאחר שהפסיד בקרב צמוד לג'קסון פייג' הוולשי, שנחשב לאחד הצעירים הבולטים בעולם. ביולי העפיל נרדיה למעמד חצי גמר אליפות העולם לנוער עד גיל 18, שנערכה בבייג'ינג, סין. הוא ניצח בדרך לשם את אותו פייג' וסיים לבסוף במקום השלישי. את השנה הנהדרת מבחינתו קינח בזכייה ראשונה בתואר אלוף ישראל לבוגרים ובאליפות ישראל לנוער. נרדיה עלה לראש הדירוג בישראל והפך לישראלי היחיד שצבר את הברייק המקסימלי בסנוקר (מספר הנקודות שצובר שחקן בתור אחד במשחק סנוקר), שעומד על 147 נקודות, הן במשחק והן באימון.
"הסנוקר זה משחק שלימד אותי להתמודד עם החיים טוב יותר ויש בו עליות וירידות עם רווח מאוד קטן ביניהן. אתה יכול להיות ברגע אחד בהיי ותוך שנייה ליפול לתהומות, וצריך ללמוד איך לשמור על יציבות בתוך המקומות האלה ופשוט להמשיך הלאה. שמחתי להגיע למצב שאני בפסגת ההר ושכולם מנסים להגיע אליי, כי כשאתה עולה לשחק מול הטוב ביותר, אתה בדרך כלל גם מציג את היכולת הכי גבוהה שלך ותמיד ראיתי את זה כאתגר, שאם אעמוד בו, אשאר למעלה. שני הדברים הכי קשים בספורט זה להגיע לפסגה ואז לשרוד בה".
לאחר שזכה בסגנות אליפות אירופה קיבל נרדיה כרטיס כניסה למוקדמות טורניר אליפות העולם למקצוענים שנערך בשפילד, אנגליה. למרות זאת, הוא בחר לוותר על ההזדמנות. "התחרות התקיימה בדיוק בתקופת הבגרויות שלי, ואצלי הלימודים תמיד היו בעדיפות ראשונה, גם על חשבון הסנוקר. ככה חינכו אותי בבית וזה גם מה שאני רציתי. מבחינתי זו תמיד הייתה תוכנית גיבוי, למקרה שהדברים עם הסנוקר לא יסתדרו. כשאתה גדל, אתה מביט סביבך ורואה איך הדברים מתנהלים וכמה חשוב להוציא תעודת בגרות בציונים גבוהים. בתיכון למדתי במגמות תלמוד וגיאוגרפיה. תמיד אהבתי ללמוד תנ"ך, יש לי זיכרון צילומי ואני יכול לזכור סיפורים שלמים בלי בעיה. זה עוזר לי גם בסנוקר, כי אני יכול לראות את השולחן במהלך משחק במצב מסוים, והמוח שלי כבר מחשב אוטומטית דברים. אני מרגיש ברגעים האלה כאילו כבר הייתי שם בעבר".
ועדיין, לא היה לקח קשה לוותר על הזדמנות כזו?
"היה לי קשה לוותר אבל אני והאנשים סביבי היינו מלאי אמונה שעוד אחזור לתחרויות האלה הרבה פעמים בעתיד".
קשור, במרתף
בצד ההצלחות המקצועיות יוצאות הדופן, התחילו כאמור להיווצר חילוקי דעות בין איגוד הסנוקר לבין משפחת נרדיה. "אחרי שחזרתי מאליפות העולם בסין באוגוסט בשנה שעבר, גיליתי שאיגוד הסנוקר הוציא קריטריון חדש בנוגע ליציאות לתחרויות בחו"ל. נכתב שם, שמי שרוצה לצאת לאליפות אירופה לנוער צריך להשתתף לפחות בשתיים מתוך שלוש התחרויות לנוער בארץ. הייתי אחרי עשרה חודשים רצופים של תחרויות, כולל ימים שלמים בחוץ לארץ, יצא ששיחקתי בשני טורנירים במקביל ועמדתי ליד השולחן במשך שעות ארוכות ורציתי לנוח ולהמשיך להשקיע בלימודים. קבענו פגישה עם ראשי האיגוד, דיברנו בנחת וביקשתי להשתתף רק באליפות הארץ לנוער, כשאני מקבל עליי את התקנון שנקבע ואוותר הפעם על התחרות בחו"ל.
"שבועיים אחר כך, בלי שאבין איך בכלל הגענו לשם, שי ארמה, מי שהיה אז יושב ראש איגוד הסנוקר, פתח קבוצת ווטסאפ והודיע לכולם שבגלל ההתנהלות שלי הוא החליט להתפטר. מאז, הוא מחפש כל דרך כדי לפגוע בי ובמשפחה שלי, ועד היום אני לא מצליח את ההיגיון של הדברים".
יהודה, שחי את המאבק הזה מסביב לשעון כבר שמונה חודשים מוסיף: "אמיר הוא חובבן, הוא לא חייב לאף אחד כלום וגם לא מקבל כלום ואם הוא רוצה לנוח זו זכותו. השקעתי בו עד היום 650 אלף שקל, כשהאיגוד סייע בצורה מצומצמת בנסיעות לחו"ל, וכל מה שהגענו אליו עד היום זה אני והוא יחד. אין שחקן ששיחק יותר ממנו בישראל ב־2017.
"חלק מהתחרויות שביקשו ממנו להשתתף הן כבר לא ברמה שלו, אין לו אתגר ומה לעשות שם. הוא סתם צריך לשבת שעות ארוכות ולחכות לשלב הבא. הצענו לאיגוד מאתיים פעם שאמיר ואני נגיע לכל הארץ לימי תצוגה על חשבוננו לקידום הענף, במקום שישתתף בתחרויות שכבר לא ברמה שלו, שם הוא מביס את כולם בלי שום בעיה".
באותה תקופה שבה החלו החיכוכים בין הצדדים, פתח נרדיה הצעיר בתהליך לקבל מעמד של ספורטאי מצטיין, שהגיע לו באופן אוטומטי בשל ההישגים באליפויות אירופה והעולם. יהודה: "בשלב מסוים הקדימו לאמיר את הגיוס ואמא שלו ניסתה במשך חודשים לקבל עזרה מאיגוד הסנוקר ללא הצלחה. היא הייתה צריכה שהם יעבירו את הניירת בנוגע אליו, כדי שאפשר יהיה לדחות את הגיוס ולטפל בבקשת המעמד של הספורטאי המצטיין. אבל הם סירבו בתוקף וטענו שהיא מציפה את המערכת בבקשות שלה. בסופו של דבר, בזכות עזרה ממשרד הספורט וממנהל הספורט, הצלחנו לדחות את הגיוס של אמיר. הבקשה שלו לקבלת המעמד מהצבא עלתה לוועדה בלי המסמכים שלו, ועדיין אושרה. למרות זאת, נותרנו בני ערובה של האיגוד שסירב לעזור לנו".
המאבק בין הצדדים החל להשפיע על נרדיה ובמהלך חצי גמר אליפות ישראל בשנה שעברה, כשהוא נמצא ביתרון, הוא ניגש לפתע לאביו ואמר שהוא רוצה לפרוש וללכת הביתה. "באותה תקופה השמיצו אותי כל הזמן בקבוצת הווטסאפ, התהליך של הספורטאי המצטיין היה תקוע ופשוט יצא לי החשק לשחק. בסוף אבא שלי שכנע אותי להישאר, חזרתי לשולחן וזכיתי באליפות".
זמן קצר אחרי הזכייה בתואר, הגיע המסרון שהודיע לו על ההשעיה. ”היינו באותו בוקר במועדון וגילינו שלכולם חוץ ממני כבר סגרו את כרטיסי הטיסה לאליפות אירופה חודשיים מאוחר יותר", נזכר נרדיה, "זה היה מוזר כי הייתי מדורג אז במקום הראשון בארץ ואמא שלי שלחה מייל לאיגוד בבקשה שיסגרו גם לי. שלוש שעות לאחר מכן הגיעה הודעת הטקסט לאבא שלי, שהודיעה שאני מושעה. מדובר פה בהשעיה בלתי חוקית, שנעשתה על ידי צד שלישי בלי שימוע מראש, בלי מסמך שנשלח ובלי להסביר לנו מה הסיבה ובכמה זמן מדובר".
יהודה: "אחרי ההשעיה נפגשתי עם שי ארמה וטענתי בפניו שנעשה לאמיר עוול, גם בנוגע להשעיה וגם בנוגע למידע לא נכון שהועבר לגביו לגורמים אחרים בענף, כמו העובדה השקרית שהופצה לגביו שהוא מקבל מהם המון כסף בכל חודש. ביקשתי ממנו שכמו שהוא השמיץ, שייקח את האחריות ויתנצל על המעשים שלו. הוא סירב ומאותו רגע פניתי לייצוג משפטי וניתקתי כל קשר ישיר מול האיגוד".
במהלך חודש מרץ השנה החמיר המאבק בין הצדדים, לאחר שאיגוד הביליארד טען כי נרדיה סירב לחזור מההשעיה ולהשתתף באליפות אירופה, שנערכה בפברואר בבולגריה, מה שהוביל לביטול מלגה בסך 1.200 שקלים, אותה קיבל מהתאחדות אילת, ארגון העל לענפי ספורט לא אולימפיים בישראלים. בנוסף, בוטל מעמדו כספורטאי מצטיין.
"בשלב מסוים הודיעו לי שאוכל לחזור, אם אבוא לבד לפגישה באיגוד להבהרת נהלים, אבל כמו שלא השעו אותי כדין, מעולם לא קיבלנו מכתב שאומר אחרת", מספר נרדיה, "הרגשתי כאילו מישהו קשר אותי במרתף בחושך במשך שישה חודשים, התעלל בי ואז כשהצלחתי לברוח, הוא אומר – לי בוא תחזור, הפעם יתייחסו אליך יפה. בגלל ההתנהלות שלהם הפסדתי את אליפות אירופה לבוגרים, שהייתי אחד מארבעת המועמדים לזכות בה, בנוסף לעוד שתי תחרויות חשובות. באיגוד עשו כל מאמץ לטרפד לי את הספורטאי המצטיין ולבסוף הצליחו".
יהודה, אי אפשר למצוא פתרון שיחזיר את אמיר לשחק בארץ?
"כדי שזה יקרה חייבים שאיספא יפורק ובמקומו יקום איגוד אחר. התחושה שלנו היא שטרוריסטים נכנסו לנו הביתה ואנחנו נלחמים מולם".
לאחרונה הוגשה מטעם משפחת נרדיה תביעת לשון הרע נגד איספא, בנוסף להגשת תלונות בנושאים שונים למשטרה ולרשם העמותות. בשבועות הקרובים צפוי אמיר לשוב לשחק וישתתף בשתי תחרויות בבלגיה ואחת בגרמניה, כשלקראת סוף השנה הוא אמור לצאת לסבב נוסף.
"יש הרבה מאוד תחרויות בעולם שהן פרטיות ובהן משתתפים מקצוענים וחובבנים", מספר יהודה, "אמיר לא ישחק יותר בישראל ולא ייצג מדינה, שהביא לה כל כך הרבה כבוד והיא מצידה הפקירה אותו ולא סייעה לו. לקחו לו שנה מהחיים ופגעו בו נפשית אבל עם התמיכה שלנו ואם הוא ירצה, הוא יהפוך למקצוען. יש לו פניות מרחבי אירופה ממדינות שרוצות שהוא ייצג אותן, זה לא כל כך פשוט מבחינת התקנון, אבל הכול יהיה אפשרי בסופו של דבר והכי חשוב לי שהחיוך שלו יחזור לפנים".
אמיר, לאן אתה מאמין שהקריירה שלך תוכל להגיע ברגע שתחזור לפעילות?
"אני מאמין בעצמי ויודע למה אני מסוגל. יש לי מוסר עבודה גבוה ואם אהיה שוב כולי בתוך זה אצליח להגיע הכי רחוק, אפילו עד זכייה באליפות העולם למקצוענים. שחקן סנוקר מגיע לבשלות שלו בסביבות גיל 21. רק התחלתי את הדרך ועצרו לי אותה ואני מפסיד עכשיו זמן יקר מאוד".
מה צריך לקרות כדי שתהפוך למקצוען?
"צריך לזכות באליפות אירופה כדי לקבל כרטיס לשנתיים בסבב המקצועני, שכולל בתוכו 128 שחקנים. שם מתקיימות התחרויות הגדולות ושם נמצא הכסף. אחרי שנתיים, אם אתה לא בטופ 64, אתה צריך לחזור לתחרויות כדי להיאבק על המקום שלך".
על מה אתה חולם?
"החלום שלי הוא קודם כול להיות מקצוען, ומשם להציב לעצמי אתגרים – להגיע ל־40 הראשונים בעולם ואז לעשירייה המובילה, עד שאזכה בתואר אלוף העולם. אני רוצה להיות הכי טוב". 
גלגולה של תגובה: "מסע תעמולה שקרי"
בעקבות ההאשמות הקשות בכתבה כלפי איגוד הסנוקר והיו"ר לשעבר, שי ארמה, פניתי ראשית לארמה בבקשה לקבלת תגובה. ארמה ענה לי: "לא התייחסתי בעבר ולא אתייחס עכשיו למסע התעמולה השקרי של יהודה נרדיה. ההשעיה של אמיר נרדיה בוטלה בסוף ינואר 2018, היא נמשכה שלושה שבועות ובמהלכם לא התקיימה שום תחרות בארץ ובחו"ל, כך שאמיר לא הפסיד שום פעילות רשמית או לא רשמית. האב החליט להמשיך את ההשעיה באופן עצמאי, והוא וכל אוהבי הביליארד, מוזמנים להשתתף בכל פעילויות האיגוד".
כאשר ביקשתי ממנו את פרטיו של יו"ר האיגוד הנוכחי, שרון מזרחי, טען ארמה: "מר מזרחי לא עונה לכתבים ולא מתעסק בשקרים ובתעמולה של נרדיה האב".
למרות זאת, ובשל חומרת הטענות, הצלחתי להגיע אל יו"ר איגוד איספא, שרון מזרחי, שטרק בפני את הטלפון, לאחר שהצגתי את עצמי בפניו. כתבתי לו בהודעה שאני מבקש ממנו להגיב והוא כתב בחזרה: "האיגוד אינו מתנהל מעל דפי העיתון ולא מגיב, בטח לא להאשמות הזויות". ביקשתי שוב עזרה מארמה, שענה: "את התגובה שלי קיבלת. אני לא אחראי על היושב ראש החדש".
משם פניתי למוריה בן־יוסף, דוברת התאחדות אילת, שמאגדת בתוכה את כל ענפי הספורט הלא־אולימפיים בישראל, ביניהם גם את איגוד הסנוקר. "בהתאחדות אילת יש שלושים ענפי ספורט. יש כאלה שיוצא לנו לעבוד מולם יותר וכאלה שיוצא לעבוד פחות. אני לא יודעת אם יש לאיגוד הסנוקר דובר. אני מכירה שם את שי ארמה, שאני מניחה שאתה מכיר גם".
יום לאחר מכן פנתה אליי שוב מוריה בן יוסף, העבירה לי את אותה התגובה שקיבלתי מארמה יום קודם והתעקשה בפניי שזו התגובה הרשמית מטעם איגוד הסנוקר. פניתי לשרון מזרחי לשאול האם זו באמת התגובה הרשמית מטעם איספא, והוא ענה לי: "אילת זכותם להגיב. התגובה הרשמית של האיגוד: אין תגובה".
מבולבלים? גם אנחנו.
