מאז שמחת תורה רובנו מרפרשים באובססיביות את הפיד ואת הוואטסאפ וצופים באדיקות במהדורות החדשות כדי להישאר מעודכנים ומחוברים. בשבוע הראשון למלחמה, באמצע בינג׳ חדשות מתיש, צדה את עיני הזמנה וואטסאפית מסקרנת שהבטיחה לי צריכה חדשותית שפויה, בלי לחץ וזמן מסך מיותר, שתספק לי את כל המידע שאני צריכה לדעת. ברפלקס דיגיטלי מהופנט לחצתי על הלינק הכחלחל וכך, מתברר, עשו עוד 70 אלף כמוני מאז פרוץ המלחמה. מאחורי הלינק פועלת קבוצת הוואטסאפ, אולי אחת היעילות שבהן, ״תמצית החדשות״.
תמצית החדשות שולחת למשתמשיה סקירה חדשותית מקיפה על הנעשה בארץ ובעולם, עם התחלה אמצע וסוף, שתגזול מקסימום דקה וחצי מזמנכם, ותשאיר אתכם מעודכנים ושׂבעים דיגיטלית.
״אנחנו רוצים שאנשים יצרכו חדשות בצורה בריאה כמו בתקופה שבה האזינו לחדשות ברדיו״, מסביר יאיר אנקור (25) ממקימי ומפעילי הקבוצה. ״אז, התעדכנו במצב והמשיכו לחיות, לא חיו את החדשות אלא חיו את החיים. אנחנו רוצים שאנשים יפתחו את הוואטסאפ, יתעדכנו וימשיכו הלאה. המטרה היא להתמקד בחיים ולא במסך״.
המיזם שנראה תפור למידותיה של המלחמה הוקם כבר לפני כשנתיים וחצי כשאנקור ניגש לסער חלק (29), מקים עמותת ״לוקחים אחריות ברשת״, והציע לו להקים קבוצת וואטסאפ עם פוש חדשות יומי למי שרוצה להיות מעודכן ולהישאר שפוי. המיזם יצא לדרך ועד לשמחת תורה האחרון עמד מספר משתמשיו הצנוע על כ־10,000.
״בתחילת המלחמה הייתה לנו פריצה מטורפת״, אנקור מספר. ״פתאום הצטרפו עשרות אלפי אנשים מכל גוני החברה הישראלית – דתיים, חילונים, ימנים, שמאלנים. אנשים מכל העולם, מכל הסוגים והגילים – מה שמראה את הצמא המטורף לזה. אנשים רוצים תקשורת אחרת, נמאס להם מבזבוז הזמן ומכך שבערוצי התקשורת הקיימים כל הזמן מלחיצים אותם״.
מה היה הטריגר הכי גדול לפריצה הזו?
״העובדה שחמאס הציף את הרשתות בסרטוני זוועה במטרה לתעד ולתקוף את התודעה שלנו בדימויים גרפיים שגורמים לחרדה״, אומר חלק. ״יש אנשים שנגרמת להם מזה טראומה משנית. משנית – כי זה לא קרה לך, זה קרה למישהו אחר, אבל מאחר שצפית בזה אתה נכנס לטראומה. בנוסף לסרטונים, קיימים גם העדכונים הבלתי פוסקים שלא מסייעים בהבנת תמונת המצב, ואנשים מחפשים משענת של שליטה וידע.
״הרשתות מלאות כל הזמן בעדכונים, האולפנים פתוחים משמונה בבוקר עד עשר בלילה והנפש לא נרגעת מזה, להפך. בנוסף, דווקא בימים אלה נוצרה תלות במדיה. כל הזמן בודקים מה קורה, כל הזמן נמצאים בדריכות לקראת העדכון הבא. ואם אין, מחכים, כי אולי תכף יהיה, וכשיש, נשאבים ועוברים מידיעה לידיעה ונכנסים למעגל של תלות״.
הפלטפורמה של חלק ואנקור, שנראה שהיו במקום הנכון בזמן הנכון, באה לפתור את הפלונטר הנפשי שנשאבנו אליו. עם כמה שינויים קלים, היא נותנת מענה מדויק לעשרות אלפי ישראלים.
״יצרנו בסיס, ועם הזמן תגברנו ממהדורה אחת ביום לשלוש מהדורות: בוקר, צהריים וערב בשעות קבועות. למעשה, יצרנו לאנשים הרבה נחת ויציבות, בלי הצורך לבדוק כל רגע מה קורה״.
הודעת החדשות שנשלחת למשתמשים מינימלית מאוד ועם אייקונים ספורים, בלי תמונות, סרטונים או מוזיקה. חלק מדגיש שהבחירה מכוונת וכי הפתיחים, המוזיקה והפרשנים באתרי החדשות ובערוצי התקשורת יוצרים דרמה ומכניסים ללחץ נוסף, שאותו מנסים אנשי תמצית החדשות להפחית. ״היה לנו חשוב ליצור תמונת מצב שלמה בהודעה אחת״, הוא מסביר. ״זה כמו לאכול כל היום חטיפים לעומת שלוש ארוחות מזינות. אתה קורא, מבין את המצב וזה מרגיע אותך״.
חלק ואנקור הבינו מהר מאוד שהם עושים משהו נכון כשהחלו לקבל חיזוקים מאנשי בריאות הנפש. ״התחלנו לקבל מאות פידבקים מהשטח״, ממשיך חלק, ״מקציני בריאות נפש, פסיכולוגים ופסיכיאטרים שהציפו אותנו בהודעות ואמרו לנו שאנחנו שומרים על החוסן הלאומי ומונעים קשיים פסיכולוגיים. אנשי מקצוע הפנו אלינו מטופלים שלהם כדי להרגיע את הנפש מכל ההצפה. זו התועלת שאנחנו רואים בימים אלה, זו השליחות שלנו״.
יאיר אנקור: ״הרשתות מלאות כל הזמן בעדכונים, האולפנים פתוחים משמונה בבוקר עד עשר בלילה והנפש לא נרגעת מזה, להפך. בנוסף, נוצרה תלות במדיה – כל הזמן בודקים מה קורה, נמצאים בדריכות לקראת העדכון הבא. ואם אין, מחכים, כי אולי תכף יהיה״
נכון להיום, תמצית החדשות מונה 12 אנשי צוות, ובראשם יאיר אנקור ושלמה אזולאי שאחראים על מערך הכותבים, ועל העריכה וההפצה. איתם עובדים גם שני כתבים, יעל ברולמס ויואל קנול, ועורכת לשונית – שירה עבאדי. סער חלק נותן את המעטפת והתמיכה. בנוסף למהדורה הרגילה, מתפרסמת גם מהדורה באנגלית שעליה אמונים משה סמבול, רחל סילבצקי, חנה רוזנפלד, אליענה רויזן ואיילת שר, ומהדורה צרפתית שאותה כותבת דינה סבג. מהדורה מרוככת יותר מגיעה לבני הנוער ועליה אחראיות עטרת סקולניק, רעות וילף וחנה בירנבאום, שמתאימות את התכנים החדשותיים לנוער. לדברי חלק יש מבוגרים שמעדיפים אותה.
אנשי הצוות עובדים כל אחד מביתו וכדי להוציא מהדורה מהודקת, אמינה ורלוונטית הם אוספים את החומר החדשותי ממגוון רחב של אתרי חדשות ללא העדפה אידיאולוגית. ההנחיה, אולי הבולטת מכולן, היא להישאר אמינים ואובייקטיבים. פייק ניוז הוא האויב מספר אחת של העיתונאות המודרנית ולדברי חלק, במחקר שנערך לאחרונה ב־MIT נראה שפייק ניוז זורם ברשתות במהירות גדולה פי שישה מאשר חדשות אמיתיות.
איך אתם בוחרים את הידיעות שלכם?
״זו מלאכה קשה, וחלק מההכשרות והסטנדרטים שאנחנו מעבירים לכתבים שלנו, במיוחד בזמן מלחמה, הוא קודם כול לשמור על החוסן״, עונה חלק. ״לתת תמונת מצב רחבה, להציג את ההישגים וההתקדמות ורק אחר כך להציג, אם יש, ידיעות קשות. בנוסף, צריך להוציא רק ידיעות מאומתות. כשידיעות מגיעות ממקורות רשמיים אין בעיה, אבל כשלא ברור מהיכן הידיעה אנחנו צריכים לאמת אותה ולהצליב בין כמה מקורות מידע. לפעמים אנחנו טועים ואז מתקנים את הטעות. חשוב לנו לשמור על יושרה תקשורתית, לדווח רק על הדברים המאומתים״.
היו התלבטויות?
״בתחילת המלחמה לחצו עלינו לפרסם סרטוני חטופים שעלו בטיקטוק. כל פעם שאלתי מה המקור, ולא ידעו להגיד לי. התקשרתי לאחת המנהלות הבכירות של טיקטוק ישראל והיא אמרה שזה פייק ניוז. בסוף פרסמנו ידיעה הפוכה, מה טיקטוק באמת עושים ואילו חסימות התבצעו, ושאין בסיס לחשש הזה. היה חבל להלחיץ את הציבור על בסיס שמועות שמישהו כתב או רצה לפרסם, זה חלק מהאחריות שלנו״.
קורות גם טעויות קטנות יותר שמתרחשות בכל מדיום כתוב, רק שבמקרה הזה מי ששולח את המהדורה עושה זאת מהנייד האישי שלו ויכול לקבל מאות הודעות לתיקון הטעות. ״כתבנו בטעות תאריך לא נכון וקיבלתי עשרות פניות״, מספר אנקור. ״אנשים מבינים שזו טעות אבל הם מרגישים חיבור למה שקורה פה ומרגישים מחויבות להגיב גם לדברים כאלה״.
לשאלה אם יש ידיעה שהתחרטו עליה הם צוחקים ומסבירים שאין חרטות, זו המהות של הקבוצה, להביא את החדשות והידיעות בלי פילטרים של דעות אישיות. למרות זאת הם מקבלים ריקושטים גם על דיווחים נקיים.
אנקור: ״כל אתרי החדשות הם מגזריים, למשל ערוץ 7 לציבור הדתי־ציוני, הארץ להארד קור השמאלי. מה שמיוחד אצלנו הוא שיש אנשים מכל גוני הקשת, מהשמאל עד נערי גבעות. לכן כשאנחנו מפרסמים למשל ידיעה על הקרן החדשה לישראל, נקבל תגובות שאנחנו משתפים איתם פעולה. אנחנו מקבלים תגובות גם מהצד השני, מה שמוכיח את רוחב היריעה שיש אצלנו ואת כוונת המיזם לשרת ולעזור לכולם ולא רק ציבור כזה או אחר, אלא באמת הכול מהכול״.
חלק: ״רוב הפידבקים שאנחנו מקבלים הם חיוביים ורק מעטים שליליים. אנחנו לא רוצים לחנך אלא רק להעביר את האנשים מצריכת חדשות לא נגמרת לצריכת חדשות בריאה יותר. בסופו של דבר אנשים מגיעים אלינו כי אנחנו משקפים את השיח שכבר קיים באתרי החדשות ובערוצי הטלוויזיה, וכשנפסיק לעשות את זה, הקהל יצביע ברגליים. לכן אנחנו משתדלים מאוד לא להיות מגמתיים ולדווח אפילו על דברים שלא נוח לנו איתם. אין מה לעשות, אלה החדשות ואם לא נדווח על זה לא נהיה רלוונטיים, אנשים מחכים לדיווח״.
הייתה ידיעה שהיה לכם קשה לפרסם?
חלק: ״היה לי קשה עם פרסום מספר ההרוגים שהתעדכן כל הזמן. מצד החוסן הלאומי זה לא טוב להתעסק במספרים, לספור כמה הרוגים וכמה פצועים יש, במיוחד במספרים הגדולים האלה, ומצד שני כל אתרי החדשות דיווחו על כך והיינו חייבים ליישר איתם קו, להישאר רלוונטיים. היה לי קצת קשה להיות חשוף למידע שלא רציתי להיחשף אליו אבל זה היה לטובת המיזם. בסופו של דבר אנחנו מחויבים לציבור וליעד שלנו ובזה אנחנו מתמקדים״.
סער חלק: ״התחלנו לקבל מאות פידבקים מקציני בריאות נפש, פסיכולוגים ופסיכיאטרים שהציפו אותנו בהודעות ואמרו לנו שאנחנו שומרים על החוסן הלאומי ומונעים קשיים פסיכולוגיים״
מיזם תמצית החדשות מחולק לתתי־ נושאים – הזירה הצפונית, הזירה הדרומית, יהודה ושומרון, מדיניות, ממשל, פוליטיקה ורובריקה אחת משמחת ומסקרנת – ״ונסיים בטוב״.
איך אתם מחליטים מה לפרסם שם?
אנקור: ״סער התעקש לעשות את זה. יש בזה משהו קשה, למצוא כל יום, ועכשיו שלוש פעמים ביום, משהו טוב שקרה. בהתחלה התנגדתי בעיקר בגלל הזמן שנדרש למצוא ידיעות כאלה כל פעם, היינו בתהליך של צמיחה והיינו צריכים לחפש לבד את החדשות הטובות. יכולנו לשוטט חצי שעה באתרי החדשות ולא למצוא כלום. הייתי אז בייניש ועשיתי את המהדורה בחצי השעה שהייתה לי בין תפילת ערבית לארוחת הערב. לא היה לי זמן לחפש גם משהו טוב שקורה. אבל סער דחף לזה וטוב שהוא התעקש כי זה באמת חשוב, ואנחנו מקבלים הרבה תגובות טובות.
״כמה פעמים לא כתבנו משהו טוב כי לא מצאנו, ובכל פעם כזו קיבלנו מאות תגובות למה לא היה. אנחנו רואים את החשיבות שיש לעניין. אנשים ממש צמאים לחדשות טובות. כמה אנשים סיפרו לי שכשהם פותחים את החדשות שלנו הם קודם כול גוללים לסוף כדי להתחיל עם החדשות הטובות ורק אחר כך קוראים את השאר״.
אבל כמובן גם על הרובריקה המשמחת יש לעם היושב בציון תגובות וטענות.
אנקור: ״הידיעות הללו בדרך כלל לא מתאימות לכולם בגלל המגוון, וכל ידיעה שנפרסם שם בסוף לא תתאים למישהו. למשל פרסמנו על אחים לנשק שבאו לעזור בדרום וקיבלנו תגובות של ׳מה אתם מתייחסים לבוגדים האלה׳, וכשפרסמנו שנרשמו בטאבו קרקעות בגוש עציון, אנשים מהשמאל כתבו לנו שהכיבוש הרסני. קשה לפרסם דברים שיהיו טובים לכולם, אבל אנחנו עדיין משתדלים לסיים כל מהדורה במשהו טוב שיגרום לאנשים לא להתמקד רק בשלילי אלא לסיים עם ׳סוכרייה׳ שתאיר להם את היום״.
בימי המלחמה קל יותר למצוא משהו טוב ותמצית החדשות מוצפת ביוזמות מחממות לב. חלק: ״מגיעים אלינו מאות סיפורים טובים שקורים מכל מיני מקומות, ברמה האישית וברמה הלאומית, אני ממש מרגיש כמו סיון רהב־מאיר. אנחנו לא יכולים לפרסם הכול. כרגע אנחנו לא מפרסמים דברים קטנים אלא מתמקדים בדברים גדולים ולאומיים. כשרצו פעם לפרסם משהו קטן אמרתי בצחוק שנעדכן ששר האוצר הכין קפה לאשתו בלי שהיא ביקשה, זו גם ידיעה. אי אפשר לפרסם כל דבר.
״לאט־לאט אנשים מרימים עיניים, מוצאים בעצמם את הדברים הטובים ושולחים לנו. זה מייצר שינוי מבורך, אנשים לא מחפשים לדווח רק על השלילי אלא גם על הדברים הטובים שקורים מסביבם. זה ממש אור גדול״.
באחד מהימים החשובים בחייו של יאיר, שלמה אזולאי, הקולגה, הפתיע אותו דווקא דרך הפינה של החדשות הטובות. ״ביום שהתחתנתי כמובן לא יכולתי לטפל בחדשות אז שלמה, שהיה העורך, הודיע בפינה ׳נסיים בטוב׳ שאני מתחתן. זה היה מצחיק ונחמד וקיבלתי המון הודעות מזל טוב מקוראים״.
מה עם קצת תרבות ופנאי?
חלק: התלבטנו האם להכניס ספורט, קולנוע ודברים כאלה למהדורות שלנו. אני הייתי בעד, כי למרות שאותי זה לא מעניין, אלה דברים שאנשים מחפשים ואוהבים לעקוב אחריהם. לאחרונה פרסמנו על הזכייה של מסי בכדור הזהב, וזה חזק כי זה משקף לכולם שאם הם יבואו למיזם שלנו הם לא יפסידו כלום, אלא רק ירוויחו זמן, קשב ושלווה נפשית״.
איפה אתם רואים את תמצית החדשות בעתיד?
חלק: ״עם המלחמה גילינו שאנחנו גדולים ומשמעותיים יותר ממה שחשבנו, במציאות הישראלית 70 אלף זה קהל לא קטן״.
אנקור: "תוך כדי השיחה שלנו נוספו קרוב לאלף אנשים. כל פעם שאנחנו מפרסמים בסטטוסים, אנשים מצטרפים ונשארים כי זה טוב להם. החזון שלי הוא שנתרחב ל־11 שפות ונתרגם את כל המהדורות כדי להביא את החדשות כמה שיותר מהר, לא לאבד מומנטום ולהיות רלוונטיים. אנחנו נגיע לשם בקרוב ונצטרך להבין מה השלב הבא כי וואטסאפ כבר לא מכילה אותנו״.
חלק: ״אני מקווה שתהיה לנו תחרות רצינית וטובה, שהרבה אנשים ישתחררו ממערכת שמפתחת תלות וייכנסו למערכות דומות לשלנו״.
אנקור: ״המטרה שלנו היא בסופו של דבר לחולל מהפכה בתחום התקשורת, לא פחות. מישהו פעם אמר לי ׳איזה באסה אם יקימו משהו דומה לשלכם ולא יהיה לכם קרדיט׳, ואמרתי לו ׳למה? זה יהיה מבורך׳. אם עוד מישהו יקים דבר כזה, יהיו עוד עשרות אלפי אנשים שיחיו טוב יותר, עם יותר אנרגיות ופחות סטרס. אנחנו לא מחפשים רווח אישי ותועלת אלא רוצים לחולל מהפכה בתחום, ואם חוללנו אותה עשינו את שלנו״.
